גדי טאוב

  חבר אמר לי תקרא את אלרוי. אמרתי בהזדמנות. אמר לי עוד פעם. רשמתי בצד. ראיתי סרט שעשו מספר שלו, סודות אל. איי. מאד אהבתי. אבל התברר שזה כלום ליד הספרים. לסופרים יש טביעת אצבע. אבל יש כאלה שהסגנון שלהם כל כך חזק, כל-כך שלהם, שאתה קורא פיסקה ואתה מזהה. וויליאם פוקנר הוא כזה. טום […]

חוק קק"ל שעבר קריאה טרומית בכנסת, ומפריד לגבי שימוש באדמות בין יהודים לערבים הוא מפלה, מטופש, נוגד את ערכיה של מגילת העצמאות, ולא מתיישב עם חוקי הייסוד. מנסחיו אינם יודעים בדיוק, כנראה, מה פירוש יהודית ודמוקרטית. פירושו, בניגוד לדמגוגיה הנהוגה בזמן האחרון, הוא בשום פנים ואופן לא דמוקרטיה ליהודים בלבד. הנה דברים מתוך קומוניקט של המרכז […]

מאחר שדברים המתגלגלים מטה נוטים להעלם בתתהום הנשייה, הריני להפנותכם חגיגית לויכוח שממשיך להתקיים על הפוסט של אלכס יעקובסון, כאן למטה. בתודה, אגף מינהל, מחלקת סקרול-דאון

 זה ממש מתאים אחרי חנן חבר. שיר פלד כתב פרודיה על השיח האקדמי החדש, והבלוג שמח ביותר לארח אותה, מפני שמזמן נראה לי שקצת הומור לא יזיק לאקדמיה בכלל, ולנפיחות של השיח החדש בפרט. להנאתכם, הבלוג מגיש צפירות בקינג ג'ורג' – תרגיל בסוציומוזיקלוגיה פוליטית. שיר פלד הוא סטודנט לתואר ראשון באוניברסיטה העברית בירושלים.

בראיון עם חנן חבר, בעיתון העיר, לרגל צאת ספרו הסיפור והלאום, הוא אמר, בין השאר: "במרכז הקנון העברי עומד למעשה סובייקט אוניברסאלי אוטונומי… אני מנסה להראות במחקר שלי כיצד סופרים אחרים, מזרחים למשל, ניסו לערער וליצור אופציות מקומיות ומיוחדות, שדוחות את הקנון האוניברסלי. הספר עוקב אחר התפוררות הסובייקט הלאומי." מה שבולט בטקסט הזה, יותר מכל […]

("בהשפעת שירת ספרד בימי-הביניים, שנבחנתי עליה לאחרונה" לפי עדותו, שזה בלי ספק שילוב מעניין עם אמילי דיקינסון.) ראשית מבקש הלב תענוגות ואז, מבקש הוא פטור מעול תוגות- ואז, קצת להמית אותו סבל מצמית; ואז, לשכב לנום; ואז, אם כך יהי רצון תליינו, משאלת חירותו- לשכב, לישון ולא לקום.  

מבקש הלב עונג תחילה אחר כך, רק לא מכאוב- אחר, את סמי ההרגעה שאת הסבל ממיתים; ואז, לשקוע בתרדמה; אחר, אם כך יהא רצון חוקרו ואדונו, את החירות למות.   תודות.

והפעם אמילי דיקינסון.  The heart asks pleasure first And then, excuse from pain- And then, those little anodynes That deaden suffering; And then, to go to sleep; And then, if it should be The will of its Inquisitor, The liberty to die.   יש תרגום נפלא של לילך לחמן לשיר הזה אבל אני לא יכול לפרסם […]

אום-אל-פאחם – נקודה למחשבה מאת: אלכס יעקובסון    תושבי אום-אל-פחם מתנגדים כידוע בתוקף להצעה של השר ליברמן ל"חילופי שטחים" במסגרתם תישאר עירם בצד הפלסטיני של הגבול. מובן מאליו שזכותם המלאה, כאזרחי המדינה, להתנגד לכך. אולם השאלה המעניינת באמת, שאין מרבים לשאול, היא – מדוע הם רוצים להתנגד? הרעיון כולו מותנה בחתימה על חוזה שלום בין […]

 בית ספר לפוליטיקה מאת: רועי פולקמן רגע אחד משעשע זכור לי מדיוני המו"מ במשרד ראש הממשלה, כאשר שרת החינוך, אישה נעימה ורצינית, ראתה שהסטודנטים, ראשי האוניברסיטאות היושבים מולה, מורעבים משעות של שיחות, סגורים בחדר קטן, ללא מזון ומשקה. ראתה, ושלפה את כרטיס האשראי האישי אותו נתנה לנהגה בבקשה שיקפוץ לסניף ארומה הקרוב. הרגע המביך היה […]