מצב חוקי הסדרת הזנות בהולנד (בתשובה לתגובות על מאמרי "מקום לעיסוק בזנות")

בין המגיבים למאמרי עלתה גם טענה לגבי מהימנות הנתונים. אני מביא כאן את התגובה, ואת תשובתי שחלק ממנה נמחק משום מה מן השירשור באתר "העין השביעית".

מגיבה בשום נינה כתבה:

אתה שוב ושוב מספק נתונים ותזות שקריים, אותם אתה לא מגבה בשום הוכחות. הולנד: ראש העיר אמסטרדם החליט לצמצם ב-2008 או ב-2007 בשליש את רובע החלונות האדומים כי, וזה נתון של אחד ממשרדי הממשלה ההולנדיים, הסחר בנשים עלה ב-70% מאז מוסדה הזנות בהולנד. כלומר, המיסוד גרם להתעללות בעשרות אלפי נשים, וכיום רוב הנשים בזנות שנמצאות בהולנד הן זרות שהובאו לשם- נחש איך. הייתי מביאה כאן לינקים אבל אני סומכת על היכולת שלך לעשות גוגל ולמצוא את הנתונים האלה, כמו שאני עשיתי. דבר נוסף, רק לאחרונה חברת פרלמנט ממפלגת הברית הנוצרית, כמדומני, יצאה לשוודיה כדי ללמוד על המודל ולהציע אותו בהולנד, שלא לדבר על העובדה שמי שמשמש כיום כשר העבודה של הולנד תמך בעבר באיסור הזנות ודיבר על רצונו להעלות את הנושא בממשלה. שלא לדבר על העובדה שהגיל שבו מותר לצרוך זנות מאישה בזנות הועלה מ-18 ל-21 בדיוק כי רחובות הולנד התמלאו סרסורים שהחלו לפתות נערות מתחת לגיל 18 לתוך הזנות- גם זו תופעה ידועה, שנקראת loverboys. כך שהשורה שלך על כך שהאלימות והניצול בהולנד לא התגברו בעקבות המיסוד היא שקר גס. המיסוד גרם לכל התופעות האלה, וכעת ההולנדים מנסים לסובב את הגלגל חזרה ולפחות לנסות לבטל חלק מהמיסוד, הן על ידי צמצום רובע החלונות האדומים, העלאת הגיל החוקי מ-18 ל-21 והן על ידי משלחות פרלמנטריות לשוודיה במטרה לבדוק את המודל השוודי. עכשיו שוודיה: החוק הוריד גם הוריד את כמות הנשים בזנות רחוב, כך על פי דוח של ממשלת שוודיה, שאני בטוחה שאתה מפקפק בנתוניו, כפי שאתה לא מפקפק בנתונים של דוחות אחרים שמתאימים לתאוריות שלך. למיטב ידיעתי, אין נתונים לגבי זנות אינדורס, וישנה השערה שהזנות עברה לאינטרנט, אבל אין לממשלת שוודיה נתונים על זה עד עכשיו. כך שגם בנוגע לשוודיה אתה משקר כאשר אתה אומר שהחוק לא הוריד את כמות הנשים בזנות. שלא לדבר על העובדה שכיום יש שיעור תמיכה של 70% בחוק במדינה, כך שככל הנראה צריכת הזנות צפויה לרדת, לפחות בעשורים הבאים, כי הצרכנים הפוטנציאליים יגדלו לתוך מציאות שבה החוק קיים, וברור שזנות=אונס והתעללות. שוב, הייתי מביאה כאן לינקים לכל הנתונים שהעליתי, אבל אני סומכת על היכולת שלך לגלל בעצמך. אלא אם כן אתה כבר מכיר את כל הנתונים וכתבת מאמר שהתעלם מכל אחד ואחד מהם, כדי שלא תצטרך להתמודד עם העובדות.

להלן תגובתי המפורטת:

שלום נינה. תודה שאת שולחת אותי לגוגל. לצערי, גוגל לא מספיק. כוון שיש כל כך הרבה יצרים סביב הדיון הזה, יש הרבה מניפולציות בנתונים, ורבים עושים את הדבר שאת מאשימה אותי בו, שימוש מניפולטיבי בנתונים. אני משתדל לא לעשות זאת. אבל ראשית, אני מציע לא להסתפק בגוגל, אלא לעיין בדו"ח השמיני (2010) של הנציבות הלאומית של הולנד לעינייני סחר בבני אדם. אמנם מסמך ארוך – 240 עמודים – אבל הוא נחשב, בצדק, למקור מהימן. ישנו גם דו"ח חדש יותר ומפורט מאד על מדיניות כלפי זנות בהולנד ואוסטריה, בשיתוף פעולה של חוקרים מאוניברסיטת ליידן. שמו Final Report on the International Comparative Study of Prostitution Policy. קצת קשה בפורום זה לספק בבליוגרפיה יותר מלאה, אבל שני אלה הם נקודת פתיחה טובה להתמצאות במבול הנתונים.

אתעלם ברשותך מן הטון העויין, ואשתדל לענות לעיקר טענותיך, כמיטב הבנתי, במגבלות היריעה, כי אני חושב שהן מתבססות על שימוש לא נכון בנתונים ועובדות. (מחמת האורך אחלק את הדברים לכמה "תגובות" נפרדות).

  1. זה בהחלט נכון שיש בהולנד מתנגדים רבים ללגליזציה של הזנות. את מונה את חלקם (יש עוד). יש גם הרבה הצעות לתקן, להגביל, או לצמצם את התחום החוקי. אבל כל זה לא מפריך את טענתי, שביטול הלגליזציה כלל אינו על הפרק מבחינה פוליטית. רוב הרפורמות שנמצאות על הפרק עוסקות, כפי שאמרתי, בחידוד ההבחנה בין זנות חוקית ללא חוקית, ולא בביטול הלגליזציה עצמה. הרפורמה העיקרית נוסחה כהצעת חוק ב 2008 (בעקבות דו"ח ביניים מ 2006) ועיקריה היו: א. העלאת הגיל החוקי לעיסוק בזנות מ 18 ל 21, ב. הפללת לקוחות של זונות המועסקות בכפיה, ו-ג' יצירת מערכת רישום לאומית לעובדי מין (סעיף שיש בו אלמנט של הפקעת נושא האכיפה מידי הרשויות המקומיות, שבידיהן הוא מופקד, ובעיה של צנעת הפרט, ולכן רבות מן הזונות התנגדו לו). הצעת החוק עברה בבית התחתון אבל בניגוד לדבריך לא התקבלה כחוק, משום שהיא נדחתה בסנט. ההצעה הוגשה שוב על ידי הממשלה, עם תיקונים, וממש לאחרונה (28 במאי 2013) נדחתה שוב על ידי הסנט.
  2. ישנן רפורמות מרכזיות פחות ובכל זאת משמעותיות, ושוב הן עוסקות בשכלול ההבחנה בין החוקי ללא חוקי, לא בביטולה. למשל התלת חובה על בעלי בתי בושת להוכיח שאין להם קשרים לאירגוני פשיעה (זה נקרא Wet Bibob, וזה חל על עיסוקים נוספים, כגון הימורים). יש ויכוח עליה לא משום שהיא מכירה בלגליזציה, אלא בגלל שיש הסבורים שהיא פוגעת בחזקת החפות. עוד ישנו ויכוח סביב הסדר שנקרא opting in, שעניינו מיסוד של יחסי עובד מעביד בין זונות לבעלי בתי בושת כדי למנוע את המצב שבו בעלי בתי בושת יכולים להסתתר מאחורי הטענה שהם רק מספקים מקום אירוח ואילו הזונות הן עצמאיות, וכך לחמוק מכיבוד זכויות עובדים, ביטוח בריאות, פניסה, וכו'. אני מציין את אלה מפני שהתזוזות במדיניות הן באופן מובהק בתוך גבולות ההסדרה, ולא מכוונות לביטולה.
  3. נכון שהולנד התפקחה מהאשליה שהלגליזציה לבדה תפתור את בעיית הסחר בנשים. הדבר התרחש באופן דרמטי ב 2006 לאחר שנחשפה כנופיה טורקית שפעלה באין מפריע בתוך הסקטור החוקי. בעקבות זאת טען דו"ח של משטרת הולנד שזו אשליה לחשוב שבתוך הסקטור החוקי אין כפיה. אבל עיקר תגובת הרשויות היתה בהעמקת האכיפה, לא בהפללת המכירה או הצריכה של שירותי מין, וחלק מן הרפורמות שציינתי הם תוצאה של שינוי זה. שוב, מדובר במאמץ למנוע כפייה בתוך הענף לא בביטול החוקיות שלו עצמו. יש הבדל תהומי בין השניים, ועליו מבוססת טענתי: הולנד תופשת את הזונות כעובדות שיש להגן על זכויותיהן, לא כעבדים שיש לשחררם. תפישת הזנות כעבודה לגיטימית היא הבסיס לכל השאר: זכויות סוציאליות, מניעת ניצול על ידי מעבידים, ביטוח בריאות, וכד'. כל עוד זו מסגרת הדיון, כל טענה שהולנד "חזרה בה" מלגליזציה של הזנות היא בפשטות מוטעית.
  4. כתבת שהטענה שלי ש"האלימות והניצול בהולנד לא התגברו בעקבות המיסוד היא שקר גס." אז קודם כל זה לא מה שאמרתי. אמרתי שאין נתונים מהימנים על מידת האלימות והניצול לפני הלגליזציה, כך שאין למה להשוות. אבל יש נתונים מאז הלגליזציה, שהמהימנים ביניהם נחשבים אלה של הנציבות הלאומית לענייני סחר בבני אדם. אני לא יודע מהיכן לקחת את נתון על עליה של 70%, ולא אמרת ממתי עד מתי. יכולת להשתמש בנתון הרבה יותר נוח לך, וגם מהימן: היתה עליה של יותר מ 300% במקרים המדווחים של קורבנות סחר בין 2000 ל 2009. אבל לדברי הנציבות עיקר העליה הוא תוצאה של התגברות האכיפה ושכלול אמצעי הזיהוי, לא של התפשטות התופעה. שנית, במספרים מוחלטים, המספר הגבוהה ביותר של מקרים גם אם מחברים את מקורות הנתונים השונים (שזה אומר שייתכן שספרנו חלק מהמקרים יותר מפעם אחת) עדיין המספר בהולנד, שם הזנות מוסדרת, קטן ביותר מחצי, ממה שהיה בישראל שם הזנות לא מוסדרת בתקופת הגאות של הסחר כאן. צריך להסתייג ולומר שישראל חיסלה את הסחר על ידי אכיפה מוגברת, לא על ידי הסדרה, אבל זה נכון תמיד. הסדרה ללא אכיפה היא חסרת תועלת. אחרי שאומרים את זה צריך לזכור שלעליה במספרים של הולנד יש כנראה עוד שני גורמים נוספים. אחד, שההולנדים נוטים לגמגם לגביו והוא צירוף בולגריה ורומניה לאיחוד אירופה (הרבה מן הסחר הגיע משם). הולנד לא יכולה לעשות מה שעשתה ישראל, או מה שעשתה ניו זילנד, (שם אגב הזנות חוקית ואין סחר בכלל): הולנד לא יכולה לסגור את גבולותיה אופן הרמטי, כי היא חברה באיחוד אירופה. השני, הוא שבמניין הקורבנות החלו למנות גם קורבנות כפייה בענפים אחרים (למשל חקלאות ומשק בית). לכן אין בסיס לטענה שהעליה באה בגלל הלגליזציה, וכל האופן שבו פועלות רשויות הולנד נוגד את ההנחה הזאת: הם מנסים להגביר את השקיפות, לא להוציא את הזנות (או את צריכתה) אל מחוץ לחוק.
  5. כל דיון בהשפעת הלגליזציה על האלימות והכפיה צריך לקחת בחשבון שהלגליזציה עשתה בין לילה גם הפללה-בפועל של בערך מחצית מענף הזנות בהולנד. מפני שהיא חלה רק על בעלי ובעלות אזרחות של איחוד אירופה. מאחר שבערך מחצית הזונות היו בעלות אזרחות זרה, ההסדרה של החצי האחד, דחקה את החצי השני למחתרת, ובכך יש להניח שפתחה פתח לאירגוני פשיעה להעמיק את אחיזתם.
  6. אשר לשוודיה. לא נכון שיש איזשהם נתונים מהימנים שנפח הזנות פחת. הדו"ח הרשמי של ממשלת שוודיה, שנכתב על ידי אנה סקרהד ב 2010, אמנם מביע תמיכה בהמשך ההפללה, אבל מודה שאינו יכול לבסס את הטענה על ירידה בנפח הזנות, למעט נתונים חלקיים המצביעים כנראה על ירידה בנפח זנות הרחוב. אבל זה חלק מטרנד כללי יותר מאחר שחלק מענף הזנות בכל העולם עבר מן הרחוב אל האינטרנט והטלפונים הסלולריים. ישנו תרגום מלא של הדו"ח לאנגלית ואפשר לקרוא אותו, וישנם מאמרים אקדמיים המנתחים את הנתונים. (למשל http://www.plri.org/sites/plri.org/files/Impact%20of%20Swedish%20law_0.pdf )
  7. לגבי התמיכה של רוב השוודים בחוק, זה נכון. אבל זה קדם לחוק. וגם כדאי לזכור שרוב השוודים גם תומכים בהפללת הזונה. כך שלא מדוייק לומר שהשוודים תומכים במובהק במודל השוודי.