• אי אפשר כרגע לפרסם תגובות או לשלוח טראקבאקים.
• כתובת טראקבאק: https://www.gaditaub.com/hblog/wp-trackback.php?p=521
• תגובות ב-RSS

14 תגובות לפוסט ”מהדורה מוגבלת?“

1. מאת תמר:
   

   נובמבר 4, 2009 at 10:37

   גדי יקר, למה לראות את חצי כוס החלב הריקה? (-:
   למה לא לשמוח, למשל, על השימוש באתוס ציוני עתיק יומין לשיווק ציונות בעידן פוסט מודרני? החייאת החלוציות, נוסטלגיה לימים עברו, זהות עברית אטרקטיבית. כעת רק נותר לרתום את הפירסומאים לשווק מחדש את דוד הקטן מול גוליית הגדול והמפחיד (אולי בדמות אספרסו קצר, אך חזק ומחייה נפשות – כמובן, במהדורה מוגבלת) ובא לציון גואל.

2. מאת שיר:
   

   נובמבר 4, 2009 at 10:41

   והנה משהו קצת יותר מעמיק על המקרה הספציפי הזה:
   http://www.mouse.co.il/CM.articles_item,1020,209,39656,.aspx

   רק חצי אחוז שומן, והתמונה של החלבן.
   זה כל ההבדל.

3. מאת Black Cat:
   

   נובמבר 4, 2009 at 11:43

   איפה היית כל הזמן? בצעקות בערוץ 2? אנחנו כבר סיימנו לרדת ולצחוק על המוצר הזה כבר לפני כמה שבועות.
   מסתבר שה"מיתוג" של החלב הזה הוא כזה שיש בו קצת יותר משלושה אחוז, אבל לא בטוח כמה יותר, אז כנראה שזה יוצא מאוד 'קול'.
   די, מספיק ארס לטוקבק אחד.

4. מאת ממתיק יומי:
   

   נובמבר 4, 2009 at 11:44

   מה לא ברור? הצלחנו לשבט את הפרה דינה, זאת ששלטה ברפת בקיבוץ בשנות החמישים. המשובטת לא תחזיק מעמד הרבה זמן לצערנו. הנס דה מהדורה המוגבלת.

5. מאת אסף:
   

   נובמבר 4, 2009 at 19:21

   רגע של עברית – (רק כי זאת טעות נפוצה מאוד, ויש לי בוקר חלש בעבודה)
   אופטימיות היא לראות את חצי הכוס המלא, לא את חצי הכוס המלאה.
   אם רואים את חצי הכוס המלאה, אז ה"מלאה" מתייחס לכוס, כלומר יש שתי כוסות, אחת ריקה ואחת מלאה, ואנחנו רואים את חצי הכוס המלאה.
   אבל הכוונה היא הרי שיש כוס אחת, שחציה מלא וחציה ריק, ואנחנו רואים את החצי המלא. לכן – יש לומר:
   גדי יקר, למה לראות את חצי הכוס הריק? 🙂

6. מאת ג'ו כלום:
   

   נובמבר 4, 2009 at 19:49

   בסדר, בסדר.
   אז הוציאו מהדורה מוגבלת של משהו.

   הרי כל המהדורות המוגבלות של כל הדברים הם משהו קומי למדי, בדיוק כמו מכוניות הספורט, השעונים היקרים ונעלי ספורט ב1600 שקל. אז מה?

   הכלכלה שלנו עובדת על רצונות מתנגשים של אנשים מתנגשים. אני מתלהב מהגירסה המורחבת של "Unleash the force", אבא שלי מתלהב מסרטי HDDVD, השותף שלי מתלהב ממהדורות מוגבלות של אבסולוט, ו… טוב, בטוח מישהו מתלהב ממהדורות מוגבלות של חלב.
   ואם לא, אז תנובה הפסידה שני שקל על מעצבים. ממילא כולנו קונים חלב, לא?

   זה אולי משעשע, אבל זה רחוק מלציין את קץ הציווליזציה המערבית.

7. מאת סמולן:
   

   נובמבר 4, 2009 at 21:44

   מה לא ברור ? מדובר שוב ברצח עם סימבולי, ואפרט.

   הקופירייטר או הקופירייטרית, רוצים לסמלל עבר. לכן, הם שמים ציונות. מניה ובי, יוצא שציונות זה מה שהיה פעם. לא מה שיש עכשיו. המהדורה מוגבלת – איתות למשטרי ההדרה הציוניים.

   אבל מה, יש משהו, בכל זאת. נדמה שהציוניזמוס הזה, שמחופש פה לטכניקת ציור של נטורליזם ריאליסטי, או איך שלא קראו לדבר הזה, כלומר למשהו סובייטי, מוצג בתור משהו טוב: האיש על הקרטון שמח.

8. מאת ליברל לאומי:
   

   נובמבר 4, 2009 at 22:14

   הניאו-מרקסיזם במיטבו, כאילו שהרברט מרקוזה כתב את הקטע 🙂

   הפתרון לדעתי – לפתח את הרוחניות דרך COACHING וטכניקות של NEW WAVE, "לא צריך לקנות את הפרארי כדי אחר כך למכור אותה בשביל להיות נזיר" 😉

9. מאת תמר:
   

   נובמבר 4, 2009 at 23:39

   אסף, תודה על הרחבת הידע. עם זאת, ומאחר וצורת הזכר מצלצלת פחות נעים לאוזני, הרשה לי לומר: "גדי יקר, למה לראות את מחציתה הריקה של הכוס"? מקובל? (-:

10. מאת רשקולניקוב:
    

    נובמבר 5, 2009 at 0:17

    חלב בטעם של פעם הוא, בפשטות, חלב חמוץ.

11. מאת עידו לם:
    

    נובמבר 5, 2009 at 14:48

    מקובל תמר:)

12. מאת אלון:
    

    נובמבר 5, 2009 at 19:49

    מתי יהיו התנחלויות בטעם של פעם רוצה לומר בבאר שבע ובנגב ולא מחוץ לקו הירוק

13. מאת גדי טאוב:
    

    נובמבר 5, 2009 at 20:09

    אלון, יש. הנה:
    http://www.gaditaub.com/hblog/?p=474

14. מאת Mihail21:
    

    מרץ 24, 2010 at 15:37

    где можно вашу аську увидеть? хотела бы пообщаться.