ציונות מעשית – ביקור בכפר סטודנטים של עמותת “איילים”

חוויה יוצאת דופן היתה לי בביקור לצורך הרצאה בהכשרה של עמותת "איילים" – עמותה של סטודנטים שקמה כדי ליישב את הנגב ואת הגליל, ולפתח אותם כלכלית וחברתית. יש הרבה עמותות שעושות הרבה דברים בקהילה, ומסתובבות הרבה כוונות טובות בתוך ערפילית הדכדוך שהרבה מאיתנו שרויים בו. אבל כזאת לא ראיתי. שילוב של ערכים, אפקטיביות והנאה. תחשבו על זה רגע: אידאלים, שיטה ליישם אותם שעובדת, והתרוממות רוח. פר? קינאתי בהם. הנהנתנים שביננו נהנים פחות, אני מבטיח לכם. ד"ש מרחוב אלנבי.

אז למה זה עובד ולמה זה צמח כל-כך מהר מ 5 סטודנטים ב-2003 ל 500 השנה, עם תוכנית ל 1000 בקרוב? למה יש להם 4300 מועמדים שנלחמו על 500 המקומות האלה? חלק מהתשובה היא בלי ספק בוייב והגרוב. למשל, זה שבונים בידיים. ממש. חלק מהדברים שבונים הם כאלה:
 hut512-x-384.jpg

 mudhangar512-x-384.jpg

במבנה הזה, שבנוי מחציר ובוץ, עם שלד עץ תומך, נכנסים חמש-מאות איש. שם היתה ההרצאה. את זה בנו רק עכשיו כדי שיהיה לכל העמותה איך לתארח בהכשרה, וכאן ישנו איזה שמונים איש (חלק עם לאפטופ. בכל זאת, תחילת שנת הלימודים וצריך להרשם לקורסים). ככה בנו את המבנה הזה.

אבל הסטודנטים גם משפצים את הקרוואנים של עצמם, מתקינים את התשתיות (חשמל, מים, וכו') עם קצת עזרה מבעלי מקצוע, משפצים בניינים ודירות בשכונות מצוקה בעצמם, בידיים.

megurim512-x-384.jpg

 ובין הקרוואנים גם זולות, כמובן.

zula512-x-384.jpg

חוץ מכל זה, הממזרים האלה גם הביאו מטקסס מכונה שעושה לבנים מטיט והם מייצרים את חומרי הבניה של עצמם, שבסוף עושים מהם מעונות סטודנטים שלא דומים לאלה של האוניברסיטאות שאני מכיר. למשל אלה, שצמחו באמצע המדבר, באשלים, בלב המרחב הפתוח עשרים מטר מהקרוואנים עם הזולות:

 meonot1-512-x-384.jpg

meonot2-512-x-384.jpg

 garden512-x-384.jpg

את אלה כבר בונים בנאים מקצועיים בסיוע הסטודנטים. וכחלק מהתבססות העמותה היא הקימה חברת בנייה שעושה את זה ובאותה הזדמנות החברה התפתחה והיא בונה גם בנייה פרטית בתשלום, והרווחים הולכים לקופת העמותה.

השיטה היא בערך כזאת: סטודנטים מקבלים מלגות של 10,000 שקל בשנה, ודיור בזול מאד באחד הכפרים או הכפרים העירוניים (אשלים, דימונה כפרי ועירוני, ירוחם, יכיני, באר שבע, נווה-אור, מנחמייה, עכו העתיקה וקריית שמונה) שהם בונים או משפצים בעצמם (יחד עם מתנדבים בשנת שירות). הם נדרשים לתת 500 שעות של התנדבות בקהילה, וכמו שאמר לי אחד מהם "אנחנו עושים מה שעושים בש"ס ובחמאס": צהרונים לילדים של עניים, מרכזים קהילתיים, עזרה בלימודים, חוגים. לש"ס ולחמאס יש יותר אמצעים, אבל זאת לא רק בדיחה, כי הם נותנים יחד עם העזרה גם אמונה – לא פונדמנטאליזם, אלא ציונות.

 dinning512-x-384.jpg

אחרי שלוש שנים, כשהם מסיימים את השירות שלהם, העמותה עוזרת להם למצוא תעסוקה במקומות האלה, והם יכולים לקנות מגרשים מאד בזול, מכספם ולבנות בעצמם (לעמותה יש קרן תמיכה במשכנתאות שמאפשרת גם למי שאין לו הון התחלתי משמעותי לקנות ולבנות).

 tashtit512-x-384.jpg

המגרשים והדירות האלה נקנים במסגרת גרעיני התיישבות ו 80% – במילים: שמונים אחוז – מבוגרי העמותה נשארים בישובי קבע שהיא מקימה. יש לעמותה גם קורסים ביזמות. אלה לא קיבוצים והם לא עומדים לחולל מהפיכה סוציאליסטית – יזמות פרטית זה ערך. ציונות זאת אידיאולוגיה של הפרקטי, והפרקטי עכשיו מקבל את זה שאנחנו חיים בשוק חופשי. שעטנז סוציאליזם חלוצי וקפיטליזם אמריקאי, אמור מעתה: אם תרצו אז,

sky512-x-384.jpg

פוליטית, חברתית ומבחינת דתיים וחילוניים העמותה מעורבת, והיא דוגלת רק בהתיישבות בתחומי הקונצנזוס, כלומר לא בשטחים. אז מגיעים לשם גם מהימין הדתי, וגם מהשמאל החילוני. כל אחד והשמיים שלו.

shaharit512-x-384.jpg

למשל הבת של הרב אלי סדן, מיסד המכינות הקדם צבאיות של הציונות הדתית היתה חלק מכל זה. ואכן חלק מן האנרגיות של הימין גם הן מגיעות לכאן. אז סיפור לסיום: כשהעמותה עוד היתה חמישה סטודנטים עם רעיון אריק שרון הגיע לביקור באשלים. במקרה. ראש המועצה האזורית אמר לו, בוא תיראה משהו. שרון התאהב מיד. היו אז שני קרוואנים וזהו. שרון הבטיח שתוך שלושה שבועות יש להם עוד 15. וכך היה. ומאז הוא תמך בהם. הם קיבלו תקציב מהממשלה, והביאו מטשינג מתרומות. התרומות נפגעו קשה בהתמוטטות של תרמית מיידוף, אבל המלגות המשיכו להתקיים (הסגל של העמותה ויתר על משכורתו לארבעה חודשים, כדי שהמלגות של הסטודנטים לא יפגעו).

ורק למען הסר ספק, מותר גם לבלות. למקרה שהציונות החלוצית הצטיירה בעיניכם כסגפנית, אז פה זה לא ככה. זה מהמסיבה של ההכשרה במעיינות החמים של "נווה מדבר", אתמול בערב:

 party512-x-384.jpg
אז פעם הבאה שאתם שואלים את עצמכם אם ומה אפשר לעשות, תבקרו באתר של העמותה, ואם אתם לא סטודנטים, אפשר לתרום כסף. כן. גם כסף. תוכלו לפחות להיות בטוחים שהכסף שלכם עושה דברים טובים.  ובבניין ציון ננוחם.

(התמונות באדיבות הסלולרי שלי.) 

  • אי אפשר כרגע לפרסם תגובות או לשלוח טראקבאקים.
  • כתובת טראקבאק: http://www.gaditaub.com/hblog/wp-trackback.php?p=474
  • תגובות ב-RSS

29 תגובות לפוסט ”ציונות מעשית – ביקור בכפר סטודנטים של עמותת “איילים”“

  1. מאת ג'ו כלום:

    גדי,
    מותר להשוות למתנחלים?

    הרי זה אותו הדבר רק שזה בתחומי הקונצנזוס *הנוכחי*. עוד עשרים שנה, כשהקונצנזוס יגיד שכבשנו את הגליל והנגב מהבדואים ומערביי 48', תילחם בשמם או שתצעק עליהם כמו שאתה צועק על הבחורה המסכנה הזאת ב'מועצת החכמים'?

  2. מאת דור:

    גדי, פוסט מאד מהנה ומרגש.

  3. מאת שירי:

    תענוג לראות ציונות at work.

  4. מאת רועי:

    כשהרבה אנשים מרימים ידיים ביחד נוצר גל :)

  5. מאת סיון,סטודנטית בעמותה:

    גדי היקר,
    הורשמתי מאוד מההרצאה היום ומיד שחזרתי הביתה הקלדתי את שמך בגוגל.מיד קפץ הבלוג שלך (שהעדת היום בעצמך כמה מעולה הוא:) עם הרשמים והתמונות שלך מהביקור בכפר,מה שריגשת אותי מאוד וגרם לי עוד יותר להיות גאה על כך שאני חלק מהעמותה המיוחדת הזו. כל אלה,נוסף לעובדה שהספר "דברים שאני לא מגלה ליעל" שהיה הספר האהוב עליי בילדותי,בהחלט יגרמו לי להמשיך ולהתעניין בכל אשר יצרת ותמשיך לצור. יישר כוח
    סיון

  6. מאת kw:

    מעורר התפעלות והערכה, כנה ואמיתית, ואף מעט רצון לצאת ולהצטרף אליהם,
    אבל מה שיותר מכל יתרום להתפתחות הפריפריה זו עירוניות בריאה, לא עוד כפרי נופש. בסופו של יום, כשהסטודנטים הללו ירצו קצת תרבות, או קניות, או בילויים, הם יבואו למרכז.

  7. מאת יונתן:

    באמת יפה ומלהיב.
    האם הבחנת גם בסטודנטים ערבים?

  8. מאת אודי:

    בוקר טוב גדי. אכן משובב נפש. אבל אני חייב לשתף אותך בתחושת ה"בוקר טוב, מר טאוב" שנתקפתי. שאלתי את עצמי למה הרגשתי כך- איזה לעג פנימי להתלהבות שלך, בעיקר התחושה ששנייה הרמת את הראש מעל הציר אלנבי- הר הצופים וגילית עשייה. הרי אני אוהב אותך, מזדהה עם רוב כתביך, אבל עדיין, עצבנת אותי. לדעתי הלעג שלי בא ממקום מורכב יותר. אני מזמן מתלבט עם עצמי לגבי הדלדלות התעצומות הציוניות- לאומיות. בטוח ישנם תהליכים מורכבים ועמוקים לעניין. אחד האלמנטים שאני מרגיש היא, כי ישנו חוסר במיתוסים, בסיפורים גדולים שיחברו רגשית למעש הציוני. אתה כותב כי ישנן שם אנרגיות של הימין. אין לי ספק שהם יושבים חזק שם, הן בהקמה והן עכשיו. ואני שואל, כמה אנרגיות כאלה אתה פוגש סביבך, על הציר של אורנה ואלה ורחוב העלייה? לדעתי, משהו בנסיון שלך לייצר סוג של ציונות הרצליאנית, מושכלת, חילונית, כזו המונעת מהזכות להגדרה עצמית של כלל העמים, נסיון שאני נמנה על שותפיו ומאמיניו, משהו בנסיון הזה לא באמת יצליח לייצר עשייה מסורה, מחוייבת, מפיחה שממה ומיישבת מדבר. בסוף של זה, בדור הבא, זה ישאר עוד דיון על זהויות ועוד התפלפלות בתי קפה. אין לי ספק שהחוויה הדתית מעניקה כוחות, עשייה ולהט, אולם אני איני אדם דתי, אני נבהל מאנרגיות דתיות ובעיקר חסר אותן. אבל כמי שמחוייב לערכים ציוניים אין לי ספק שבסופו של יום נשאלת השאלה: כמה אנשים יעזבו את הבית ויישבו בהר ( לא גריזים או עיבל, אלא התבור למשל) מתוך תפיסת העולם שאתה מייצג. משהו חסר. לדעתי, איזשהו בסיס אחר להעמיד עליו את הדברים, מעבר לצידוק הרציונלי. בסיס שגם יפעיל במציאות ולא רק בשרשורים ופאנלים. אני מודה שגם אני אוהב לדבר ציונות עם ד"שים לאלנבי, זה נראה לי העניין כולו, אבל חושש שזה הדבר היחידי שייצא מזה. אולי דרוש רנססנס של מיתולוגיה- איזורים בנפש שיבנו מחוייבות ועשייה. אני מכין את עצמי לתגובות- מיתוס= פאשיזם\נאציזם, מיתוס= חגיגה פוסט מודרנית ועוד. אתם מוזמנים.אני כותב בעיקר ממקום של שאלה. מעניין אותי לשמוע תגובות ואני מודה מראש.

  9. מאת אמיר:

    ביקרתי במסגרת סמינר של תא אופק (ערכי תנועת העבודה באונ' העברית) באשלים. אפילו ישנו במבנה בתמונה הראשונה. החבר'ה שם מדהימים. זה לא נורמלי כמה שזה פרקטי ופשוט עובד. אם לחבר את זה לאחד מהפוסטים הקודמים, זה ואקום שמפלגת העבודה יכולה וצריכה להישאב אליו. להקים עוד כאלה כפרים.

  10. מאת דור:

    אודי, למה הלעג הזה לדיון רעיוני? ולמה הרדוקציה השחוקה הזאת של אדם ורעיונותיו לבית קפה שבו הוא יושב? ודאי מדיון רעיוני לבד לא קונים במכולת, אבל הוא יכול להזרים אנרגיות ולחולל תהליכים. גם הרצל לא ייבש ביצות, אבל תרומתו הייתה גדולה.

    אני לא יודע איך בדיוק מייצרים מיתוסים אבל נראה לי שאמונה בצדקת הדרך זה מרכיב מאד חשוב בכל תרבות לאומית. זה הפרוייקט שגדי מעורב בו, זה מה שהוא יודע ואוהב לעשות, והוא נראה לי חיוני.

  11. מאת אליאב:

    רק שלא יצאו מזה עוד פרברי שינה לבסוף. עם כל הכבוד לחומה ומגדל, הימים האלה מאחורינו וצריך לחשוב על פיתוח בר-קיימא.

  12. מאת אלי א.:

    מצטער לצנן את ההתלהבות. באמת כל הכבוד לתכונות כמו יזמה, חריצות, כישרון שבוודאי יש ליזמים במינון גבוה. אבל קודם כל אינטואיטיבית, אני מתלהב מסיפורים שבהם אנשים נאלצים לשלם מחיר כלשהו על עמדותיהם.
    זה לא נראה לי המקרה. כפר סטונדטים, מה רע? למה שאנשים לא יבואו? ויש מלגות נדיבות, אז ממה בדיוק יש להתלהב, יותר מלמשל, מסיפור של מישהו מדימונה שהיגר לתל אביב ופותח בית קפה או פאב בכוחות עצמו. גם זו ציונות לא?
    וכמובן לצדדים הלאומניים של כל הסיפור, בטח ששרון התלהב, יותר יהודים בנגב, שיתפסו את האדמות חזק חזק שהבדואים לא יקחו. נכון יש לפרוייקט צדדים חיוביים כמו הגירה דרומה של אוכלוסייה ממעמד הביניים. זה לא דבר של מה בכך. אולי גם צריך לשלם על כך במה שנקרא "גייטד קומיוניטיס" (קהילות מגודרות). אבל באופן בסיסי אין הבדל מהותי בין הסיפור הזה לסיפור של להבים, או מיתר, או עוד יישוב שהוקם שם לאחרונה ששכחתי את שמו.
    חלאס עם הפרוייקטים האלה, באמת. באר שבע צריכה חיזוק, ירושלים צריכה חיזוק, הגליל. כל המקומות האלה צריכים עוד אנשים מוכשרים ועוד השקעה ממשלתית, אבל לטובת כולם, לכל התושבים של המקומות האלה. לא כפרוייקטים שהמטרה שלהם היא לדאוג להתיישבות יהודית. יש לנו מספיק איפה להתיישב ולהתנדב ולתרום לקהילה. תודה רבה.
    ציונות חלוצית היום היא לחשוב איך ישראל הופכת למקום יותר טוב לרווחת כולם. ויש כאלה שעושים, שנת השירות של גרעין אלון בדרום בפכרים הבדואים, תנועת הבוגרים של הנוער העובד, הקומונות בדרום תל אביב. רק שלהם שרון לא ייתן קרוואנים (תקראו בכתבה באתר של הארגון). פרוייקט איילים כל כך מצליח כי הוא פונה בדיוק לאותו היגיון או רגש "התיישבותייים" של קודקודינו מאז ומתמיד.
    ומי צריך במדינת ישראל עוד יישוב של צמודי קרקע?!

  13. מאת ש.:

    אלי א. היקר,

    אחד הרעיונות העיקרים של עמותת איילים הוא דווקא לא ההתישבות במקום מבודד וסגור לחברה מסוימת כפי שהגדרת וכדוגמת היישובים שציינת. אלא בדיוק להפך, כפרי הסטודנטים מצויים במקומות שהם דרוש פיתוח והקשר עם הקהילה הוא רצוף ותמידי. ומעבר לכך, הצלחתו תלויה באופן ישיר עם קבלת התרומות והמלגות.
    כך למשל התיישבות של כמעט 100 איש בדימונה, בירוחם, יכיני, באר שבע ד', עכו קרית שמונה וכד'.

    הסטודנטים עוברים לתוך הערים האלו כדי ש- "ישראל הופכת למקום טוב יותר לרווחת כולם". או לפחות תהפוך בעתיד הקרוב.

    הצעירים של היום הם העתיד של מחר, ולכן זו מחובתינו ליישב את המקומות הטעונים פיתוח ולהביא לשינוי אמיתי, חברתי התיישבותי אסטרטגי ואידאולוגי.

    וכמה מילים גם לד"ר גדי טאוב.
    הרצאתך בעמותה השאירה עליי רושם רב. והייתה בעייני מחזקת ומרוממת לקראת שנת עשיה.
    כמות הידע, הבקיאות והפרשות לתהליכים המעניינים שעבר עם ישראל מראשית של הציונות ועד ימינו – מרתקים.
    תודה לך

  14. מאת סמולן:

    מעולה. יפרחו הרבה צמודי קרקע. אין שום ספק שכך או אחרת, יהיה שם גם מקום לסולידאריות חברתית, כלומר סוציאליזם. וכמו שנאמר פה כבר כמה פעמים (ולאחרונה גם נכתב באנגלית בעיתון של מייקל וולצר), סוציאליזם קונסטרוקטיבי לא נלחם בקפיטליזם, אלא פשוט מתחרה בו, ומה שיוצא יוצא. אני חושב שסוציאליזם קונסטרוקטיבי הוכחד בישראל באופן לא הוגן, ויכול לצמוח שוב – לא למאה אחוז (זו הייתה הטעות הגדולה, אם כי אולי לא נמנעת, של העבר), אבל למשהו מאד מכובד. ושימושי.

    רק שאלה אחת לי: מה הקטע עם "מכונת הבוץ מטקסס" ? מה זה, סרט אימה ? בית בוץ זה לא בוץ רגיל ? למה צריך לייבא מטקסס מכונות בוץ ? איפה הציונות שלכם !! ???

    אחלה תמונות, אגב.
    :)

  15. מאת ג'ו כלום:

    "וכמובן לצדדים הלאומניים של כל הסיפור, בטח ששרון התלהב, יותר יהודים בנגב, שיתפסו את האדמות חזק חזק שהבדואים לא יקחו."

    אמרתי את זה, אמרתי את זה כבר כאן!
    אני שם כסף, גדי, שעוד עשר שנים, מקסימום עשרים, יצעקו על אחת התלמידות שצילמת באיזה מתומן התמיהה כזה בטלוויזיה שהיא היא הסיבה שאין לנו שלום עם הבדואים בנגב.

  16. מאת גדי טאוב:

    יונתן, לא, לא הבחנתי בסטודנטים ערבים, וקשה לי לצפות שהם ירתמו למפעל שמטרתו המוצהרת היא ציונית. אין לבוא אליהם בטענות על זה כמובן. היה, כפי שסיפרו לי, שיתוף פעולה עם כמה סטודנטים ערבים בכפר העירוני של איילים בעכו, אבל הדבר גווע. גם זה מובן לי. ועם זאת, בעכו יש שיתוף פעולה עם האוכלוסיה המקומית בכל הקשור לרווחה.

    סמולן, בעניין מכונת הבוץ, לא הבהרתי כראוי כנראה. המכונה מטקסס מייצרת לבנים, שמהם בונים אחר-כך את הבניינים הקבועים, לא את מבנה הבוץ. מבנה הבוץ הוא חלק מן ההוואי, אבל מהלבנים עושים מבני קבע רב-קומתיים (בינתיים דו-קומתיים) שבהם אפשר לגור בתנאים מודרניים לגמרי. אתה יודע, בלטות על הרצפה, אינסטלציה, חשמל. בקיצור דירות בדיוק כמו שבונים מאיטונג.

  17. מאת אחות של רועי וייס "שף העמותה":

    הרעיון של העמותה הועלה על פני השטח למשפחת וייס, אי אז שלהי 2003 תחילת 04'…אז למשפ' של אמא מושבניקית בעברה הרחוק ואבא יפואי (גם בעברו הרחוק)הרעיון העלה גיחוך על האח הקטן שלנו שזה הרבה יותר עדיף מעוד שנה של טיול בהודו והתנסות בשטיקות והרעבה אי שם במדבר!!! אבא נתן לו שנה עד להתחרפנות..אמא דאגה שיש לו תרופות לאלרגיה..פזית אמרה סחתיין וטלי (אני) גילגלתי עיניים וחישבתי כמה שעות נסיעה בימי שבת יהיו לגחמה הזו שלו.
    אבל עם הזמן זה רק התחזק..אבא בחיבתו הרבה לאפייה גילה כל שבוע (בלי לספר לאמא..כי מה היא מבינה באפייה) העלמות בלתי מוסברת של כלי אפייה..כשהשיא היה "להלוות" רק לשבוע את המיקסר היקר שלו. אין צורך לומר שהוא לא נראה יותר באיזור המרכז!!
    האח הקטן הזה שלנו התחיל פתאום לפתח שליחות, אחריות,זילזול באחותו הגדולה על התיישבותה חסרת הפשרות באיזור גוש דן..הרצאות על אהבת הנגב ובסוף שנירור חסר פשרות מבית ההורים על כל רהיט, תמונה, כלי אוכל, בגדים, כולל נבירה בתיקים למסטיקים. הילד פתאום לקח שיעורים מאבא על הכנת קרואסונים, עוגות, אוכל אסייתי (עם המון קארי לטעמי). עם הזמן גילינו שזו לא גחמה ועיפעוף העיניים שלי הפך לגאווה באח הקטן הזה שלנו. הוא גדל לנו מול העיניים התבגר (ברוך השם), לקח אחריות על חייו הקים מטבח המארח מאות אנשים ושועי עולם והכל כמעט לבד..יחד עם לימודיו (תחת עיניה הביקורתיות של אמא שלו) וגם לתחזק זוגיות מדהימה עם תמי בחל"ב (טפו טפו..). ראינו אותו בא לבקר אחרי שבוע כמעט ללא שינה של הקמת ישוב בצפון, לימוד בדואים מקומיים חשבון, הכנת ארוחה 3 מנות לשועי עולם, ולנסות לעבור מועד ב', וגם לעשות מסג' לאחות הגדולה בביקוריו הקצרים.
    אז למה אני כותבת כבר שעה על רועי – כי אני בטוחה שיש עוד אלפי אחיות גדולות של עוד "רועיים" שגאות מאוד באח/אחות, שסופסופ עושים למדינה במקום לביתם…ורק מכאן מהעשייה הזאת – יבוא לציון גואל!!!!!
    כל הכבוד..
    ואח שלי – תחזיר לי בבקשה את הסלון שלווית!

  18. מאת סמולן:

    אז בוץ זה כמו איטונג ?

    סבא שלי כתב את תקן האיטונג הישראלי. איטונג הוא בלוק שמתאים במיוחד לאקלים בארץ, כי הוא מבודד, קל לעיצוב ולא צורך הרבה חומרי גלם. בעולם נטול מזגנים, איטונג הוא פתרון מעולה. במקור מדובר בטכנולוגיה שבדית: אצלם היה מדובר בבידוד מקור. הוא הגיע לארץ במסגרת אותו סוציאליזם קונסטרוקטיבי עצמו, בשנות החמישים: בהתחלה למחסני קירור, ואז בכלל.

    אביו של סבא שלי הקים את מפעל הבלוקים הראשון בארץ. זה היה ב 1903, וחוצבי הלבנים הערבים סירבו לתת את ידם לבניה של שכונה יהודית ראשונה מסודרת מצפון ליפו. היו כמה שכונות פרוביזוריות יותר, אבל איכשהו היה נראה להם כמו בעיה גדולה, הדבר הזה שרקחו אהרון שלוש ועקיבא וייס. לכן לא היו אבני בניין לבית וייס. אהרון שלוש החליט – כנראה משהו שמאד איפיין אותו – שהשביתה הזו לא תעצור אותו, ותפס את אביו של סבי כדי שיעזור לו לעקוף את הבעיה, במקום סתם לנסות להתמודד איתה.

    הם הקימו מפעל לבלוקים בשיטה בשם "סיליקט", ועם הבלוקים הללו בנו את תל אביב. הבלוקים היו לבנים שרופות מחול וזיפזיף: זיפזיף הוא מונח טכני, חצץ. אבל בתל אביב לא היה חצץ, ולכן השתמשו בצדפים מחוף הים. עד היום, אם תגיע לבית וייס (רחוב הרצל 1, איכשהו נראה לי באיזור שלך) תוכל לראות את לבני הסיליקט השרופות האלו, מחזיקות מצוין, ומשובצים בהם צדפי ים קטנים, ששימשו כזיפזיף.

  19. מאת דור:

    סמולן, אחלה סיפור.ואני זוכר את מה שפעם היה הפירסומות של ערוץ 1, קראו לזה תשדירי שירות, והיה להם אחד על "לא איטונג לא קונה"…

  20. מאת יוסי:

    חבל שאין סטודנטים ערבים בעמותה הזו. חבל שהיא ציונית, עדיף שתהיה למען כל החברה הישראלית ולא רק למען התיישבות יהודית באזורים מרובי ערבים.

  21. מאת מיכל מזור:

    הי יוסי.

    יש סטודנטים ערבים בעמותה. בכפר הסטונדטים בעכו.
    למעשה ההתיישבות של העמותה דוגלת להתיישב באיזורי הקונצנזוס לאו דווקא מקומות מרובי ערבים. כפרי הסטונדטים שקיימים כעת נמצאים ב: קריית שמונה, נווה אור, מנחמיה, עכו, באר שבע (בשכונה ד, ובעיר העתיקה), דימונה, אשלים, ירוחם, ומושב יכיני.
    אני לא מסכימה איתך כלל. לא חבל שהיא ציונית. מזל שהיא ציונית.
    וגדי טאוב שיכנע אותי סופית בנושא זה בהרצאה שלו אצלנו.
    והמון תודה לגדי!

  22. מאת מיכל מזור:

    ואגב, באותה נשימה שאנחנו ציונים, יש לנו פרויקטים שמשלבים עבודה גם עם הבדואים באזור אשלים, וגם עם ערבי עכו.
    בהחלט לטובתה של כל החברה הישראלית.

  23. מאת סמולן:

    לדור

    נקודה כאובה ומוכרת
    (שמור אותה לפעם הבאה שבה אכתוב משהו נגד שיח הזכויות:) )

  24. מאת נתן.:

    למה בכלל צריך לישב את הנגב והגליל?

    מישהו עוד מכיר מדינה בעולם שבה "מיישבים" שטחים?

    הגיע הזמן שנפסיק להתיחס לטבע כמו אל איזה מחלה שצריך להדביר אותה על ידי בניית בתים והקמת ישובים.

    ההתישבות היתה מרכיב חשוב במהפכה הציונית כמו העליה וכמו הביטחון.

    הבעיה היא שהמהפכה כבר הסתימה מזמן ,אבל השילוש הקדוש עליה-התישבות-ביטחון ממשיך לפעול מכוח האינרציה והטיפשות ולהרוס פה כל חלקה טובה.

  25. מאת יוסי:

    אם התנועה אינה שמה דגש על כך שההתיישבות תהיה יהודית, אז מה בדיוק ציוני בה? למשל, האם זה יהיה בסדר אם יצטרפו עשרת אלפים סטודנטים ערבים לעמותה ויקימו התיישבויות ברחבי הארץ ברוח התנועה? אם כן, אז אני לוקח את הביקורת על הציונות של התנועה בחזרה. היא פשוט לא ציונית ואני בעד.

  26. מאת ג'ו כלום:

    נתן:
    באמא שלי, הטענה הזאת כלכך טיפשית שלרגע חשבתי שאתה ציני.

    בכל מדינה מיישבים שטחים. ככה בני אדם חיים – הם הולכים לאיזה מקום ומיישבים אותו.

    מה שיפה *כאן* זה שהתיישבות כזאת מנסה ליצא עושר מהמרכז השבע החוצה, אל הפריפריה העניה, ולייצר גם שם חברה צעירה ופעלתנית.

    יוסי:
    אני לא מבין, ליהודים אסור, אי פעם, לפעול לטבות האינטרסים של עצמם? ליהודים אסור להתיישב בשום מקום בלי שהם יאלצו לקרוא לאיזה ערבי כעלה תאנה כדי שאתה ושכמותך לא יתלוננו על זה?
    בדיוק נגד אנשים כמוך קמה הציונות, ובדיוק בגלל אנשים כמוך הפעילות של הילדים האלו חשובה.

  27. מאת מיכה:

    אם התנועה תפעל גם לטובת הערבים וסטודנטים ערבים יצטרפו אליה ויקימו ישובים אז התנועה בהחלט תהיה ציונית בתרומה שלה למדינת ישראל וכך גם לעם היהודי. פיתוח הארץ ושיפור היחסים עם הערבים בארצות וצמצום הפערים במדינה הזו הם ללא ספק מעשים ציונים. ובדיוק מסיבות אלו הסיכוי שערבים יצטרפו הוא קלוש.

  28. מאת יוסי:

    לג'ו כלום: כשיהודים מתגייסים לעמותה שבאה לעזור ליהודים במדינת ישראל, זה בדיוק כמו לבנים שפועלים למען הלבנים בארה"ב. והשאלה הרטורית לכאורה "אסור כבר ליהודים לפעול למען האינטרסים של עצמם?" היא בדיוק כמו השאלה הרטורית לכאורה "אסור כבר ללבנים לפעול למען האינטרסים של עצמם?" , לו היתה קמה תנועת צעירים בארה"ב שעוסקת בדאגה לאינטרסים של לבנים בלבד.
    אתה אומר שנגד אנשים כמוני קמה הציונות, ואולי אתה צודק. אתה גם אומר שבגלל זה הפעילות של הצעירים הללו חשובה. לא נראה לי שאני ושכמותי מסכנים את קיומה של מדינת ישראל או אפילו את הציונות כרגע. הסכנות הגדולות ביותר לדעתי הן מדינה דו-לאומית, ולא נראה לי שהפעילות של הצעירים הללו תסכל את הקמת המדינה הדו-לאומית. אם אתה גם חושש מהפצצה האיראנית, אז נדמה לי שגם בחזית הזו הצעירים הללו לא יעזרו.
    .
    למיכה: כן, אתה כנראה צודק.

  29. מאת מגבניק:

    מאת יוסי:
    נובמבר 12, 2009 at 15:31

    "השאלה הרטורית לכאורה ”אסור כבר ליהודים לפעול למען האינטרסים של עצמם?“ היא בדיוק כמו השאלה הרטורית לכאורה ”אסור כבר ללבנים לפעול למען האינטרסים של עצמם?“ , לו היתה קמה תנועת צעירים בארה“ב שעוסקת בדאגה לאינטרסים של לבנים בלבד."

    …ולכן כמובן (אמר אלכסנדר ינאי לשלומציון אשתו) יש לבטל לאלתר את מפלגת העבודה למשל, שהרי הם דואגים לאינטרסים של השמאל בלבד.