קדימה לאופוזיציה

אפשר לכבות את האזעקות. נתניהו לא יצעיד אותנו אל תהומות המדיניות הימנית הקיצונית, מפני שמדיניות כזאת אינה אפשרית. ממשלה ימנית צרה לא תשלול אזרחות מערביי ישראל, היא לא תפציץ את איראן מחר בבוקר, היא לא תכבוש מחדש את עזה, היא לא תוכל להתנער ממפת הדרכים, ויש להניח שתחת עינו הפקוחה של אובמה היא גם לא תוכל להגביר את קצב ההתנחלות. היא תוכל כן, לנקוט מדיניות כלכלית ימנית וכך תעשה, כנראה, בכל מקרה, מפני שאצל נתניהו זו דת. ממשלה רחבה בצירוף קדימה לא תבלום את כלכלת נתניהו, מפני שקדימה לא מציבה אלטרנטיבה נוטה שמאלה, כפי שעושה עכשיו רוב העולם. משמע הצטרפות קדימה לממשלה לא היתה משנה הרבה את מדיניותה של הממשלה, רק מספקת לה עלה תאנה.
במקום שנתניהו יעמוד מול בוחריו, ומול ההרכב הקיצוני של מפלגתו, ויאמר להם את האמת – שכל הקסאמים בעולם לא יחזירו את ארץ ישראל השלמה – עם קדימה בממשלה הוא יוכל להשתמש במפלגתו כדי לבלום כל ניסיון לזוז לכוון חלוקה, והוא יוכל להשאיר את הימין הקיצוני במפלגתו תחת כנפיו. בסיבוב הבחירות הבא, שכנראה אינו רחוק, יוכל הליכוד לדבר שוב גבוהה גבוהה בלשון הימין הנצי כאילו לולא עצרו אותו מתוני קדימה יכול היה לממש את חזונו. במלים  אחרות, הצטרפות של קדימה לממשלת שיתוק לא עשויה למנוע את השיתוק, רק להעביר את האשמה בו אל קדימה.
בהנהגת האופוזציה תוכל קדימה למנוע גם ממרצ ומיוני העבודה לצייר את עצמם כאלטרנטיבה היחידה לימין. האמת היא שהאלטרנטיבה למתנחלים אינה "שלום" כרגע, אלא חתירה לחלוקה גם בלעדיו. זמן רב עבר עד שהתנערו הבוחרים מאחיזת העיניים המשא ומתן, ורע מאד יהיה להחזיר את אשליית האוטוטו הסכם. בחסות האוטוטו הזה הולכת ותופחת ההתנחלות, ומתמסמסת העובדה המכריעה הזאת: כדי להציל את הציונות מדו-לאומיות נצטרך כנראה לכפות את חלוקת הארץ על פרטנר סרבן.
קדימה באופזיציה גם תבטיח שהעבודה תישאר שם. גם זו לטובה. את אהוד ברק יש להרחיק ממשרד הביטחון ומראשות מפלגת העבודה. הוא לא תרם דבר בנוכחותו שם ליצאה מן השטחים, ולא נקף אצבע לפינוי מאחזים. הוא הרחיק בוחרים מן העבודה, ועכשיו הוא גם ממסמס את תוצאות המבצע בעזה, משום שהוא מאפשר הדרדרות של המדיניות התקיפה מול חמאס למלחמת התשה חלבית. בנושא הזה ייתכן שדווקא ניצי הליכוד יהיו יותר טובים: הרתעה לא משיגים בזגזוג מלא תחכום, אלא בנחישות שאינה סובלת התחכמויות.
ואחרונה: קדימה זכתה בהישג מרשים למרות הצהרות הפרשנים שהיא "מחנה פליטים" ו"מפלגת אווירה". ההישג נבע מסיבות עמוקות. רוב הציבור דוחה את החלוקה הישנה בין "מחנה השלום" למחנה ההתנחלות. הוא אינו רוצה שהחלוקה תהיה שבוייה בידי המתנחלים מחד-גיסא, ובידי אבו מאזן מאידך גיסא. קדימה צריכה עכשיו זמן לגבש את העמדה הזאת ולחדד אותה, ולבנות מוסדות מפלגה. היא צריכה גם לנקות אורוות: משחיתות, מסרבני חלוקה, מטרמפיסטים. כל זה דרוש לייצוב המרכז הפוליטי. ולא תהיה דרך לעשות זאת תחת נתניהו, אם המפלגה תבחר בכיסאות על חשבון הדרך.

פורסם בידיעות אחרונות ב 25.2.2009

  • אי אפשר כרגע לפרסם תגובות או לשלוח טראקבאקים.
  • כתובת טראקבאק: https://www.gaditaub.com/hblog/wp-trackback.php?p=302
  • תגובות ב-RSS

7 תגובות לפוסט ”קדימה לאופוזיציה“

  1. מאת קונטיב.:

    אני די בטוח ש"לנקות" כותבים עם ט' ("לנקוט"), אבל מעבר לכך – מילים כדורבנות.

  2. מאת גדי טאוב:

    תודה. תיקנתי. כזכור, אם זכור, המחבר דיסלקט ויקבל בברכה הערות הגהה.

  3. מאת שיר:

    ואם כבר – ההתנחלות תופחת ולא טופחת, למרות שזו יכולה להיות מטאפורה נחמדה.
    בעניין המאמר – הפעם אני מסכים, אני חושב שיש המון עצום ורב שלא הצביע "קדימה" אלא הצביע "לבני" ובהעדר פתק שזה רשום עליו, בחר בדבר הקרוב ביותר.
    ראוי שראש המפלגה תהיה ערה לנקודה הזו ותעצב את המפלגה בדמותה, או לפחות בתדמיתה, כלומר – ניקוי אורוות ואופוזיציה איכותית. לבני כראש מפלגה צריכה להראות שהיא וחבריה גם פרלמנטרים לעניין ולא רק רצים לכנסת כדי לנהל את הממשלה.
    ובלי קשר – מזל טוב על הספר.

  4. מאת גל:

    נתניהו אכן לא יצעיד אותנו לתהומות המדיניים של הימין אך הוא יצעיד אותנו לתהומות הכלכליים של הימין. המדיניות הכלכלית של נתניהו תמשיך לחזק את החזקים ולהחליש את החלשים ויכולה ליצור מציאות שבה גם בבחירות הבאות התעמולה והבחירה יתבססו על פחד ואימה בדומה לדומיננטיות של בסיסים אלו בבחירות האחרונות. מערכת בחירות שהתבססה על "כוחו" ו"יכולתו" של המנהיג. המפלגות השונות ניסו לבנות לחבריהם תדמית כוחנית על מנת לכבוש את לבם המפוחד(ולא את השכל הישר) של הבוחרים. מדיניות כלכלית ימנית והמשך המציאות המלחמתית יכולה להביא למצב דומה מאוד בבחירות הבאות.

  5. מאת דורון גרינשטיין:

    הטיעון ש"שקדימה לא מציבה אלטרנטיבה נוטה שמאלה, כפי שעושה עכשיו רוב העולם" הוא לא מדוייק, בלשון המעטה. בכהונת הממשלה הנוכחית, לא הצלחתי לאתר הבדל מהותי במדיניות הכלכלית בין קדימה לליכוד: בראון הוא במידה רבה תואם סילבן, וכך גם רמון וציפי (אדריכלי הפרטות בעברם הלא רחוק). פעמים רבות קראתי את הסתייגותך החד-משמעית מהפרידמניזם במשק, על כן קצת קשה לי להבין את תמיכתך בקדימה.

    לגבי ההשארות באופוזיציה – בשל אותם נימוקים בדיוק יכולת לטעון כי חובתם המוסרית של אנשי קדימה להציל את המדינה מביבי וממשפחתו המורחבת ולהיות ללשון המאזניים השפוי בקואליציה. מה אתה מציע בעצם? האם הסכם שיכפה על ממשלת ימין הזוי על-ידי ממשל אובמה, ועלול לגרור גם סנקציות בין-לאומיות, הוא המחיר שאזרחי ישראל צריכים לשלם כדי שקדימה תקושש לה בנחת אג'נדה מספסלי האופוזיציה? לטעמי, ההבדלים בין קדימה לליכוד, מבחינה מדינית, הינם ברי-גישור.

  6. מאת RS:

    "היא תוכל כן, לנקוט מדיניות כלכלית ימנית וכך תעשה, כנראה, בכל מקרה, מפני שאצל נתניהו זו דת."

    נכון, אצל נתניהו זו 'דת', אבל אצל קדימה זו 'פרגמטיות'. זאת אומרת, התוצאה היא אותה תוצאה בדיוק (כפי שמעידים דוחות של מרכז אדווה ודומיו), אבל כשעוסקים בתדמיות וקטלוג אינסופי, אז כבר שוכחים לבדוק את הדברים עצמם.

    מעניין איך כותב שיוצא כל-כך הרבה פעמים נגד פוסט-מודרניזם, עושה את המעשה הפוסט-מודרני המובהק ביותר (לפי הסטיגמה הצרה ביותר של הפוסט-מודרניזם, אבל זה כבר נושא אחר שלא מערב הדבקת תוויות כמו שהכותב אוהב לעשות) – מפריד לחלוטין בין הסימן למסומן. מבחינתו נתניהו והליכוד הם X וקדימה הם Y אפילו אם X = 1, ו- Y = 0.9999999. זה הרי בכלל לא משנה, העיקר שאפשר להדביק תוויות וליצור באופן כוחני קטגוריות – בדיוק כמו שמדינת הרווחה בעידן ניאו-ליברלי עושה לכל מיני זקנים שלא עוברים את רף המסכנות שלהם, או כל מיני דלפונים שלא עוברים את רף העוני שלהם. אבל נתונים שסותרים את התיזה לא מעניינים את מי שמלכתחילה מחפש רק נתונים מאוד מאוד מסויימים.

  7. מאת אלי סולון:

    בתגובה למאמר "קדימה לאופוזיציה". לידיעת מר גדי טאוב. הימין הקיצוני מבקש לשלול אזרחות מאזרחים ישראלים תומכי טרור ( יהודים או ערבים ). הימין הקיצוני והמתון כן יכבוש את עזה וכן יפציץ את איראן ( הוא רק מחכה להזדמנות ). וזה לגיטימי לחלוטין כשאתה מתעסק עם מדינת טרור וארגון טרור. ישראל תמיד היתה ותמיד תהיה תלויה תמיכת מעצמת העל ארה"ב אבל זה לא אומר שאנו לא יכולים לנסוע לוושינגטון ולהסביר ולבקש ובלית ברירה גם לפעול בניגוד לדעתה של הידידה הגדולה שלנו. לגבי ההתנחלויות יש היום קונצנזוס גם בימין וגם בשמאל שימי ההתנחלויות העליזים נגמרו. ראשי יש"ע זוכרים גם מי התחיל את הימים הללו – שמעון פרס ויצחק רבין. הצטרפותה של קדימה תתן לישראל כוח מול האיומים מבית ומבחוץ. תאותת לעולם שישראל מאוחדת וחייבים לסגור עסקה עם הממשלה הזו. לכן קדימה תתרום הרבה יותר מבפנים. ובדרך תאלץ להתפשר, כמו כל מפלגה. אתה אולי לא שמת לב אבל השמאל הפסיד בבחירות. מישהו אולי צריך ללחוש לך את זה באוזן. משמע, התפיסה שלך הפסידה במבחן אמון הציבור. אתה גם טועה בנתניהו, הוא לא איש ארץ ישראל השלמה, והוא מוכן להתפשר, הבעיה היא הפלסטינים שלא מוכנים לשלם את המחיר. לא ניתן לחתור לחלוקה ללא שלום. כי חלוקה ללא הסכם משמעה מלחמה. ההתנחלות היא לא הבעיה וחלוקת הארץ אינה הפתרון. כדי להציל את הציונות אנו צריכים להרוג את התקווה הפלסטינית לחיסול מדינת ישראל. קדימה באופזיציה תתן לאויב תקווה שמישהו אי שם ייתן יותר ולכן עדיף לחכות. והפלסטינים מעולים בלחכות. ולגבי אהוד ברק, הקריטריון לשפוט אותו אינו עד כמה הגשים את דיעותיך אלא עד כמה שמר על בטחון הציבור. הייתכן שאתה מאוכזב מברק מפני שלא תמך בהמשך המלחמה. הומניסט שכמוך.

    פורסם בידיעות אחרונות ב 25.2.2009