אתר ולפרקים גם בלוג
ואני לא מצטער. עם המסר של המארגנים – הממשלה מטביעה את כולנו – אני מסכים. לגמרי. אבל היתה לי הרגשה שההפגנה הזאת תדגים שוב את אותם דברים שבגללם השמאל הצדקני הוא גם מטעה וגם מזיק, וגם חסר השפעה פוליטית. ממש ממש לא היה לי חשק לעמוד ליד חבורת צדקנים וצבועים שידקלמו את קו ההסברה של […]
"…עכשיו מנסים ללכד את הציבור מאחורי החיילים, כאילו מישהו מפנה אצבע מאשימה לעברם ולא לעבר מתכנני המבצע וקובעי המדיניות. שר הביטחון מודיע שהוא לא ייתן לחקור את החיילים, והוא מתייצב מאחוריהם. למעשה הוא מתחבא מאחוריהם. הדרישה לחקירה מופינת כלפי ראש הממשלה, שר הביטחון וראשי הצבא, ולא כלפי החיילים. …אם הממשלה לא יכלה לפעול לטובת המדינה […]
"…הדפוס הבולט לעין בכהונתו של בנימין נתניהו כראש ממשלת ישראל, זו כבר הקדנציה השנייה, הוא הבידוד הבינלאומי המתהדק על צווארה של המדינה בכל יום שהוא בתפקיד. בתקופתו נדחקת תמיד ישראל למעמד הקורבן הנצחי, המיילל בצדקנות כנגד צביעותן ורשעותן אל אומות העולם. …ישראל שלו היא תמיד חלשה, מותקפת, פסיבית…. אפילו לוחמי הקומנדו הימי, מי שאמורים להיות […]
את כל חגי ישראל, אומרת בדיחה יהודית אמריקאית, אפשר לסכם כך: "הם ניסו להרוג אותנו, ניצלנו, בואו נאכל". יש משהו בבדיחה הזאת, וכדי להבין את נתניהו, ואת הימין הלא-קיצוני – כולל ההשתלטות הכושלת והמזיקה על משט הצדקנים – צריך לקחת אותה בחשבון. הימין הזה מאמין כלשונם בדברי ההגדה של פסח, שבכל דור ודור עומדים עלינו […]
הנה אפילו משה ארנס מתחיל להרגיש שהאדמה בוערת תחת רגלינו. אפילו ארנס מבין שצריך לסיים את הכיבוש. גם הוא מבין את מה שכל בר-דעת רואה נוכח דעת הקהל הצבועה והעוינת שהכתירה את ראאד סאלח כ"פעיל שלום": שמפעל ההתנחלות והמשך הכיבוש הם אלה שמאפשרים לשונאינו לשכנע את כל היושבים על הגדר שישראל היא מפעל דיכוי: מדברים […]
"תנאי הפתיחה היו דווקא מצוינים. בניגוד לכל המשלחות שהגיעו או ניסו להגיע עד כה לעזה, המשלחת הנוכחית עשתה את העבודה לממשלת ישראל. חברי המשלחת לא הצליחו להתאפק. הם שידרו את עצמם צווחים ביחד את "חייבר, חייבר אל-יהוד, ג'ייס מוחמד ס-יעוד". זו סיסמת הקרב על צבא מוחמד שהשמיד יהודים, וימשיך להשמיד אותם בקרבות הבאים. כך הם […]
"ההאשמה העיקרית נגד ישראל במדיניותה כלפי רצועת עזה מתקדמת בהשלכותיו של "המצור" על התושבים הפלסטינים, על רווחתם הכלכלית והחברתית, בריאותם ותנועתם אל מחוץ לרצועת עזה ואליה." המאמר של יהונתן דחוח הלוי, "התמונה המעוותת של 'המצור' על עזה" מביא נתונים, ממקורות פלסטיניים, ישראליים ואחרים, בצד ניתוחם.
"ראש המוסד, מאיר דגן, מודאג מהשינוי בעמדות האמריקניות ובהשפעתן על ישראל. "יש פיחות בנכסים של ישראל בארצות הברית", הוא אמר היום (ג') בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת. "אם חשיבותה של ישראל היתה משמעותית ביותר כשהיה עימות בין גושי, השנה יש שחיקה בנושא הזה"." (לידיעה המלאה של רונן מדזיני…)
"אהוד ברק לימד אותנו שמה שקובע הוא מבחן התוצאה. אם זה המבחן, ההשתלטות על אוניית המחאה הטורקית נסתיימה במפח נפש. ישראל הרשמית, מראש הממשלה ועד אחרון הקצינים עשתה אתמול מאמץ גדול להוכיח שהאנשים שחיכו על הסיפון ללוחמי הקומנדו הימי לא היו שוחרי זכויות אדם, אלא בריונים אלימים, שונאי ישראל. אני מניח שזה נכון. עדיין נשאלת […]
גם מימין וגם משמאל קראו לממשלת ישראל להניח למשט התעמולה המתחסד הזה לעבור לעזה. היינו יכולים לצאת גדולים: להוציא את האוויר מהבלון הנפוח של תומכי-חמאס-מתחזים-לפעילי-שלום, להראות שאין משבר הומניטארי בעזה, מפני שישראל שולחת לשם מזון ודלק, ומספקת גם חשמל, ואונר"א שופך על עזה מליארדים מכספי הקהילה הבינלאומית. איזו עוד מדינה בעולם מספקת לממשלה שהאידיאולוגיה הרשמית […]