ספטמבר 6, 2006
עוד על הויכוח שנדחה: ארץ ישראל מול מדינת ישראל בציונות הדתית
לעניין הויכוח על שאלת השאלות בציונות הדתית – ממלכתיות מול ההתנחלות. אולי יותר מכל מסמך אחר שעסק בהסתה נגד המדינה עוררה הדים האגרת לנוער של הרב אלי סדן, ראש המכינה הצבאית בעלי, לנוער הציוני דתי. (היא נכתבה חודשים אחדים לפני מלחמת לבנון, כשההתכנסות עוד היתה על הפרק.) מאמריו של הרב יובל שרלו בהצופה נקטו עמדה דומה, בפחות פאתוס, אבל ביתר חדות. הבולט שבהם היה ממלכתי לכתחילה מאפריל 2006.
אני מקווה שאני אוכל להביא כאן תוצאות של שני סקרים שהזמינו בנצי ליברמן ופנחס ולרשטיין, בימים הקרובים. הסקרים (גם הם מלפני מלחמת לבנון), כך שמעתי מליברמן, מראים בבירור שהרוב נוטה לעמדה הממלכתית. ואף על פי כן הדברים אינם פשוטים. התגובות לעמדות כמו זו של הרב שרלו והרב סדן היו, בלשון המעטה, מעורבות. קל להביא מדברי קיצונים שיצאו נגדם חוצץ. אבל גם בזרם המרכזי לא בדיוק מחאו להם כפיים ללא סייג. הנה למשל דברים שכתב הרב ישראל רוזן, ראש מכון צמת, באחד העלונים בזמנו (העתקתי אותם לכאן, ברשותו האדיבה של הרב הרוזן).
זה נוח עכשיו בתוך המחנה הציוני דתי להניח את כל המחלוקת הזאת מאחור, מאחר שתכנית ההתכנסות נדחתה לפי שעה. אבל הבעיה תחזור אל סדר יומנו במוקדם ובמאוחר. ומי שלא יבהיר מה קודם למה – הממלכתיות להתנחלות או ההתנחלות לממלכתיות – עומד לייצר עוד "עמונות".
ספטמבר 9, 2006 at 9:41
אתה לא פרופסור להיסטוריה אמריקאית או משהו? מאיפה כל העמדות על הישראלים? סתם כאזרח כמוני?
ספטמבר 9, 2006 at 15:32
מאיר, לא מוכרחים להיות פרופסור לשום דבר כדי להחזיק בעמדות. אני מכירה אנשים שאין להם תעודת בגרות אפילו, ובכ"ז מעזים להחזיק בעמדות ובדעות.