ציטוט – סבר פלוצקר על יחס האליטות לש”ס

"בוקר טוב לישראליות ולישראלים היפים מהעשירון העליון, אשכנזים ברובם. באיחור קל של 15 שנה גיליתם שש"ס היא תנועה עם מאפיינים שאתם מכנים עכשיו "גזעניים", ובתור שכזאת אינה נחמדה כלל ועיקר. הגילוי המרעיש זיעזע אתכם. הרי אתם טיפחתם את התפיסה שלפיה ש"ס היא תנועה חברתית שורשית, לא-ציונית (זה היה מאד חשוב לכם, הלא-ציונות כביכול שלה) שמשמשת פה לכל הדחויים והמקופחים ולכן ראויה לערצה." (סבר פלוצקר "פתאום הם לא נחמדים?", ידיעות אחרונות, 2.11.2009)

פלוצקר נוגע כאן בכשל הנפוץ של הביקורת הרב-תרבותית, ולא רק באווירה שנעשתה רווחת באליטות: ההנחה היא שכל סוגי הדיכוי מקורם באליטה, שנהרטיב ההגמוני הוא מקור כל הדרה וקיפוח. לא נכון. הנרטיב ההגמוני הציוני, אם יורשה לי, הוא מקור המשטר הדמוקרטי הישראלי וערכיו הליברליים (ולשעבר גם הסוציאליסטיים), והוא גם משענתם. זה לא אומר שהוא נקי, אבל כדאי לזכור: הקבוצות הלא ציוניות הן לא בדיוק מעוז הסובלנות והנאורות. כמה טריוויאלי. אם האבסורד לא היה כל כך רווח, לא הייתי טורח לכתוב דבר כל כך בנאלי. מזכיר משהו שהתפרסם כאן בבלוג רק לא מזמן?

  • אי אפשר כרגע לפרסם תגובות או לשלוח טראקבאקים.
  • כתובת טראקבאק: https://www.gaditaub.com/hblog/wp-trackback.php?p=518
  • תגובות ב-RSS

8 תגובות לפוסט ”ציטוט – סבר פלוצקר על יחס האליטות לש”ס“

  1. מאת עידו לם:

    צריך לזכור משהו בקשר לאליטה האשכנזית ציונית: מעולם לא הייתה אליטה שקלטה כול כך הרבה אנשים בזמן כה קצר כאשר שיעור הקולטים קטן יותר מהנקלטים, רק על זה מגיע שאפו עצבני לאליטה האשכנזית שעשתה דברים מופלאים ממש מכלום.

  2. מאת יואב ספיר:

    נכון, אבל האליטה של אז היא לא האליטה דהיום. יש ביניהן פער של דור אחד או שניים. איך אומרים ביהודית? הדור הולך ופוחת.

  3. מאת אבי9634:

    אני לא מבין את הלוגיקה (או יותר נכון, את התוכן שהיא מובילה אליו).
    אם יש דיכוי אזי יש ויש . וכשכך, ה חזק יותר מה, אחרת יחסי הכוחות ביניהם לא היו נשמרים כמו שהם.
    איך מגיעים למסקנה שלא כל דיכוי מקורו בנרטיב ההגמוני?
    מסקנה שאפשר להגיע אליה היא שלפעמים הנרטיב ההגמוני חכם יותר, צודק יותר או הומני. אפשר להגיע למסקנה שה הוא אכזר. אולי אפילו אפשר להגיע למסקנה שהדיכוי צודק(?). אבל זהו.

  4. מאת אבי9634:

    גדי, מסתבר שאם מכניסים מילים לתוך סוגריים משלושים, מערכת התגובות מוחקת את המילים…

    ולהלן ההודעה הממלאה (כך שאפשר למחוק את הקודמת):
    אני לא מבין את הלוגיקה (או יותר נכון, את התוכן שהיא מובילה אליו).
    אם יש דיכוי אזי יש מדוכא ויש מדכא. וכשכך, המדוכא חזק יותר מהמדכא, אחרת יחסי הכוחות ביניהם לא היו נשמרים כמו שהם.
    אז איך מגיעים למסקנה שלא כל דיכוי מקורו בנרטיב ההגמוני?
    מסקנה שאפשר להגיע אליה היא שלפעמים הנרטיב ההגמוני חכם יותר, צודק יותר או הומני. אפשר להגיע למסקנה שהמדוכא הוא אכזר. אולי אפילו אפשר להגיע למסקנה שהדיכוי צודק(?). אבל זהו.

  5. מאת ג'ו כלום:

    אבי:
    אתה עושה את הכשל הלוגי הרגיל של "לאסור עליהם לדכא זה דיכוי".

    לא זה לא. לדרוש שיחנכו את ילדיהם במקצועות בסיסיים זה לא דיכוי, זה הגנה על הילדים. לדרוש שלא יפלו נשים, ספרדים או אתיופים זה לא דיכוי, זה הגנה על מיעוטים.

  6. מאת שולמית:

    שלום גדי

    האם המאמר של פלוצקר עלה לאינטרנט

    כל טוב
    שולמית

  7. מאת מיכה:

    "אני לא מבין את הלוגיקה (או יותר נכון, את התוכן שהיא מובילה אליו).
    אם יש דיכוי אזי יש מדוכא ויש מדכא. וכשכך, המדוכא חזק יותר מהמדכא, אחרת יחסי הכוחות ביניהם לא היו נשמרים כמו שהם.
    אז איך מגיעים למסקנה שלא כל דיכוי מקורו בנרטיב ההגמוני?"

    מבחינה לוגית זה לא הגיוני, אבל מבחינת תוכן זה כן הגיוני. פשוט מאד

    א) אם יש קבוצה שאינה שייכת לנרטיב ההגמוני והיא חלשה יחסית לקבוצה ההגמונית, עדיין יכול להתקיים בתוך הקבוצה הזו נרטיב הגמוני ספציפי לה, שיש לו את הכח לדכא תתי-קבוצות יותר חלשות בתוכה.

    ב) לא חייבים לקבל את ההנחה שנרטיב הגמוני הוא בהכרח מדכא מעצם היותו הגמוני (למרות שיש מי שחושבים כך). וגם אם כן חושבים כך, עדיין חייבים להבחין בין דרגות של דיכוי. לא כל דיכוי הוא באותה עוצמה. במקרה שלנו הדיכוי של הנרטיב ההגמוני יכול להיות פחות יותר מהדיכוי בתוך קבוצה לא-הגמונית.

  8. מאת משה עברי:

    גדי, תוכל פעם אחת להסביר לאן אתה חותר ?
    לא באמת, מרוב דיבורי גבוהה גבוהה השכל מטמטם.
    ולא מובן המסר.