ציטוט – אלכס יעקובסון בתשובה לא. ב. יהושע

א.ב. יהושע קובע בצער כי ייתכן שחלוקת הארץ לשתי מדינות אינה מעשית עוד ולא יהיה מנוס ממדינה דו-לאומית ("מבוא למדינה דו-לאומית", "הארץ" 30.12). אין פלא שהמשך מפעל ההתנחלויות מעורר מחשבות כאלה. הרי זוהי בדיוק מטרתו – למנוע את חלוקת הארץ על ידי יצירת מסה קריטית של מתנחלים שלא יהיה אפשר לפנותם. המטרה היא לקבור את הסיכוי לחלוקת הארץ אחת ולתמיד, והעניין אינו קשור כלל לשאלה אם יש היום אפשרות מעשית להגיע להסדר. אבל מדוע עלינו לתת לתומכי מפעל ההתנחלויות להשיג את מטרתם? גם אם לא יהיה פינוי של התנחלויות, אין זה אומר שלא תהיה חלוקה של הארץ. מדוע להסכים לכך שההתנחלויות יקבעו את גורל הארץ וגורל שני העמים? (למאמר המלא באתר הארץ…)

  • אי אפשר כרגע לפרסם תגובות או לשלוח טראקבאקים.
  • כתובת טראקבאק: https://www.gaditaub.com/hblog/wp-trackback.php?p=837
  • תגובות ב-RSS

29 תגובות לפוסט ”ציטוט – אלכס יעקובסון בתשובה לא. ב. יהושע“

  1. מאת רחל:

    אין פתרון הגיוני ומתקבל על הדעת ומוסרי חוץ מהיפרדות משטחי יהודה ושומרון והחזרת רוב המתיישבים לשטחי ישראל או לחילופין יצירת מובלעות יהודיות תמורת חילופי שטחים. אני חושבת שכל בר דעת במדינה מבין שלא הגענו עד הלום כדי לאפשר הקמת מדינה ערבית בישראל. אם הייתי ה- devil's advocate הייתי מציעה לפלשתינאים "שבו ואל תעשו", כי את מלאכתם עושות ממשלות הימין בהצלחה מדהימה. כל שעליהם (הפלשתינאים) לעשות הוא לחכות עד שההתנחלויות ביו"ש "יתעבו" וימשיכו את "גידולם הטבעי", כולל כל המאחזים והגבעות.
    יתכן שרק אנשים דתיים (כמו מרבית המתנחלים) מסוגלים להתנהל מצד אחד בצורה כה אדנותית (העם הנבחר וכל הבולשיט הזה)ובצורה כל כך עיוורת והתאבדותית (אלוהים ילחם לנו ואנו נחריש). אחרת אין לי הסבר לקוצר הראות והטמטום שלהם.

  2. מאת זאב:

    א. לא ככ הבנתי את התגובה של אלכס ליהושע. "א.ב." לא אומר שככה יהיה, אלא שאופציה כזו אינה מופרכת לחלוטין, ולכן יש להרהר ברצינות איך למנוע אותה (אפילו על ידי התערבות וכפייה חיצונית! איבוד הריבונות!) או להתכונן למזער את נזקיה. ואלכס מציע פתרון מסוים שיכול להוות כיוון התפתחות אחר. במה זה נוגד את הנאמר? האם קיומו של פתרון אחר גורר טמינת הראש בחול מכל התפתחות אפשרית אחרת?
    ב.לגבי הדברים עצמם:
    1. אכן, (ולשמחתי), שלא כדברי רחל, הולך ומתחוור לרבים (נ"ל שמאיר שלו היה הראשון) שמפעל ההתנחלות ביו"ש הוא בלתי הפיך. שאין אפשרות, שישראל תיסוג מכל קווי 49, ותפנה 600,000 אזרחים, על הבתים, המפעלים, היקבים, מוסדות החינוך, וכו'. פינוי של כ8500 תושבים מחבל עזה, (בערך 1/70) עלה מילארדים רבים, שלא לדבר על החורבן הנפשי, הרס המשפחות, וכו, ועדיין, אחרי 6 שנים, לא הגיע להשלמתו הסופית. גם אם מדובר ללא תושבימזרח ירושלים (שאף מנהיג ערבי לא וויתר עליה) עדיין מדובר בכ300.000. רחל, איפה תשכני את כולם? איך תתמודדי עם הפסקת/אובדן התעסוקה שלהם? איך תתמודדי עם המרירות שלפחות חלקם ישאו כלפי המדינה? כמה תצטרכי להשקיע בפינוי עצמו? (לא כל מתיישבי יו"ש הם "ממלכתיים של הרב טאו" כמו בגוש קטיף..) יש לך איזשהו סדר גודל של משמעות הדבר?
    2. תוכניתו של אלכס, גם אם היא מעניינת, מעוררת תהיות גדולות מאד. לא "קשיים שונים". לא היה מנהיג ערבי שהסכים להמשך נוכחות יהודית ב"פלסטין". ובוודאי לא ערב לשלומם אם ישארו. וגם כמעט ולא היו – למרות שאולי יהיו – מתנחלים שהצהירו כי יוותרו על אזרחותם ויישארו במקומם. אז בכל מקרה אם וכאשר תצטרך להסתבך עם הגירה גדולה, כמעט פליטות של יהודים בארצם. והעיקר, נניח שישוב ישאר. נניח איתמר. ונניח שפתאום יחליטו תושבי הכפר השכן, בעידוד או בהעלמת עין של הצבא הפלשתיני לעשות בו מעשה תרפ"ט. מדינת ישראל תשב בשקט ולא תפריע למדינה השכנה בענייניה הפנימיים? או שהיא תתערב צבאית לטובת היהודים? זה נראה לכם מתכון לשכנות טובה?
    שלא לדבר על כך שיהודים אלה אמורים להיות, כנראה,גם שותפים למדינה הזו, איכשהו.
    3. כמו שההנחה ש"טוב ליהודים הוא רע לפלסטינים" היא הנחה מפוקפקת, כדברי יהושע, כך גם "טוב לפלסטינים הוא רע ליהודים". גם אם נכון הדבר שמנהיגים פלסטינים בונים על האופציה של מדינה אחת, בגללהציפייה שדו-לאומית תהפך ל"פלסטין השלמה", אין זה אומר שאכן מדינה אחת תהיה כזאת, אולי היא תהפך דווקא ל"ישראל השלמה?" (בכל זאת, ביטוי קדום יותר..)
    4. למה חייבים להגיע ל"פתרון"? כמובן, כאנשים חושבים ראוי לחשוב על כל החלופות. אך מה ככ מופרך בהמשך של הסטטוס קוו,לפחות לתקופה לא מבוטלת? כפי שיהושע בעצמו אומר, הפלסטינים לא ממהרים. למה אנחנו צריכים ככ למהר? אני לא רואה מה לא הגיוני בהמשכת המצב הקיים, תוך ניסיון מתמיד לשיפור החיים ולפיתוח במסגרת המצב הנתון, ובא נראה איפה נהיה עוד 20 שנה. מה רץ ככ? במיוחד, אם כאמור כבר התייאשו מפינוי כללי של מתנחלים, מה זה כזה משנה עכשיו אם יהיו שם עוד 100000 או מיליון?
    5. רחל, אני מסכים שדתיות מובילה לבעיות רוחניות, במקביל גם למעלות שהיא נותנת. הבעיה היא, שלפעמים הבעיות נשארות גם כשהדתיות לכאורה הולכת… 2 הבעיות שאת מתארת הופיעו, למשל, בצורה חריפה מאד ב"דת השלום" של שנות ה-90..

  3. מאת זאב:

    נ"ב לגבי רעיון "העם הנבחר", הוא כמעט מעולם, מכל היכרותי הדלה עם היהדות, לא היווה מקור לתפיסה אדנותית על עמים אחרים. הוא תמיד נאמר כצו ללקיחת אחריות אישית למימוש הייעוד.

  4. מאת יוני:

    " אין פתרון הגיוני ומתקבל על הדעת ומוסרי חוץ מהיפרדות משטחי יהודה ושומרון והחזרת רוב המתיישבים לשטחי ישראל או לחילופין יצירת מובלעות יהודיות תמורת חילופי שטחים. אני חושבת שכל בר דעת במדינה מבין שלא הגענו עד הלום כדי לאפשר הקמת מדינה ערבית בישראל. "

    והפרדות מהשטחים תאפשר קיום רוב יהודי לטווח זמן של 50-60 שנה? אחרת קשה להבין מה המטרה.

  5. מאת גדי טאוב:

    כן יוני. התחזית הדמוגרפית לישראל שבתוך הקו הירוק אומרת שהיחס בין ערבים ליהודים נשאר יציב לחמישים השנים הבאות. ראה מסמך של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה:
    http://www.cbs.gov.il/www/publications/tec27.pdf

  6. מאת יוני:

    אבל נראה לי שארנון סופר ואפילו סרג'יו דה-פרגולה חולקים על התחזית הזאת? (יש שונות גדולה מאוד בין תחזיות דמוגרפיות שונות בישראל).

  7. מאת גדי טאוב:

    דווקא סופר ודה לפרגולה לא חולקים על זה מהותית. ניואנסים בשוליים, אבל בגדול, יש מגמת השתוות בילודה, בגלל התקדמות מסויימת בנושא זכויות נשים, כנראה. יותר לומדות, יותר עובדות, ולכן יולדות מגיל יותר מבוגר.

  8. מאת זאב:

    אם התחזיות כאלה אופטימיות בישראל, אני באמת לא מבין מה ההיסטריה על יו״ש.
    שימו לב שהם מניחים שב 50 השנים הקרובות העליה תהיה אפס!

  9. מאת גדי טאוב:

    ההבדל זאב הוא שביו"ש הנשים לא נהנות מברכת זכויות האזרח של אזרחי ישראל, ושיעור הילודה שם גדול ללא שיעור מזה של ערביי ישראל. אם כי קטן מזה של עזה.

  10. מאת זאב:

    גדי, שיעור הילודה, כפי שאתה כתבת, מושפע לא רק מזכויות אזרח פורמליות, אלא מהתפשטות נורמות של השכלה ותעסוקה נשית, ומעבר לערים. התהליכים האלה קורים גם ביו״ש, אם כי יותר לאט מבישראל. ויש גם הגירה הדרגתית מיוש לישראל ב׳איחוד משפחות׳, והגירה שלילית לחול. לא אמרתי שאין הבדל, אמרתי שלא ברורה ההיסטריה. זה לא פצצה מתקתקת.
    ומה עם עלייה? לא תהיה?

  11. מאת עוגיפלצת:

    זאב, האם באמת אתה לא מבין מה לא בסדר במשיכת המצב הקיים? עזוב רגע את הבעיה המוסרית, נאמר – אף כי אני לא משוכנעת שלמוסר יש הרבה דריסת רגל בעניינים מדיניים – של אוכלוסייה שחיה למעשה בלי אזרחות כלשהי, תחת אינסוף מגבלות והגבלות, וכל האנומליה שהמצב הזה יוצר יום יום. נאמר שהם אחראים לזה והביאו את זה על עצמם (אגב, זאב, סלח לי אם אני קופצת – אבל רק אני מבקשת שבתשובתך לא תגיד לי שגם התושבים היהודים בשטחים חיים תחת כל מיני הגבלות ובעיות, כי שם אאבד אותך. ושוב סליחה אם קפצתי כמו חמור קופץ בראש). אז בוא נגיד שמבחינתך זה בסדר שהמצב הזה ימשיך (נכון שכתבת "תוך ניסיון לשיפור מתמיד של החיים"; אקח זאת כאילו התכוונת גם לחיים של שכניך).
    אתה באמת באמת לא מבין מה מפחיד במצב שבסופו תיאלץ לספח את השטחים – ולתת אזרחות לפלסטינים הגרים שם?
    כי אותי – זה מפחיד מאוד. וכמו שכבר דנו בזה בעבר בבלוג הזה, זה לא החזון הציוני שלי.

  12. מאת זאב:

    ביו"ש:" לפי נתוני ה-CIA, נכון לשנת 2008, עומד שיעור הפריון בגדה המערבית על 3.31 ילדים לאישה (אם כי נתונים אלה כוללים גם את האוכלוסייה היהודית המתגוררת ביהודה ושומרון והמהווה כ-17% מהאוכלוסייה באזור זה)…ההתפתחויות המביאות לירידה בריבוי הטבעי אצל הפלסטינים: העמקת תיכנון המשפחה (52% מהנשים הנשואות משתמשות באמצעי מניעה), עלייה בגיל הנישואים ובשיעורי הגירושים, הרחבת מערכת החינוך, עליית המודעות לקריירה הנשית והמעבר המאסיבי מהכפר אל העיר"
    ובמדינת ישראל:"שיעור הפיריון של נשים ערביות בישראל עמד בשנת 2006 על 3.68 לידות לאישה." מצוטט מעוז אלמוג.
    http://www.peopleil.org/details.aspx?itemID=7372&searchMode=0&index=5
    מאיפה המקור ל'גדול ללא שיעור'?

  13. מאת יוני:

    זה מאוד מעניין. אתה יכול בבקשה להפנות ללינקים למחקרים של סרג'יו דה פרגולה וארנון סופר שטוענים שניתן לשמור על רוב יהודי יציב בגבולות 67' ?

  14. מאת גדי טאוב:

    את של ארנון סופר אפשר למצוא ברשת. דה לפרגולה פרסם סיכם של הנושא בכתב העת "תכלת" נדמה לי שזה היה גיליון 27 אבל אני לא בטוח. הנתונים שזאב הביא אינם מוכרים לי. אבל עצם צירוף יו"ש לישראל יכפיל בערך את גודלו של המיעוט הערבי, ויהפוך את ישראל למדינה דו לאומית בפועל.

  15. מאת זאב:

    עוגי, לא ״גם״. הכוונה הייתה בעיקר לניסיון מתמיד לשיפור חייהם של תושבי יוש שאינם אזרחים. דהיינו, הערבים הפלסטינים. הסרת מחסומים כשהמצב הבטחוני מאפשר, הגדלת אפשרות התעסוקה בישראל, השקעה בתשתיות ותברואה וכו. ד״ר אני לא יודע מה זה׳אינסוף׳ הגבלות. בא נפרט אותן ונדון בהן.
    אני גם חושש מהמצב שגדי תיאר בתגובה האחרונה, של כ35% 40% אזרחים ערבים בישראל. אבל בא נבדוק ממה החשש הזה נובע? הוא לא נובע, לפחות בחלקו מ״ערבו-פוביה״ ואפילו קצת שנאת ערבים? או מהניסיון להמשיך לחיות בעיירה פרוסית בתוככי הלבאנט המזוהם? (ואולי זו גם הסיבה להצטופפות במדינת תל אביב?) אולי אפשר להשתחרר מזה. אם נמנע את החשש מפוטש. מה יהיה אם יהיו עוד 10 חכים ערבים? בא נפרק את זה.

  16. מאת זאב:

    ..מזווית אחרת. זה נשמע ש20% זה בסדר, ו40% לא. איפה עובר הקו? 30% זה בסדר? 33%? אם חושבים שהאזרחות שניתן לערבים תהיה עדיפה על החצי-אזרחות הפלסטינית שיש להם (בחירה לפרלמנט, ראיס, ממשלה, חינוך עצמאי, משטרה, יחסי חוץ) אפשר לספח את שטחי C כבר עכשיו. ככה לפחות תיפטר רוב הבעיה שגדי תיאר בפוסט הקודם-קודם. באותו שטח (60% מיוש אם אנלא טועה) לא תהיה אפליה!

  17. מאת רחל:

    סטייה קלה מנושא הפוסט בתגובה לזאב,
    "נ"ב לגבי רעיון "העם הנבחר", הוא כמעט מעולם, מכל היכרותי הדלה עם היהדות, לא היווה מקור לתפיסה אדנותית על עמים אחרים. הוא תמיד נאמר כצו ללקיחת אחריות אישית למימוש הייעוד"

    היכרותי העמוקה עם היהדות הדתית ועם מתנחלים מאפשרת לי לאמר זאת בודאות (כמובן שתמיד יש מעטים יוצאים מן הכלל). האדנות שעליה דיברתי מתייחסת לתחושתם שהארץ היא שלהם על פי צו תנכי, והערבים הגרים בה שקופים וככאלה אין צורך לדון בחייהם שלא לדבר על זכויותיהם.
    אולי תופתע אבל גם ההתנהלות החרדית (ההסתגרות והבדלנות) היא פן של העליונות שהם חשים כיהודים "האמיתיים".
    האופן בו אתה מפרש את המושג "העם הנבחר" הוא נוגע ללב ואם הוא נכון הוא לדעתי איפיין דוקא את תנועת ההשכלה ולא את הדתיים.
    עם כל זאת, יש גם דברים נהדרים שכדאי לאמץ בדת היהודית ובודאי בתרבות ובמסורת היהודית.

  18. מאת פנחס:

    הנה התשובה האחת והיחידה
    http://www.new-israel.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=263431

  19. מאת פנחס:

    הנה האמת הדמוגרפית הלא פוליטית
    כיוון שיש לי משפחות בהתנחלויות אני יכול להעיד שהילודה שם היא בין 7 ל11 ילדים למשפחה דתית לאומית. לי עצמי יש שם משפחה בעלת 10 ילדים. אני מסייג את עצמי ואומר שאיני בטוח שבדור הצעיר ממש אצל כולם זה כך

    http://www.news1.co.il/Archive/003-D-67444-00.html

  20. מאת פנחס:

    ברצוני להפנות את תשומת לבכם שאטינגר במאמר זה שהבאתי או אולי במאמר אחר מציין, שבשנים האחרונות חלה עליה משמעותית בפריון במשפחות חילוניות

  21. מאת זאב:

    פנחס, גם לפי אטינגר, יש בין הים וה״נהר״ (הלוואי שהירדן היה נהר..) 40/60, אם כוללים את הרצועה. ו40 60 זה דו לאומי. ככה שזה לא פשוט בכל מקרה.
    רחל.
    לא התכוונתי באופן המשכילי של ״ נהיה הכי לא יהודים והכי ׳אנושיים׳ (-גרמנים?) וכך נפיץ את האור של הדעת הנקייה והטהורה. ״ התכוונתי אמונה בייעוד פנימי, לא בקריטריונים חיצוניים, של מימוש האלוהיות שבאומה, ״השראת שכינה״, שתביא ממילא לברכה לאנושות והעולם כולו. זה מיסטי, אבל לא אדנותי. וזה שיש יחס עמוק ומהותי לארץ, לא קשור בכלל. נכון, יש אמונה על הבטחת הארץ, כמקום היחידי האידיאלי למימוש הייעוד הנ״ל. ולכן יש ציווי ליישבה ולהורישה מעבודה זרה. זה לא אדנות על *עמים*. אם ההתלהבות מחיבת הארץ גורמת לאנשים מסויימים ׳ לא לספור׳ את הלא-יהודים שבארץ, זו חולשה, שדומה לחולשה שנובעת מכל אידיאולוגיה שבשוליים (רחבים יותר או פחות) גורמת לזלזול או אדישות כלפי מה שלא במובלט האידיאולוגיה הנל. כך בדתות, בסוציאליזם, וגם בציונות (היום כל הספרות מתעסקת בזה. ). ומצטרף לזה יסוד טבעי של ׳עניי עירך קודמים׳. זה נורמלי.
    ודאי שהחרדים קשורים לזה. הם אבל דווקא דוגמא רדיקלית מדי לחיים של ייעוד פנימי, שאדיש למהלכים החיצוניים. זו לא אדנות. היה מי שקרא לזה (בערך) דווקא מוסר עבדים…

  22. מאת זאב:

    פנחס, חמוד המניפסט שלך, ויש בו הרבה נקודות יפות. אבל הוא גם מלחיץ מאד.
    קסם. אחת ושתים, והכל, ה-כ-ל יסתדר. רק נשים את פייגלין למעלה, נספח, והופ, כל ההסתה והשנאה המושרשת תעלם והערבים ירוצו אלינו בזרועות פתוחות. ואם הם כמובן פתאום יתנגדו – תהיה חוקה שהופ! תמנע כל התנגדות. וגם האירופאים והאמריקאים אחת ושתים יראו עם כזה תנכי ויזילו דמעות.
    זה לא עובד ככה. יש כאן אנשים. עם רגשות, תכונות, עולם ערכי, פחדים. יש מציאות. הרשות לא תתפרק ככ בקלות.
    זה מתכון לפזיזות משיחית, שבסוף מתאכזבת מהעם המטומטם שלא ראה ת׳אור, וישראל החדש יהפוך כמו שכבר קרה ל׳ישראל האמיתי׳ ומכאן הדרך קצרה לשנאת ישראל הישן, הבוגד בייעוד, רוצח האל…
    תעצור בזמן.

  23. מאת ירושלמי:

    אני לא אוהב שרואים את הדמוגרפיה כחזות הכול. זהו ניסיון ללכת עם ולהרגיש בלי – אנחנו דמוקרטיה אבל אנחנו חייבים לשמר את מצבנו על ידי השוואה מתמדת של מספר הילדים.
    אני מסכים לחלוטין שבכול קונפיגורציה דמוגרפית לרעתנו הדמוקרטיה תהיה אות מתה וישראל תהיה מדינה ערבית. אבל הסיבות להמנע ממדינה דו לאומית ולהפרד מהשטחים הן מוסריות, כלכליות וכו' אנחנו נלחצים מהדמוגרפיה כי היא הדבר הבוער אבל היא ממש לא חזות הכול.
    זה דומה לכך שנכריז שחוקה היא מחייבת בכדי להצר את רגלי המיעוטים במדינה. לא! חוקה היא מחייבת כי היא קובעת את אופי המדינה ויוצרת מסמך התנהלות בין האזרח למדינה וכמובן ישנן עוד סיבות טובות. הצורך הבוער הוא לא חזות הכול ולא לב הדיון אבל טוב שיש משהו שמזיז אותנו לפעול.

  24. מאת פנחס:

    כשעושים חישוב דמוגרפי באיזור שבן הים לנהר לא כוללים בו את רצועת עזה. היא או שתהיה המדינה הפלשתינית העצמאית או שהמצרים יאלצו לבלוע אותה..
    ואם תעיין גם גם בשאר מאמריו של אטינגר ובחישוביו של אברהם בן עזרא ותקח בחשבון שהילודה הערבית בנסיגה ושלנו בעליה ותזכור את כל ההתרעות הדמוגרפיות החל משמעון דובנוב דרך פרופ' באקי שלפיהו כבר ב 2002 הינו צריכים להיות מיעוט בתוך הקו הירוק וכלה בדה פרגולה תראה שבעוד עשרים שנים בין הנהר לים ללא רצועת עזה היחס יהיה כמו היום בערך, כלאמר 80 ל20 אחוז בלא לקחת בחשבון שום עליה רצינית
    המניפסט הוא של דוד איש שלום שהתחיל לדבר עם הפלשתינים על מדינה פלשתינית, עוד בזמן שפרס צעק שמדינה פלשתינית תהיה תהווה אסון לישראל.לפני שנים אחדות הוא התפכח כשעמד על דעתו ונוכח שכולם אשף והחמאס שואפים לאותו סוף לישראל וכל הוויכוח ביניהם הוא רק על הטקטיקה. אז הוא עשה תפנית של מאה ושמונים מעלות.
    וטוב תמיד לזכור שפעם בימים לא כל כך רחוקים היו בארץ רק מאה ושמונים אלף יהודים לעומת כמיליון וחצי ערבים. וטוב גם לזכור שבתוכנית החלוקה היו אמורים להיות בגבולות 1947 כ 45,47 אחוז ערבים.
    הים מאחורינו הטרור מלפנינו ואין דרך אחרת אלא להתקדם ולא לילל ולא לשקוע מדי בחשיבה בקורתית שאין לה סוף והיא הורסת הכל ומשתקת הכל. רק המאמינים עושים ומשנים

  25. מאת יאיר:

    התחזית שאתה מפנה אליה, גדי, גם מדברת על בערך שלושים אחוז חרדים, וזה הופך את כל הסיפור למופרך. בהינתן המגזר החרדי כמו שהוא כיום, אין, זה לא יקרה. זה פשוט לא יכול לעבוד כלכלית. אז או שהחילונים יהגרו, או שהחרדים יתחלנו, או לפחות ייכנסו לכלכלה. אבל אם החרדים משנים את דפוס החברה שלהם, אז גם לא יהיה להם ריבוי טבעי של 582 אחוז, אלא משהו כמו מאה חמישים אחוז, נניח, ושוב יש לך מיעוט ערבי של בערך שליש.
    ראשית – תחזיות דמוגרפיות ל-50 שנה קדימה, אני חושב, שוות כמו קריאה בקפה

    שנית – האובססיה עם הדמוגרפיה האתנית גורמת לישראלים יהודים חילונים לעלות על טריפ מופרך שבו הם ממש מייחלים לגידול של 582 אחוז בחברה החרדית, רגע אחרי שמחו בכל פה לגבי הדרת נשים. חברים זה לא יילך ככה. על משהו פה תצטרכו לוותר

  26. מאת רונן:

    ההתעסקות במספרים היא אינה משמעותית. מדינת ישראל יכולה להמשיך להיות יהודית ודמוקרטית, גם עם רוב ערבי בתוכה. אמנם הדמוקרטיה תצטרך "להתכופף" ולהשתנות לטובת זאת, אבל הדבר אפשרי בעיניי. אולי בקונסטלציה שלא תהיה לגיטימית בעיניי שאר מדינות העולם, אך אין מדינת ישראל (או כל מדינה אחרת) צריכה להכפיף את עצמה ל"דרישות העולם". ולכן- האיום הדמוגרפי לא אמור להפחיד את הציבור היהודי בארץ.
    מאז הכיבוש, מדינת ישראל עושה כל מני מהלכים כדי "להכשיר" את הכיבוש. הכוונה לא רק להמלכים מדיניים-חוקתיים, כמו נסיון לפורר את הדמוקרטיה (על ידי גורמים מתנחליים בכנסת ובבג"ץ לדוגמא), אלה גם לתהליכים פסיכולוגיים, ופה אפרט. בפסיכולוגיה חברתית קיים מושג בשם "דסוננס קוגנטיבי". כל סטודנט פסיכולוגיה של תואר ראשון למד אותו. הדסוננס מתאר מצב של חוסר הלימה בין המחשבה להתנהגות בנוגע לנושא מסויים (מסיבות שלא אפרט פה). ובכל אופן- כאשר ההתנהגות אינה משתנה על מנת ש"תשב" עם המחשבה (ההשקפה), אזי המחשבה עושה את דרכה ומתאימה את עצמה לכדי הלימה עם ההתנהגות. ובחזרה לארץ- הכיבוש נמשך כבר למעלה מ-40 שנה. באופן מסויים, חלקים גדולים מהציבור הישראלי (הכוונה היא גם לילדי הנרות של שנות ה-90) עשו איזושהי טרנספורמציה מסויימת (סוויץ בראש) וכיום רואים בכיבוש חלק אנטגרלי מה"מהות הישראלית" (עצוב להגיד, אבל נכון), גם אם אינם מסכימים איתו, וגם אם דאגו ללכת ולהפגיו שבוע שבוע בשכונות במזרח ירושליים כנגד נישול תושבים ערביים מאדמותיהם. ניתן להביט על החברה הישראלית כיום- ולומר שנהיינו יותר ויותר בעלי השקפת עולם לאומנית. אלו מבין הישראלים שלא יכולים לסבול את תהליך ה"התכנתות המחודשת של מוחם" עוזבים את הארץ, בצער רב, ובתחושת כישלון. אך רוב הישראלים- ובגלל התהליך האיטי יחסית של "התאמת המחשבה לקראת ההתנהגות"- ממשיכים בחייהם כרגיל- הם ממשיכים לעבוד, ללמוד, לקיים משפחה, להוליד ילדים, ומה לא- אך כל זאת כאשר השקפתם (גם אם באופן לא מודע) נעשית לאומנית יותר. ולא צריך להיות גאון גדול כדי לעלות על זה- מספיק לנהל שיח עם כל ישראלי יהודי (והכוונה היא ממש כל יהודי ישראלי) ולשאול אותו שאלה פשוטה: "מהו ישראלי עבורו". רובם של הישראלים היהודים ידגישו את נושא הלאומנות או הגזע. (כלומר: ישראלי הוא מי שאינו ערבי, או: ישראלי הוא בראש ובראשונה יהודי".) זהו סממן בולט לתחושת לאומנות מתחזקת. TO MAKE THE LONG STORY SHORT- תחושות של לאומנות, בשילוב עם השקפות דתיות, יוצרות בין כלאיים חדש- לאומנות דתית. וזו לאומנות מהסוג שלא בוחל באמצעים. אותה השקפה חדשה תביא עליה משטר חדש, אשר יבריח מפה כל בר דעת, המחזיק בעמדות ליברליות, אשר לא יראה (ובצדק) עתיד במדינה מסוג זה. באופן כזה- המדינה תחלש. ההון האנושי יעזוב אותה, וישארו פה רק קוטלי קנים ושואבי מיים. זו לא תהיה מדינה אשר תחזיק בצבא מיומן, יעיל וחכם, מפני שהאנשים אשר ישארו כאן לא יהיו כאלה. (מיומנים, יעילים וחכמים). מדינה כזאת לא תוכל להתנגד באופן יעיל לנסיון ההשטלטות של שכינותיה, ולכן עתידה הוא פשוט מאוד להעלם מן המפה.

  27. מאת רחל:

    היי רונן,

    מצמרר כמה שאתה צודק. מספיק לשמוע את השטויות של שר הפנים הבור שלנו (את פניני החוכמה שלו על הסיבות לכישלוננו במלחמת לבנון השניה) כדי להבין כמה אנחנו קרובים להיטמע בסביבה הגיאוגרפית שלנו.

  28. מאת פנחס:

    גם אני חושב כגדי שההתנחלויות לא צריכות להיות הבעיה המונעת פתרון מדיני ואפילו שלום.
    פשוט מאוד: שטח A ועוד חלק משטח B למדינה הפלשתינית. ושטח C וחלק משטח B לישראל.
    בדיוק כמו הסלוגן של חברת המחשבים בורוז בזמנו: SIMPLE

  29. מאת פנחס:

    הנה ההפחדות של השמאל והתשקורת וסופן המגוחך. זוכרים? צונאמי מדיני הטילו עלינו אימה
    http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=279069

    וכפי שכתבתי אפשר לספח כבר עכשו את שטח C שכמעט כל המתנחלים יושבים בו,ובו רק אלפים שפורים של פלשתינים