• אי אפשר כרגע לפרסם תגובות או לשלוח טראקבאקים.
• כתובת טראקבאק: https://www.gaditaub.com/hblog/wp-trackback.php?p=745
• תגובות ב-RSS

16 תגובות לפוסט ”שר”פ: לא מתים מזה“

1. מאת עופר:
   

   מאי 6, 2011 at 10:14

   ל"היעלמות" של רופאים בכירים יש פיתרון הרבה יותר פשוט שלא יעלה למערכת בהפרטה: שעון נוכחות שהרופאים יחויבו להחתים, וקנסות לרופא שנעלם מבית החולים מוקדם, או מזייף שעות. בנוסף, ובלי קשר, צריך להעלות את שכר הרופאים לשכר ראוי.

2. מאת יובל:
   

   מאי 6, 2011 at 13:12

   ומה נסגר עם קרתגו?

3. מאת פנחס:
   

   מאי 6, 2011 at 14:28

   בתחום הניתוחים. מי שישלם שר"פ יקבל את הרופאים המיומנים,ומי שלא ישלם יקבל את הסטאז'רים.

4. מאת אורן:
   

   מאי 7, 2011 at 9:21

   מאמר מצוין ונכון. השר"פ (או הפתרון שהר"י מכוונת אליו – שימוש בשב"ן בפריפריה) הוא פתרון לא טוב ולא מושלם, אבל הוא מעין הרע במיעוטו לאור העובדה שהמדינה מסרבת לממן מערכת ציבורית נורמלית. מה שנשאר זה מודל דמוי שר"פ עם הרבה פיקוח.

   עופר:
   שעון נוכחות זה פתרון איוולת מוחלט. הוא היה הצעת איוולת של האוצר למורים, ויש לו עוד פחות הגיון לרופאים.
   בנוסף, רופא בכיר מקבל 40 ש"ח לשעה, ולא תהיה לו שום בעיה להחתים שעון ב-2, או לספוג קנס מדומיין- לכירורג פונטציאל ההשתכרות מניתוח בחוץ או מתחת לשולחן הוא אלפי שקלים.

5. מאת יורגן:
   

   מאי 7, 2011 at 11:15

   השר"פ הוא לאמיתו של דבר עוד אחת מהדרכים של המשטר הציוני לדכא את ערביי הארץ הילידים. הפעם ע"י שלילת טיפול רפואי. כביכול מדובר רק ברכישת טיפול רפואי. אך עלינו לחשוב על מצבו הכלכלי הרע של הציבור הערבי ונבין שמדובר בלא יותר מהתחמקות של הציבור היהודי ממחויבותו לממן טיפולים רפואיים לציבור הערבי.
   השר"פ המוצע הוא למעשה ביטוי למדיניות אתנית ולכן הוא מנוגד לחוק כבוד האדם וחרותו ולכן דינו להתבטל.

6. מאת ניר רייזלר:
   

   מאי 7, 2011 at 15:20

   יורגן, נהניתי לקרוא את הפארודיה המצוינת שכתבת על טיעונים של הזרם הפסיאודו-אינטלקטואלי שמכונה כאן "שמאל רדיקלי". מצוין.

7. מאת דרור ק:
   

   מאי 10, 2011 at 18:16

   ניר רייזלר – זו לא בדיוק פרודיה. יש משהו בדברים, אם כי זה לא קשור לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. יש טעם לפגם, מבחינה חוקית ומוסרית, בכך ששני חולים שמתאשפזים באותו מוסד מקבלים טיפול שונה רק בגלל שלאחד יש כסף ולאחר אין. אם מדובר בפינוקים ובמותרות – בסדר. חדר פרטי, טלוויזיה רב-ערוצית מול המיטה, טבח מיוחד שיכין את האוכל, מצעי סטן יוקרתיים על המיטה, כל זה כפוף ליכולת הכלכלית של האדם.

   אבל האם זה בסדר שסיכוייו של חולה להינצל ממוות או מנכות יהיו תלויים ביכולתו לשלם עבור שר"פ? תחשוב על טיסה. יש במטוס מחלקות שונות. המחלקה הראשונה הרבה יותר נוחה ומפנקת ממחלקת התיירים, אבל חברת התעופה מחויבת לספק לכל הנוסעים אותה רמת בטיחות. הסיכוי של נוסע במחלקה הראשונה להינצל במקרה של תאונה שווה לזה של הנוסע במחלקת תיירים. גם האבטחה מפני חבלה וטרור שווה בכל המחלקות. הכבודה של הנושאים במחלקה הראשונה יוצאת ראשונה מהמסוע כדי "לפנק" את העשירים, אבל אסור לחברת התעופה לשמור פחות על המזוודות של הנוסעים במחלקת תיירים מפני גנבות או אובדן.

8. מאת גדעון:
   

   מאי 11, 2011 at 6:19

   " אבל האם זה בסדר שסיכוייו של חולה להינצל ממוות או מנכות יהיו תלויים ביכולתו לשלם עבור שר“פ? " – עיקר השיפור בתוחלת החיים המודרנית נובע מחיסונים וסניטציה. רפואה לא תורמת יותר ממזון בריא (בניגוד לג'אנק פוד שמקצר את תוחלת החיים בפרברים של ארה"ב לאמריקאים עניים ושחורים בעשרות שנים), האם לא נובע מקו ההיגיון הזה שקודם כל צריך לאסור על מכירת מזון תמורת כסף ורק אח"כ על שר"פ?

9. מאת אורן:
   

   מאי 11, 2011 at 16:31

   "יש טעם לפגם, מבחינה חוקית ומוסרית, בכך ששני חולים שמתאשפזים באותו מוסד מקבלים טיפול שונה רק בגלל שלאחד יש כסף ולאחר אין"
   יש טעם לפגם וזה לא אלמנטרי שחייב שר"פ, אבל מצד שני משום מה אין לנו בעיה במדינה שחולים יקבלו טיפול שונה בין מוסדות ציבוריים ופרטיים, או בין מוסדות ציבוריים (אנשים בפריפריה מקבלים תנאים וטיפול פחות טובים מבמרכז).
   אין ספק ששימוש בשר"פ או שב"ן מעלה הרבה שאלות מוסריות ואופרטיביות (לכמה אחוז מהטיפול להגביל, איך לפקח וכו').
   "אבל האם זה בסדר שסיכוייו של חולה להינצל ממוות או מנכות יהיו תלויים ביכולתו לשלם עבור שר“פ?"
   זה ממש לא יקרה, לא בשום מודל שר"פ שהוצע. מה גם שהדרישה לשר"פ נוגעת למיעוט של רופאים בכירים, בעיקר במקצועות הכירורגיים- רוב החולים ימשיכו לקבל טיפול טוב במהלך היום כמו עד עכשיו.
   ****
   חשוב לציין שעניין השר"פ\שב"ן הוא אחד הנושאים הכי פחות מהותיים בכל שביתת הרופאים, והוא בכלל לא משהו שאמור להיסגר במו"מ בין איגוד עובדים לקומיסרי אוצר- זהו נושא שהמחוקק אמור להחליט עליו. יותר חשוב לקדם עניין של תקנים, משאבים ושכר.

10. מאת ניר רייזלר:
    

    מאי 12, 2011 at 8:28

    כנראה שלא הובנתי נכון, דרור. יש טעם עצום לפגם בטיפול בלתי שוויוני שאיכותו נקבעת על פי יכולתו הכלכלית של המטופל. על שירותי רפואה להיות מסופקים באופן אוניברסלי שאינו מפלה בין אדם לאדם. הטיעון של יורגן, לעומת זאת, על 'אפליה אתנית של ההגמוניה היהודית אל מול המיעוט הפלסטיני שממוסדת על ידי שירותי רפואה פרטיים' היא לא רצינית, ומתעלמת מהאפליה האמיתית היחידה – המעמדית – בה השיטה הזו נגועה.

11. מאת דרור ק:
    

    מאי 12, 2011 at 22:15

    גדעון – אתה מכוון לדעת גדולים, אם כי זה לא קשור לשביתת הרופאים. הרופאים מצילים חיים או איכות-חיים במצבי חירום. יש להם תפקיד גם במניעה, אבל זה כבר נושא רחב ששייך גם לבעלי-מקצוע אחרים. המטרה היא לא רק שיפור סטטיסטי בתוחלת החיים, אלא גם להציל חיים באופן פרטני ולהקנות תחושת ביטחון אישית. תאונות הדרכים והאובדן במלחמות ובטרור אינם משפיעים על תוחלת החיים, ובכל זאת אנחנו לא משלימים איתם.

    אני לא זוכר כרגע שמות, אבל יש לא מעט מומחים לרפואה שאומרים בצדק שזה טיפשי להוציא כל-כך הרבה כסף על טיפול במחלות שקשורות בעישון, השמנת יתר, זיהום אוויר, סטרס וכיוצ"ב, ובאותו זמן לעודד אנשים (בפרט ילדים) לצרוך סיגריות ומזון גרוע, לתת רישיונות למפעלים מזהמים, ולחייב אנשים לעבוד יותר שעות ביום ויותר ימים בשבוע.

    בתחום העישון כבר נעשו פעולות רציניות, יש עדיין צורך בפעולות לשיפור איכות המזון, אבל כאמור זה לא לגמרי שייך לנושא הדיון.

12. מאת גדעון:
    

    מאי 13, 2011 at 11:19

    דרור ק, זה בדיוק מה שאני אומר! המדינה צריכה קודם כל להשקיע הרבה יותר כסף בתחום הרפואה המונעת, מיסוי פרוגרסיבי של מזונות מלאי שומן ומלח, איסור על פרסומות למשקאות מלאי סוכר בבתי ספר ועוד.

    זה יחסוך עשרות מיליארדים מתקציב הבריאות (הזזה אפילו קטנה של תוחלת הבריאות ואחוזי התקפי הלב שווה אפילו יותר)ואותם יהיה אפשר להעביר לחולים.

    למה לא לחשוב קצת מחוץ לקופסה מדי פעם? זה לא משחק סכום אפס בין האוצר לרופאים לכל הרוחות.

13. מאת אורן:
    

    מאי 14, 2011 at 15:41

    נטחן הרבה ונאמר על ידי רופאים, ובמיוחד רופאי המשפחה על הצורך להשקיע משאבים ברפואה מונעת. אבל לרפואה מונעת צריך משאבים, ולאנשים בריאים אין לובי או חברת תרופות שתממן להם מאבק. לכן האוצר לא רואה ולא שומע, כמו שהוא עושה בכלל הנושאים שנוגעים לבריאות הציבור.

14. מאת נתן:
    

    מאי 15, 2011 at 14:10

    למה רק ברפואה.

    אם הרעיון כל כך טוב, ניתן להרחיבו
    לדגמה שמ"פ – שרות משטרה פרטי.

    אדם שיתלונן על פריצה יגידו לו לבוא להגיד תלונה ,אבל אזרח שיש לו שמ"פ יקימו צות חקירה מיוחד המורכב מטובי החוקרים שיעשה הכל על מנת להחזיר את הרכוש.

    ואפשר גם שכ"ב – שרות כבאות פרטי – אם תפרוץ אצלך שריפה ישלחו לך עגלה עם חמור ודליי מיים ,אבל אם יש לך שכ"ב, 3 צותי כיבוי כולל מטוס יגיעו לביתך .

    כדאי גם לשים לב לרישא של הדברים :"בעולם הלא-אידיאלי שבו אנחנו חיים, כבר יש רפואה לעשירים. יש בישראל בתי חולים פרטיים ועשירי הארץ אינם צריכים לחכות בתורים של בתי החולים הציבוריים"…

    ונשאלת השאלה , אם לעשירים יש כבר היום אפשרות לרפאוה פרטית בשביל מה צריך את השר"פ????

    והתשובה היא פשוטה לשוק הפרטי אין את המשאבים והיכולת שיש לשוק הציבורי שברשותו עומדים המיליארדים של משלמי המיסים ולכן יותר נוח להשתלט על המשאבים הציבורים לטובת בעלי ההון וזה כל הסיפור על רגל אחת.

15. מאת יורגן:
    

    מאי 15, 2011 at 22:37

    כדאי שניזכר במקרה קעדאן. הפאשיסטים של הישוב קציר קבעו קריטריון לפיו לא יתקבל לישוב מי שאיננו יוצא צבא. בג"צ כמובן קבע שקריטריון זה מפלה את הערבים ולכן זרק אותו לכל הרוחות. המסקנה היא שאם מוצעת מדיניות שאולי כשלעצמה היא כשרה אך בפועל מפלה בעיקר ציבור המוגדר אתנית הרי שמדיניות זו היא גזענית.
    רפואה פרטית תביא לכך שבעיקר רמת השירות הרפואי של הציבור הערבי תיפגע. אולי בדמוקרטיות מתוקנות לא אתניות מדיניות הפרטה יכולה לבוא בחשבון, אבל לא בישראל. בישראל זוהי מדיניות גזענית, מנוגדת לחוק יסוד כבור האדם וחירותו, ולכן פסולה.
    כמובן לא רק הערבים יפגעו, אלא גם בני המעמדות הנמוכים. במדינת ישראל מדובר בפגיעה שהיא גם אתנית וגם מעמדית (ויש הנוקטים מדיניות הפרד ומשול ומנסים להבדיל בין מקופחים אתנית למקופחים מעמדית – כמו ניר רייזלר)
    לאמיתו של דבר בג"צ כבר הורה למדינה להבהיר מהם המשאבים הכלכליים הדרושים לאדם כדי שהתקציב לא יעבור על חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, אבל הכנסת העיזה להתערב באמצעו של ההליך המשפטי ולאיים. אהרון ברק כתב מאמר מחאה קטן על שבירת הכלים אבל בסופו של דבר נסוג. ומה הפלא שכך במדינת הליברמנים, במדינה בה שופטים נרצחים (עדי אזר).
    כדאי להבין מהו המניע האפל המונח ביסודה של מדיניות ההפרטה. מדינת ישראל מוגדרת כדמוקרטית וככזו היא יכולה לאלץ את אזרחיה לנהוג בצורה דמוקרטית ונאורה. אך האזרחים בישראל זוממים לעשות מן 'הבה נתחכמה לו'. אולי המדינה דמוקרטית, הם אומרים, אבל אנחנו נחליש את המדינה. אם אנחנו האזרחים נחליט מה לעשות בכספנו הרי שנוכל לנהוג לפי רצוננו ולא משנה מה המדינה הדמוקרטית תורה לנו לעשות.

    כיוון שכך יש להבהיר. בדיוק כמו שהמדיניות הביטחונית של הימין הוצאה אל מחוץ לחוק כך יש להוציא אל מחוץ לחוק את המדיניות הכלכלית של הימין. כל מדיניות כלכלית שאיננה סוציאל דמוקרטית איננה חוקתית.

16. מאת גרשון:
    

    מאי 24, 2011 at 18:23

    כמי שהיה מאושפז ארוכות בבי"ח הדסה עין כרם, בו יש שר"פ, ובבי"ח איכילוב, בו אין שר"פ, אני יכול להעיד באופן חד משמעי שהשר"פ משחית.
    בהדסה היה ברור שאם אין לך רופא פרטי אתה לא שווה כלום, ורק הסטאז'רים יטפלו בך. כל הרופאים הבכירים כולם ביקרו אך ורק את הפציינטים הפרטיים שלהם. (יוזכר צדיק אחד בסדום, פרופ' אבי ריבקינד). את ביקור הרופאים הרגיל ביצעו אך ורק סטאז'רים ללא שום מומחה שילווה אותם.
    לעומת זאת באיכילוב כל חולה טופל ע"י כל הרופאים. לא היה כזה דבר ביקור רופאים ללא 2-3 מומחים.
    ביקור הרופאים הוא רק דוגמה אחת לפער התהומי בין הדסה לאיכילוב.
    אשמח להרחיב. תוכל ליצור אתי קשר במייל.