ציטוט – נסים קלדרון על ציונות ועצירת המשט

"ב-1897, לפני 113 שנה, התכנס בבזל הקונגרס הציוני הראשון והחליט "להקים בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל במשפט העמים". הם דייקו מאוד במלים שבחרו לניסוח המטרה שלהם. ואם ראש הממשלה ושר הביטחון צריכים להתפטר אחרי הנזק הכבד שגרמו לנו – זה לא כיוון שהם מעלו בתפקידם מול הפורעים הפנאטים שהיו על האוניה, אלא בגלל שמעלו בתפקידם מול קונגרס בזל, מול יסוד היסודות שעליו עומדת הציונות." (למאמר המלא ב ynet…)

  • אי אפשר כרגע לפרסם תגובות או לשלוח טראקבאקים.
  • כתובת טראקבאק: https://www.gaditaub.com/hblog/wp-trackback.php?p=633
  • תגובות ב-RSS

3 תגובות לפוסט ”ציטוט – נסים קלדרון על ציונות ועצירת המשט“

  1. מאת Zip:

    לול.
    אם טאוב היה ציוני בימי הקונגרס הוא בטח היה יושב עד היום בוורשה, מחכה לאנשים שחושבים בדיוק כמוהו עד קצה הקשקש, ומתפלא למה השכונה היהודית נראית כל כך רע.

  2. מאת דורון שמיע:

    ואתה מר זיפ (האבקה?), מניח את זה על סמך מה? או שסתם באת לכאן לשרבט משהו על הקיר ולברוח כמו הילדים האילו שצועקים מהמרפסת?

  3. מאת ניר רייזלר:

    זו באמת אחת התגובות הפחות אינטליגנטיות שיצא לי לקרוא כאן ובכלל.

    טיפוסים מסוג שהלך להפגנת ה"שמאל" האחרונה – כלומר שטען לייצוג העם היהודי אבל שהתנכר לצרכיו והלכי רוחו הלאומיים של הרוב – השתייכו לכל מיני זרמים רעיוניים שליוו את המודרניזציה היהודית. הקו המרכזי בציונות, זה שגדי טאוב מייצג לטעמי במדויק את המשכו הרלוונטי להווה בהשקפה ובמעשים כאחד, לא היה אחד מהם.

    הסיבה היחידה שאני עונה לתגובה הזו היא האירוניה. הרי הציונות והגשמתה התאפשרו אך ורק הודות להכרעה הפוכה לזו של ממרקי מצפון "ברית שלומיים" שהעדיפו מפלט מההיגיון המעשי על פני הצורך לרדת לקרקע המציאות ולהתלכלך מלפעול בה, נרקיסיסטים אידיאולוגיים פרו-מהפכניים שערקו לרוסיה ובחלקם נספו בגולאגים של סטאלין, או מצדיקי דין גלותיים שחייבו אוטומטית כל פעולה של "המלכות", כלומר של השלטונות הזרים – העותמאני ולאחר מכן הבריטי- בא"י.

    בקיצור, היא התאפשרה משום שמול ה-ZIPIM למיניהם, מול הפסיקים בהערות השוליים של ההיסטוריה, ניצבו הכרעות שהתבססו על התלכדות סביב מטרות משותפות והשמת טובת הכלל במרכז, ולא בדלנות צדקנית ריקה שמוסיפה עוד קצת לפילוג, שיצחק למדן ציין בצדק כבר לפני חמישים ומשהו שנה את הפיכתו לחולי ממאיר בעם ישראל. מה שנראה אקטואלי מתמיד, והצורך לקיים בכלל את הדיון בהפגנה האחרונה – כלומר, העובדה שמצאו לנכון לקיימה – ממחיש זאת היטב.