מאי 21, 2010
ציטוט – ישראל הראל חושב שציונים כן מתנחלים
"ציונים, יודע כל תלמיד תיכון גם אם הוא לומד אזרחות מתוך הספר הפוסט-ציוני "להיות אזרח בישראל" (ורוב תלמידי התיכון לומדים ממנו, הואיל והוא הספר הרשמי של משרד החינוך), תמיד התנחלו. וללא התנחלות רבתי לא היתה קמה מדינת ישראל. וברגע שתנועות ההתנחלות החלו לחתור תחת יסודות קיומן ולשלול את צדקת דרכן ההיסטורית, הן התפוררו חברתית וכלכלית, מיטב בניהן ירדו, יצירתן יבשה ונמוגה השפעתן התרבותית והערכית על כלל החברה הישראלית." (למאמר המלא בוואלה!)
ישראל הראל מקדם כבר הרבה זמן את הקו הדמגוגי הזה: הוא מזהה את ההתנחלות ביהודה ושומרון עם ההתנחלות ביהודה, שומרון ו(פעם) גם עזה. מכאן המסקנה שמי שמתנגד להתנחלות ביו"ש הוא פוסט-ציוני. דמגוגיה צרופה. כתבתי כמה פעמים שהציונות של המתנחלים היא ציונות של ארץ וזו שלנו – מהרצל ובן-גוריון, דרך מפלגת העבודה, קדימה, ואפילו הליכוד – היא ציונות של מדינה. הראל כתב דברים כאלה כבר בשנות השמונים. המתנחלים הוא הסביר הם המשך ישיר של חלוצי תנועת העבודה. קדחת. בשביל חלוצי תנועת העבודה ההתיישבות היתה אמצעי לביסוסה של מדינה יהודית ודמוקרטית. בשביל הראל – היו"ר המייסד של מועצת יש"ע – המדינה היא האמצעי, ההתיישבות המטרה. אתם מוזמנים לאתר של מועצת יש"ע שאת מטרותיה ניסח לראשונה הראל עצמו ועד היום הן נר לרגליה. הראשונה שבהן היא "החלת הריבונות הישראלית על שטחי יש"ע". ה"המשך" של הציונות בעיני הראל הוא הפיכת ישראל לאפרטהייד, או לחלופין למדינה דו-לאומית עם רוב ערבי. הוא טוב בגלגול עיניים, מר הראל, אבל בניסוח המקורי של מטרות המועצה, אי-שם בראשית שנות השמונים, בלי למצמץ הוא גם ביאר את מה שאתר מועצת יש"ע של היום הבין שלא כדאי לומר: שהוא דורש גם את החלת הדין הישראלי על היהודים הגרים ביש"ע. והערבים? אף מילה. זה הראל שחושב שהציונות פירושה אפרטהייד, ושכל מי שלא תומך האפרטהייד הזה הוא "פוסט-ציוני".
וכרגיל, להראל יש טענות לכולם, אבל פתרון משלו הוא לא מציע. חוץ, כמובן, מהכחשת הבעיה הדמוגרפית. הרב יואל בן-נון אומר את זה כבר הרבה זמן: המתנחלים הפסידו בויכוח הזה משום שלא נתנו תשובה לשאלה מה נעשה עם הפלסטינים הגרים בשטחים. וראוי להוסיף על דברי בן-נון: לא נתנו תשובה כי אין להם. הראל יכול להוסיף לגלגל את עיניו לשמיים, ולהאשים את כל האחרים. עליבות עמדתו בולטת לכל עין.
מאי 21, 2010 at 11:50
דווקא יש להם.
טרנספר.
אני מניחה שהם מחכים ומאמינים שאם הם ישמרו את הקיים (וימשיכו להתיישב), יגיע היום שהעולם יתרגל לרעיון של טרנספר, והם יוכלו לאמר זאת בקול רם.
(כל מעשה טרור בעולם המערבי, כל פעם שלאירופאים נמאס מהמהגרים שלהם, המתנחלים בטח מרגישים שיומם מתקרב)
מאי 21, 2010 at 14:09
אבל ציונים כן התנחלו בבקעה ובגולן
מאי 22, 2010 at 4:08
ובהזדמנות זו – מזל טוב על יציאת התרגום האנגלי של "המתנחלים" בהוצאת Yale university press. הוצאת הספרים של ייל היא במעמד של מחלקה באוניברסיטה, ולפרסם ספר בהוצאה הזו זה הישג כלל וכלל לא טריוויאלי.
סתם תזכורת לקורא יצחק לאור שכתב פעם ביקורת מכוערת במיוחד על הספר ועל כותבו. אני זוכר שאני, כקורא, נעלבתי מהביקורת ההיא, ואני מקווה שלגדי טאוב יש עור יותר עבה ממני. בכל מקרה, כנראה שגם אנשי ההוצאה של ייל סובלים מ"מוגבלות אינטלקטאולית מכמירת לב". אני מתאפק לא לכתוב משהו קצת יותר ארסי על לאור. הנה התאפקתי.
מאי 23, 2010 at 0:41
הטיעון של המתנחלים הוא אפוקליפטי: הערבים לא יכולים לסבול את הנוכחות היהודית סביבם ולכן הם עומדים לפצוח במלחמה כוללת. במלחמה הזאת ישראל תנצח והערבים יברחו/יגורשו.
כאשר הם מדברים על המלחמה הזאת, עיניהם נוצצות.
מאי 26, 2010 at 12:00
ישראל הראל משתמש בטריק קבוע שחוזר על עצמו בטיעוניי הימין – המתנחלים בשטחים הם ממשיכי דרכם של החלוצים הראשונים ודין עפרה כדין דגניה.
הכשל בטיעון הזה הוא בלבול בין מטרה לאמצעי.
התישבות היא אמצעי – מדינת ישראל היא המטרה.
במילים אחרות ההתישבות בדגניה בתקופת טרום המדינה היתה על מנת לקדם את המטרה (הקמת מדינה) ואילו לאחר הקמת המדינה התישבות בעפרה מסכנת את המטרה (קיום מדינה).
ואידך זיל גמור.