• אי אפשר כרגע לפרסם תגובות או לשלוח טראקבאקים.
• כתובת טראקבאק: https://www.gaditaub.com/hblog/wp-trackback.php?p=452
• תגובות ב-RSS

11 תגובות לפוסט ”תרגום של יובל פינטר ללואיס קארול“

1. מאת שיר:
   

   ספטמבר 12, 2009 at 8:46

   יפה, אבל מדוע לא שמרת על המשקל המקורי אלא יצרת משקל חדש?

2. מאת שיר:
   

   ספטמבר 12, 2009 at 8:54

   תרגם את זה יפה אהרון אמיר:

   http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%27%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%95%D7%A7%D7%99#.D7.94.D7.A9.D7.99.D7.A8_.D7.95.D7.AA.D7.A8.D7.92.D7.95.D7.9E.D7.99.D7.95_.D7.9C.D7.A2.D7.91.D7.A8.D7.99.D7.AA 

3. מאת גדי טאוב:
   

   ספטמבר 12, 2009 at 9:00

   יובל תרגם יותר יפה, לטעמי, והמשקל החדש נוח לעברית כשם שהמקור לאנגלית. אבל שיר, מה עם תרגום שלך?

4. מאת שיר:
   

   ספטמבר 12, 2009 at 9:52

   אני אוותר הפעם, מגיל צעיר במשפחתנו היה מקובל לשנן את השיר בעל פה בתרגומו של אהרון אמיר (אל תשאל אותי למה), ועל כן הוא חקוק בזכרוני באופן שמקשה על יצירת משהו מקורי.
   בנוסף – התחקיר שיש לבצע בשביל לתרגם את זה כמו שצריך הוא די רציני, שכן לרבות מהמילים שקרול המציא בשיר הוא פרסם בהזדמנויות שונות הסברים ותרגומים, ועל כן תרגום נאמן יצטרך לקחת את זה בחשבון.
   בקיצור – גדול עלי.

5. מאת יובל פינטר:
   

   ספטמבר 12, 2009 at 11:57

   זה בערך השיר השני שתירגמתי בכל חיי, המשקל היה די מגביל אז התפרעתי. לא ידעתי שזה "אל-אל גדול".

   עם זאת, בהחלט קיבלתי חשק לתרגם גם את שאר הבתים.
   זאת ועוד, אחרי סיום העבודה הסמינריונית…

6. מאת אסף:
   

   ספטמבר 12, 2009 at 14:13

   לא רוצה לפגוע בחתן פרס ישראל, אבל, איך לומר, הנוסח האנגלי הרבה יותר קל להבנה מאשר התרגום של מר (תרגם את זה יפה) אהרון אמיר. ואני דווקא דובר עברית. הרבה יותר אהבתי את התרגום של יובל פינטר.
   אני מבקר ספרות קטן מאוד, אבל אולי בגלל שחלק כל כך גדול מהמילים מומצאות, השמירה על שפה פחות או יותר בגובה העיניים במילים האמיתיות היא חיונית. אחרת, נורא קל ללכת לאיבוד.
   אגב, שאלה: נניח שקרול עצמו תירגם חלק מהשיר לאנגלית. זה מחייב מתרגמים לשפות אחרות? בטח מישהו כבר נתן את הדעת לשאלה הזו, לא? לא הצלחתי לגבש דעה מסודרת על העניין.

7. מאת ניל:
   

   ספטמבר 12, 2009 at 14:32

   כל הכבוד ליובל על תרגום אינטליגנטי ורהוט

8. מאת שיר:
   

   ספטמבר 12, 2009 at 23:00

   אסף, להערכתי זה כן חשוב להבין את השיר הזה בתוך הקונטקסט שבו הוא נכתב.
   בהמשך הספר המפטי דמפטי מפרש את הבית הראשון, וקרול עצמו פירש חלקים אחרים מהשיר בהזדמנויות שונות. לתרגם את השיר בלי לדעת זאת או להתייחס לכך, זה כמו לתרגם שיר שיש בו אלוזיות מקראיות, ולתרגם אותן מילולית.

9. מאת אסף:
   

   ספטמבר 13, 2009 at 10:54

   כן, זה בהחלט צד אחד של העניין. השיר הוא חלק מספר, ובספר עצמו המפטי דמפטי מסביר ומפרש. זה לא רק אלוזיה, זה ממש חלק מהיצירה עצמה.
   מאידך, אלוזיות מקראיות הן אלוזיות לדברים שהיו שם לפני השימוש בהן על ידי המשורר, והמשורר השתמש בהן כדי לגרות איזה עצב אצל הקורא, להעיר איזה זכרון ישן – אבל שרגע ההולדת שלו הוא בתנ"ך, לא בשיר. לואיס קרול לא עשה בדיוק את זה. אלא להיפך – בשלבים מאוחרים יותר של היצירה (ובכלל בשלבים מאורחים יותר של חייו אני מבין) הוא, עצמו, התייחס לדברים שהוא כתב קודם. בגלל זה זה מרגיש לי יותר כאילו לואיס קרול תרם תרגום משלו לשיר.
   אבל, אני אולי נשמע יותר נחרץ ממה שאני רוצה להיות. כאמור, אני עצמי די חלוק בעניין. ובכל מקרה, תמיד טוב להכיר יצירה ואת הקשריה היטב כדי לתרגם אותה.

10. מאת ניר רייזלר:
    

    ספטמבר 13, 2009 at 12:55

    היה ממש תענוג לקרוא. קסם של תרגום. ואת של אמיר לא רק שאהבתי פחות, אלא שלא אהבתי. משהו בכנעניות הכביכול בוטה ואלימה מחד, אך שכלתנית ומנוכרת מאידך, לא מדבר. אליי לפחות. ובעיקר מעביר את רוח המקור הרבה פחות מאשר יובל.

11. מאת ג'ו כלום:
    

    ספטמבר 13, 2009 at 14:12

    אין לי שמץ של מושג מה כרגע קראתי כאן.