ציטוט – מאמר המערכת של הארץ

כמובן, כמובן שמאמר המערכת של הארץ מחא כפיים לברק על דבריו במרכז רבין. המאמר הציע סלטה לוגית באויר. ברק קבע ש"אם תשאל יהודי: האם אתה בעד שוויון עם ערבים? הוא יגיד בוודאי; אם תשאל: אם הוא בעד לזרוק את כל הערבים לים, יגיד בוודאי." הקביעה היא חסרת שחר. לא במקרה מפלגות טרנספר נכשלות בעקביות. אבל במקום לומר את זה, בהארץ יודעים לעשות את ההפך: אל תשאל האם ברק אמר אמת, אמור במקום זאת, אם ברק אמר, הרי שזו אמת. "חריפות דבריו" לא שאלת אמיתותם, היא ה"מעידה" על "הסכנה הגדולה". החריפות מעידה. מה לנו שנבדוק מה מעידות העובדות כאשר יש לנו עדות טובה בהרבה: החריפות של דבריו. או שאולי לא קראתי טוב?  

חריפות דבריו של ברק מעידה על הסכנה הגדולה שעומדת לפתחה של הדמוקרטיה הישראלית ביחסה למיעוט הערבי שחי בתוכה. אם אדם זהיר ומדוד כברק בוחר להתנסח בחריפות שכזאת, כי אז הסכנה חמורה. צריך להקשיב היטב לדברי נשיא בית המשפט העליון בדימוס ולאבחנותיו. עולה מהן שערכי הדמוקרטיה, בעיקר בכל הנוגע למיעוט הערבי, לא הופנמו מעולם. לא די בקיומן של בחירות ובהפרדת הרשויות כדי להעיד על חוסנה של הדמוקרטיה; ברק מפנה זרקור חשוב אל הלכי הרוח בחברה. (למאמר המלא…

אבל יש כאן עוד משהו שראוי לשים לב אליו, מפני שהמשפטיזציה של הפוליטיקה היא עניין קרוב לליבו של עיתון הארץ. לא במקרה מסתיימת הפיסקה הזאת במין פסאודו הוכחה שביצור הדמוקרטיה פרושו להציב רשות מעל הבחירות ומעל הפרדת הרשויות ולא צריך להיות חכימא בשביל להבין את הרמיזא: בית המשפט העליון צריך להיות ראשות על. לא למדו כלום, ולא שכחו כלום. מאז ראשית כהונתה של משלת נתניהו הימין מתמרן להשתלט על תהליך מינוי השופטים. מי שחושב שבדמוקרטיה אפשר לכפות את המדיניות של הארץ מעל, ומתוך עקיפת הדמוקרטיה, לא מבין לא את ערכיה של הדמוקרטיה, ולא את המכניקה שלה.

  • אי אפשר כרגע לפרסם תגובות או לשלוח טראקבאקים.
  • כתובת טראקבאק: https://www.gaditaub.com/hblog/wp-trackback.php?p=381
  • תגובות ב-RSS

16 תגובות לפוסט ”ציטוט – מאמר המערכת של הארץ“

  1. מאת יוסי:

    ברור לחלוטין שכשהם אומרים ש"לא די וגו'" הם מתכוונים שדמוקרטיה אינה רק שיטת משטר, אלא גם אידיאולוגיה של שוויון וזכויות אדם. לדעתי זו טעות סמנטית, כי דמוקרטיה היא דווקא כן רק שיטת משטר, והארץ מדבר כאן על דמוקרטיה ליברלית. ובכל זאת, לא נראה לי שהארץ קורא לרשות שופטת חזקה יותר, רק לרשות שופטת מוסרית יותר. לבית המשפט היתה סמכות למנוע פגיעה בזכויות אדם והוא ויתר עליה. כלומר, הוא לא השתמש בכוחו המאזן, כנראה משום שהשופטים הם באמת בסך-הכל מר"צניקים טיפוסיים – מדברים גבוהה על שוויון וחירות, אבל מתים מפחד מהערבים ולגורל המפעל הציוני, ולכן מיישרים קו עם הכובש הציוני, כשמגיע רגע האמת.

    לגבי ההתעקשות שלך על כך שרוב הישראלים לא בחרו במפלגת טרנספר, אז בסדר, הם לא עשו את זה. אבל מי שחי במדינה גזענית וכובשת ומקדיש את עיקר מרצו לזעוק שהיא מדינה קצת גזענית וכובשת ולא מאוד גזענית וכובשת, יש לו בעיה בסדר העדיפויות המוסרי שלו.

  2. מאת ניר רייזלר:

    אני מסכים איתך לחלוטין, יוסי. סדר עדיפויות מוסרי אמיתי צריך להתבטא, בעיניי, בלחיות במדינת ישראל הגזענית והכובשת, וליהנות מהביטחון הקיומי והשירותים שהיא מציעה מבלי לנקוף אצבע פוליטית או אזרחית למען הבטחתם (זו לא חובה, אבל רצוי גם להיות אמיץ ולסרב לשרת בצה"ל- שאחרים יגנו עליך במקומך, במקום שתזדהם במלאכת הכיבוש הזאת).

    בית המשפט העליון, אם לא היה לאומני כפי שהוא, היה צריך מזמן לצדד בגלוי בחורבן המדינה שהוא מהווה חלק ממנה. זה הרי המצב בכל מדינה נורמלית. יש גם להודות שהקולוניאליזם האירופאי בן מאות השנים, האפרטהייד בדרום אפריקה ואפילו תורות הגזע השונות מחווירות אל מול הרשע הבלתי נתפס שבמדינה קטנה שנאבקת על שטחים זעירים, והייתה מוכנה לוותר עליהם מזמן אלמלא הנהגה פלסטינית הנחושה לחבל בכל הזדמנות לזכות בעצמאות.

    מי שתודעתו סותרת במידה כזו את ההוויה שבחר לעצמו – יש לו בעיה לא רק בתפיסת המציאות שלו, אלא גם בסיס ערכי מעורער מאד לשטוח את טענותיו.

  3. מאת יוסי האחר:

    מאמר המערכת החנפני והמתבטל של עיתון הארץ בפני האדמו"ר לא הצליח להסתיר את שיעור הקומה הזערורי שנשקף מדבריו של אהרון ברק.
    לא רק שעמדותיו הפשטניות והאינפנטיליות הציגו באור מגוחך את מי שביקש להכתיר עצמו כמלך-הפילוסוף אלא שגם לשונו הגסה ("היהודים רוצים לזרוק את הערבים לים" – וואו, איזה עומק) מלעיגה את הנסיונות לכפות על המשפטוקרט הטרחני והעילג תפקיד של רועה רוחני.

  4. מאת איתמר:

    כתבתות כאלה טובות לנו (מגרד בחזה)..

    אם יש עוד מיעוט ישראלים שחשובים שיש משהו עיתונאי בעיתון המפלגה הזה, כתבות כאלה ופוסטים חשובים כאלה עוזרים בהפצת האמת.

  5. מאת אודי פסמון:

    אאל"ט רשות, לא ראשות.
    מאמר יפה!

  6. מאת הקורא בקפה:

    תמונת מראה זאת לא התנועה הפלשתינית וסבלותיה,אלה סבלות המיעוט היהודי בתימן,זאת תמונת המראה אם נהפוך למיעוט.

  7. מאת ברק:

    עזרה: האם למישהו יש קישור לתוכן הנאום המדובר של אהרון ברק ? הייתי רוצה לקרוא בעצמי (בדר"כ, ברק זהיר מאד בדבריו)

  8. מאת נתי:

    משהו על סמכותו של ביהמ"ש העליון – האם אין זה לגיטימי שהעליון יבצר זכויות אדם ואזרח אם הכנסת והממשלה נכשלות בכך? האם פסיקות בית המשפט העליון האמריקאי בנושא ההפלות, נישואי הומואים ולסביות, זכויות השחורים וכן הלאה גם הן ניסיון של הדמוקרטים לגנוב לימין את השלטון גם כאשר הם אינם בשלטון?

    ככל שאני רואה את העליון, יש לו הסמכות לפסוק נגד חקיקה רגילה כאשר היא נוגדת חוקי יסוד/חוקה. ההתייחסות לכוחן של בחירות דמוקרטיות כאבסולוטי, על אף שהבחירות הדמוקרטיות עצמן נובעות מערכי יסוד דמוקרטיים והומניסטיים, כמו זכותו של כל אזרח להציע מועמדות (אא"כ אנחנו רוצים להיות דמוקרטיה איראנית/רוסית/סינית), נראה לי שגוי. כי אחרת, על פי היגיון זה, הכנסת גם יכולה למשל לחוקק חוקי גזע ולביהמ"ש לא תהיה סמכות לעשות דבר בנדון.

    הנה, בעזה, ניצח החמאס בבחירות דמוקרטיות, ובכל זאת ישראל וארה"ב לא הכירו בכך ועשו הכל כדי לטרפד את התוצאות הנובעות מכך. ונניח שלא היו מטרפדות – האם לגיטימי שתנועה כמו חמאס, שהינה סותמת פיות וטרוריסטית ביחס לאוכלוסיה שבה היא שולטת, תנופף בבחירות הדמוקרטיות כחזות הכל, על אף שיש בכוונתה להופכן לבחירות הדמוקרטיות האחרונות? לדעתי לא, ונראה לי שגם תורות המשפט ומדע המדינה שמות סייגים על מציאות כזאת, ולא במקרה מכונה היחס בין הרשויות השונות "איזונים ובלמים".

    אני לא משפטן, אבל יש לי ספק גדול אם הטיעון המופיע כאן נגד העליון בישראל בהקשר זה תופס.

  9. מאת תמר:

    לעניין היחס כלפי ערכים דמוקרטיים כעליונים על הפרוצדורה הדמוקרטית: מאמר מעניין של יולי תמיר שפורסם ב"זמנים" כרך 13 50/51, עמ' 28-41, או בקישור: http://meyda.education.gov.il/files/Owl%5CHebrew%5CSaratHhinuch%5Cmahamarim%5CMetziotHerahit.doc

  10. מאת אהרן פ:

    האם יורשה לי להזמין אותך להציץ בבלוג המצויין של נעמה כרמי ובפוסט שלה על כנס בטורנטו בנושא הסכסוך.
    http://www.notes.co.il/carmi/57893.asp

  11. מאת יוסי:

    לניר רייזלר: זו כזו שטות לתאר את השמאלנים כמי שלא איכפת להם מהמדינה והם לא תורמים למדינה. זו כזו שטות לחשוב שאנחנו נגד הכיבוש מתוך פריזיטיות או שנאת המדינה שלנו.
    אנחנו פשוט מסוגלים להרגיש את כאבם של אנשים מקבוצות אחרות, ומסוגלים גם לראות שלפעמים האשמה היא בקבוצה שלנו. בנוסף, אנחנו גם נוטים לחשוב שפייסנות היא דרך טובה יותר להפסיק סכסוך מאשר אלימות. אפשר לא להסכים עם הטענות האלו, אבל להגיד שהשמאל הם פריזיטים שלא נוקפים אצבע למען בטחון וכו' זה קשקוש מקושקש.
    .
    גם הטענה כאילו אם בית-המשפט היה פועל נגד הכיבוש היה בזה פעולה להביא לחורבן המדינה היא כסילות גמורה. ההיפך, רפה שכל יקר, ההיפך.
    .
    קצת מזכיר את המצביא המבריק שלפני זמן מה טען שתל-אביבים לא תורמים בכלל למדינה, או משהו כזה. אני רוצה לראות את המדינה הזו שורדת בלי התרומה של השמאלנים. בלי תשעים אחוז מהמדענים שלה, מעובדי ההיי-טק, מהיזמים. בקיצור, נא לא לקשקש.
    .

    אגב, הטענה כאילו ישראל היתה מוותרת על השטחים אם רק ההנהגה הפלשתינית היתה מסכימה לקבל אותם היא עוד קשקוש מקושקש. האם שמעת על מאות אלפי המתנחלים שחיים בשטחים שנכבשו? האם שמעת ממשלת ישראל כלשהי שאי-פעם התחייבה לפנות אותם בתמורה לויתור על מימוש זכות השיבה? מה אתה חושב סביר יותר, שהפלשתינים יצליחו להצהיר על ויתור על מימוש זכות השיבה לפני או אחרי שנבהיר שכל ההתנחלויות יפונו? בקיצור, נא לא לקשקש.

  12. מאת משה:

    1. ליוסי – ממשלת ברק?
    2. לגדי – אי תמיכה בטרנספר ורצון שכל הערבים יזרקו לים הם שני דברים שונים.

  13. מאת ניר (לא רייזלר):

    במלים אחרות, יוסי, אנחנו השמאלנים "מסוגלים להרגיש את כאבם של אנשים מקבוצות אחרות, ומסוגלים גם לראות שלפעמים האשמה היא בקבוצה שלנו", ומתוך ראייה אמפטית אנו קובעים ש"תשעים אחוז מהמדענים שלה, מעובדי ההיי-טק, מהיזמים" הם שמאלנים (במקרה אני עובד בהי טק עם יזמים – פשוט מופרך לחלוטין), המדינה הזו לא היתה שורדת בלי השמאלנים, מי שלא שמאלן, או שמאלן פחות, הוא "רפה שכל" וטענותיו הן "קשקוש מקושקש". למה? ככה. אתה לא מרגיש איזה צורך להוכיח את הדברים האלה יותר מאשר הרגשת צורך לנמק את הקביעה שישראל גזענית. מה, לא ברור?

    שימו לב ילדים: כך (וכך: http://notes.co.il/carmi/57894.asp ) נראה פרי של עשרות שנים של גלוי עריות רעיוני.

  14. מאת עידו לם:

    לניר(לא רייזלר) ש
    תגובה מצויינת והניסיון של השמאל להציג את עצמו כ"אינטיליגנציה" היא לא פחות מעליבה ואם נודה על האמת חלק גדול מהאינטיליגנציה(אנשים כמו יובל נאמן,ישראל אומן,האחים קציר ואחרים) נעו מהימין עד השמאל הביטחוניסטי אבל בטח ובטח לא היו בשמאל הרעדיקלי כמו פושקי השפתיים של היום.

  15. מאת יניב:

    אני לא בטוח ששווה לענות למי שמכנה את בני הפלוגתא שלו בתואר רפי שכל, אלא ששוב העניין מזכיר לי משהו: לפני כמה שנים, בעיצומו של מבצע חומת מגן, הקשבתי לראיון עם עמית קדיש (??) דובר הסרבנים. אותם 500 סרבנים, שני פרומיל מכלל המשרתים במילואים (ו-90% מכלל יזמי ההי-טק), שסרבו להתגייס ולשרת במבצע שמטרתו היתה בלימת גל פיגועי התאבדות שגבה מאות הרוגים. לשיטתו של אותו דובר 500 המופלאים היו למעשה בקו החזית למען מדינת ישראל (להציל אותה מעצמה וכדומה).

    רציתי כבר אז להסביר לאותו דובר שגם החרדים סבורים שהרבה יותר חשוב ללמוד תורה מלשרת בצה"ל. גם הם סבורים שהם עומדים באיזשהו קו חזית מדומה למען העם היהודי. לשיטתי אין שום הבדל עקרוני בין מקרי ההשתמטות האלו.

  16. מאת ניר רייזלר:

    משעשע, יוסי, שתפסת את מה שכתבתי כמכוון נגד "אנחנו השמאלנים". הוא מכוון נגד פוסט-ציונים א-פוליטיים, שהפגם העיקרי בעמדותיהם הוא בעיניי חוסר יכולת לקדם את האגנ'דה של השמאל הציוני- הן כלפי חוץ (סיום הסימביוזה הממארת ביננו לבין הפלסטינים, שעתידה להמיט קץ על המפעל הציוני בתוך עשרות שנים אם לא נכפה על הצד השני הפרדה), הן כלפי פנים (שיקום החברה הישראלית מהמגזור, האינדיבידואליזציה הקיצונית, הניכור האנושי והפערים הכלכליים – כולם פרותיה הבאושים של מהפכת ההפרטה- הימנית, אגב – שנישאה על גלי הפוסט-ציונות הפסיאודו-שמאלית שאתה מייצג).

    מאחר וגם ממשלת נתניהו הראשונה, נטולת כוונות טובות ככל שתהיה, הציעה להנהגה הפלסטינית פחות או יותר את מה שמציעים השמאל והמרכז, טענתך לפיה הצד הישראלי הוא האחראי העיקרי לכיבוש אמנם נאורה ומלאת אמפתיה לכאבו של האחר, אך מנותקת לחלוטין מהמציאות. אל תתן לזה להפריע לך.

    התירוץ שהסרבנות העקבית של ההנהגה הפלסטינית לשלום מספק לימין להמשיך במגמתו האובדנית לבנות התנחלויות חדשות ולהרחיב את הקיימות, משול לצידוק שחולה סרטן מחפש על מנת לא לגדוע אבר נגוע. המסקנה היא בהחלט שלא תהיה הפרדה אלמלא תהיה דעת רוב שתכפה אותה על השוליים המתנגדים לה בתוכנו, ויוזמה מדינית שתכפה אותה על הצד השני. אבל מסקנה זו יכולה לנבוע רק מראייה מפוכחת של המציאות, ולא מרומנטיקת "שלום עכשיו" פשטנית מראשית שנות התשעים, מעורבבת בקלישאות אנטי-ציוניות הממוחזרות כבר למעלה ממאה שנה.

    ואגב, השקפת עולם שמאלית מוגדרת בדרך כלל באמצעות חתירה פוליטית לתיקון החברה, להגברת יסודותיה הסולידריים ולכינונה על יסודות של חירות ושוויון האדם, על כל המשתמע מכך. לא באמצעות מיומנויות רגשיות נדירות (מה זה אומר בכלל "כאבן של קבוצות"?) מהסוג שאתה מייחס לשמאל.