רשימות רבי המכר

רשימות רבי המכר של הספרים הפכו כבר מזמן לפארסה. ולא רק בגלל ההאשמות – אני לא יודע אם הן נכונות – שהדיווחים על מספרים הם כוזבים. השוק עצמו מוטה. המבצעים הקיצוניים מקפיצים ספרים ומעיפים ספרים מהרשימה באופן שהולך ומתנתק מהטעם הממשי של הקוראים. קוראים לא קונים לפי הטעם כשהמחירים עולים ויורדים בכזאת דראסטיות. הם קונים לפי המחירים. כשאפשר לקנות שני קילו ספרים באיזה עשרים שקל, קונים לפי קילו, לא לפי תוכן. עכשיו סטימצקי פרשו, והם מפרסמים רשימת רבי מכר משלהם.

הרשימה הזאת שימחה אותי אישית, בגלל המיקום של "אלנבי". אבל לא זה העניין. העניין הוא שמוכרחים לעשות סדר בשוק הפראי הזה. הפראות היא בחלקה על חשבון הכותבים שהתמלוגים שלהם עוברים שחיטה. גם בלי השחיטה הזאת זו לא מלאכה שמפרנסת את בעליה (למעט קומץ קטן בשפיץ של הפירמידה). עם השחיטה נשארים רק דמי כיס. אנשים כותבים ספר שלוש שנים ואז יש להם כסף לארטיק. אנשים כותבים ספר ואחר-כך מסתכלים עליו עף למעלה ולמטה, או לפעמים אפילו לא מגיע לתודעה בכלל, לפי קפריזות של משווקים. ספר שולי יכול להגיע בתוך ימים למקום הראשון ברשימה. ספר מוצלח יכול לצנוח אל האין בלי שידעו שהוא קיים. זה לא שאפשר להקים ראשות לעשיית צדק ספרותי. אבל אפשר להחזיר איזה מינמום של קשר אם לא בין איכות למכירה, אז בין ביקוש וטעם לבין מכירה. שפר מזלי עם הספר הזה ואישית אין לי על מה להתלונן. אבל הנוף מסביב נהיה מדכא. הנה הדיווח מ ynet על כל זה.

זאת ההודעה המלאה של איריס בראל, מנכ"לית סטימצקי, כפי שיצאה מהיחצ"ן שלה, רני רהב:

איריס בראל, מנכ"ל סטימצקי, הודיעה היום כי החל מהיום רשת סטימצקי תפרסם רשימת רבי מכר עצמאית מטעמה
איריס בראל, מנכ"ל סטימצקי, אמרה היום:
"לאור העובדה כי ברשת סטימצקי מוצגים כל הספרים, של כל הוצאות הספרים בישראל בצורה שווה וזהה, ואילו ברשת המתחרה מוצגים בעיקר ספרים מהוצאות זב"מ, כנרת ומודן, שהם מבעלי צומת ספרים, נוצר עיוות חמור ברשימות רבי המכר המתפרסמות בעיתונים.
לסופר שאינו מוציא את ספריו בהוצאות אלה קשה מאוד להיכנס לרשימת רבי המכר בארץ.
לאור זאת השקלול של העיתונים נעשה עקב חוסר הצגה של המו"לים האחרים וגורם לעיוות חמור בפרסומים.
החל מימים אלה, סטימצקי לא תשלח לעיתונים רשימת רבי מכר, שכן זו עוברת שקלול בין הרשתות ותוצאותיה מוטות, זאת לאור העובדה כי הבעלות הצולבת בין רשת ספרים להוצאות ספרים אינה מאפשרת סיכוי שווה לכלל הספרים וההוצאות הקיימות וגורמת להטיית תוצאות האמת של רבי המכר בישראל.
לאור זאת סטימצקי תפרסם רשימה עצמאית שלה על פי נתוני המכר של הרשת".
איריס בראל, מנכ"ל סטימצקי, הוסיפה: "אנו מחויבים לשמור על הסופרים והתרבות במדינת ישראל. רשת סטימצקי תפעל בכל דרך להילחם בתופעת הבעלות הצולבת ולא תיקח חלק בפרסומים מוטים שאינם מייצגים את האמת.
כחלק ממאבק זה אני מקווה שהכנסת תמשיך לתמוך ביוזמה של חה"כ ניצן הורוביץ בהעברת החוק הצרפתי בישראל, שנועדה, בין היתר, למנוע בעלות צולבת של חנות ספרים והוצאת ספרים, בדומה למצב היום בו מחזיקות כנרת זמורה ביתן ומודן בצומת ספרים.
יחד עם זאת אני תומכת בהחלת החוק לשנה אחת בלבד, תוך הורדת מחיר הבסיס לספר לכ- 60 ₪ בלבד"

  • אי אפשר כרגע לפרסם תגובות או לשלוח טראקבאקים.
  • כתובת טראקבאק: https://www.gaditaub.com/hblog/wp-trackback.php?p=365
  • תגובות ב-RSS

4 תגובות לפוסט ”רשימות רבי המכר“

  1. מאת דרור קמיר:

    לקנות ספרים בארץ זה בדרך-כלל עסק יקר. אני קונה בעיקר ספרי עיון ופחות ספרות יפה, וכל פעם אני משתגע מחדש מהמחירים, ומכך שאי אפשר למצוא מילון בכריכה רכה זולה ונוחה לדפדוף, אלא כל מילון הכי פשוט נמכר באריזה מהודרת ויקרה. מאז שהתחילו לפרסם מילונים ולקסיקונים באינטרנט החיים נהיו יותר קלים וזולים.

    ואם כבר הזכרתי את האינטרנט, אין שום שיטה חדשה לפרסם ספרים וגם להרוויח מהם דרך המדיום הזה? נראה לי שהשיטה הישנה של התפרנסות ממכירת עותקים על גבי נייר הולכת והופכת לנחלת העבר. צריך כנראה לחשוב על שיטה אחרת שתנצל את המדיום החדש. אני מניח שהמצאת הדפוס גרמה מכה קשה לתעשיית העתקת הספרים, עד שלמדו איך להתפרנס מהדפוס.

    עניין אחרון – אם רשת ספרים רוצה למכור ספרים במבצע – תבורך, אבל למה היא מצפה מהסופר לשאת בעלויות המבצע? הם אמורים לשלם לסופר תמלוגים כאילו מכרו את הספר במחיר המקורי, ולספוג את הפער בין המחיר המקורי למחיר המבצע, מה גם שהרשת היא הנהנית העיקרית מהרווחים של המבצע.

  2. מאת ר:

    אתהצודק שהתמלוגים לסופרים נמוכים ולא רק שאינם מעודדים יצירה אלא גורמים לסופרים לעסוק בעיסוקים אחרים לממן את יצירתם. אבל פתרון הבעיה אינו מצוי בחקיקה המעלה את מחיר הספרים. כפי שרבים כתבו לך, המצב הנוכחי הוא תיקון של מצב קודם בו הוצאות לאור כמו סטימצקי גבו מחירים שערורייתים על ספרים (והשווה לארה"ב). הפתרון הוא בחקיקה שתקבע את האחוז המינמילי שעל הוצאת ספרים לשלם לסופר. העלאת האחוז האמור לגובה סביר (נניח 30% ממחיר הספר) תביא לתוצאה הראויה. מחירי הספרים יעלו כי אחרת ההוצאה לא תוכל לכסות את העלות וההכנסה לסופר תעלה במקביל. אפשר גם לקבוע מחיר מינמלי לספר – נניח פי 5 ממחיר העלות (שזה נמוך מאוד) כדי להבטיח שספרים לא ימכרו ב10 ש"ח. העלאת המחיר בלי צעד זה לא תשפר את המצב בהרבה. אתה תגלה במהרה שהוצאות הספרים יהפכו ליותר חמדניות ויורידו את התמלוג שהן משלמות כיום לסופר מתוך ידיעה שהמחיר קבוע.

  3. מאת ורד:

    אני חושבת שיש משהו מאוד בעייתי כשסטימצקי (מונופול לשעבר)
    מניפה את נס המרד של הסופרים, בעוד היא עצמה, לא נותנת ייצוג משמעותי לבק ליסט.
    לגבי הוצאות הספרים ה"מקופחות" – אני חושבת שהן עושות שירות דב לסופרים שמחוייבים אליהן. התפקיד של מוציא לאור הוא בראש ובראשונה לשווק את המוצר שלו, אם הוא לא עושה את זה הוא לא מצדיק את האחוז שהוא גובה עבור הוצאת הספר (בכל הכבוד לעלויות הדפוס- שהן לא גבוהות כמו שטוענים).
    מעבר לזה הוצאות הספרים וסטמצקי עומדות כמו הדינוזאורים שבוהים בקרחונים נמסים – השוק הזה צריך להתעורר ולהפוך למודרני, לא לחזור למבנה בולשביקי של מחירי מינימום, יש דרכים הרבה יותר חכמות להפוך את הייצור לרווחי בלי להתערב בתמחור.

    וקצת מטריד אותי הזלזול באינטילגנציה של האנשים הקוראים. אתם הייתם קונים ספר בגלל שהוא ברשימת הנמכרים, או רק בגלל שהוא נמכר במבצע בצומת?
    אני באופן אישי (למרות כמה מעידות) קונה ספרים כי אני רוצה לקרוא אותם – אני מעריכה שרוב הציבור שקורא ולא רק קונה (זה שקורא מעבר לרשימת רבי המכר) יודע לעשות את הסינון.

  4. מאת ענתי:

    סליחה על הנחרצות, אבל: האמור בהודעת סטימצקי – אחיזת עיניים, בחלק האפור-כהה-מאד של גבול האמת-בפרסום.
    להלן כמה דברים שלא ידעתם, ולגמרי מבפנים, על סטימצקי:
    ההודעה שלעיל, יחד עם ההחלטה על פרסום רשימת רבי-מכר עצמאית היא תוצאה של שכירת יחצ"ן חדש-דנדש ע"י הרשת, כדי להתמודד עם ההפסדים הכספיים המתמשכים מהם היא סובלת. לפני מהלך זה בוצע ברשת גל פיטורים, וקיצוצי שכר המנוגדים לחוקי העבודה בישראל, למנהלים ולעובדים שלא עמדו ב'יעדי המכירות'.
    בואו נשקלל פנימה עוד כמה עובדות:
    המוכרים בסטימצקי, ששכרם מתקצץ והולך ותנאי עבודתם מוחרפים והולכים, מקבלים 'שכר עידוד' על מכירתם של ספרים מסויימים – לפי רשימה שמתעדכנת מדי שבוע, נקבעת ע"י ההנהלה משיקוליה ו'מונחתת' לחנויות. על פי אותם שיקולים גם מעוצבים חלונות הראווה של חנויות הרשת, שהם שטח פרסומי המנוהל ע"י גורם מסחרי ונמכר למולי"ם – על פי המרבה במחיר.
    באותו אופן נקבע גם אורך חיי המדף של כל ספר וספר בחנויות סטימצקי. המלאי מנוהל באופן מדוקדק ע"י מחשב ההנהלה המרכזית, משיקוליה. למעט אחוזים בודדים בשוליים, ההחלטה איזה מלאי של ספרים יוחזק בחנויות בפועל נקבע ע"י ההנהלה, ועל פי שיקולים שלרוב אינם שקופים גם למנהלי החנויות. בדיוק באותו האופן מתבצע גם ניהול המלאי של החברה ומי שניסה לאחרונה להזמין ספר שאינו 'במלאי' ממחסן הספרים של סטימצקי, וקיבל שירות שהיה מרוצה ממנו – שירים יד…
    ועוד משהו בעניין הקשר שבין מולי"ם לחנויות: בהתחשב בכך שרשת סטימצקי 'חתומה' על ההמצאה המופלאה הזו, ההיתממות הצדקנית בהודעת הרשת שלעיל מעוררת קבס ממש: סטימצקי היו הראשונים בשוק הישראלי להתקשרות הצולבת עם המו"ל 'כתר' (ואח"כ גם 'בלעו' את 'ספרי', וחוצמזה סטימצקי גם עוסקים במולו"ת משל עצמם). צומת ספרים רק חיקו את סטימצקי במהלך הזה, זה הכל. אלא שאצל צומת ספרים זה התברר כהצלחה עסקית, ואצל סטימצקי זה התגלה כ'פלופ' עסקי. ועל זה נאמר: הרוחץ בניקיון כפיו וגו'.
    ועוד משהו בפינת 'הידעתם': הידעתם, שממש-ממש לאחרונה, פנתה סטימצקי לכל המולי"ם שהסתייגו ממבצעי ההנחות בצומת ספרים (למשל – עם עובד) והתקשרה עימם בהסכמי מכירה שכללו, בין היתר, קידום מיידי לקדמת המדפים של ספרי ההוצאות הללו? הידעתם, שכל מנהלי החנויות של הרשת קיבלו הודעה מעכשיו-לעכשיו בסמסים לטלפונים הסלולאריים שלהם לשנות את מיקום הספרים של עם עובד בחנות ובהמלצות לקונים ולא לספר על זה לאף אחד?

    ולסיום הערות של גילוי נאות:
    אין לי מניות ב'צומת ספרים'. אני אפילו לא חושבת שהם 'בסדר'. אני את הספרים שלי קונה באקדמון, או ב'תמיר ספרים' בעמק רפאים בירושלים.