יולי 13, 2007
המוסף הספרותי של הבלוג מגיש: שיר שמח לשבת
From childhood's hour I have not been
As others were; I have not seen
As others saw; I could not bring
My passions from a common spring.
From the same source I have not taken
My sorrow; I could not awaken
My heart to joy at the same tone;
And all I loved, I loved alone.Edgar Allan Poe
יולי 14, 2007 at 3:37
הנה טיוטה לתרגום של השיר. יהיה מגניב אם תוסיפו, תעירו ותאירו, כך שבסוף ייצא לנו תרגום "קוד פתוח" של קוראי הבלוג.
גדי, אם הרעיון לא מוצא חן בעיניך, רשות הצינזור בידיך.
*
מילדות לא הייתי
כשאר הילדים. לא ראיתי
כשאר הרואים. לא הצלחתי להכריח
את תשוקותי למימוש אביבי שכיח.
ממקור אחר השתחרר
צערי.לא הצלחתי לעורר
את ליבי לצהול באותו גיל שאבד.
וכל שאהבתי, אהבתי לבד.
יולי 20, 2007 at 14:54
טוב, זה משום מה פותח את זה כאן. וורדפרס ושילוב של עברית, מספרים וסוגריים, אני מניח. הנה מה שניסיתי לשיר של דיקנסון:
מבקש הלב עונג תחילה
אחר כך, רק לא מכאוב-
אחר, את סמי ההרגעה
שאת הסבל ממיתים;
ואז, לשקוע בתרדמה;
אחר, אם כך יהא
רצון חוקרו ואדונו,
את החירות למות.
יולי 27, 2007 at 9:47
ושוב, זה משום מה פותח את התגובות כאן. אולי הגיע הזמן שאני אשב ברצינות על פיתוח תרגום נורמלי לוורדפרס. בכל אופן, זה לשיר שלוש. יופי של בחירה, שיר. אחד השירים האהובים עליי. תרגמתי אותו לפני שלוש שנים בערך – הנה זה:
עצרו את הזמן, את השיח הפסיקו
את הכלב השמן, שלא ינבח, החזיקו
השתיקו התווים ובעמעום התופים
הוציאו הארון, הביאו המלווים.
הבו מטוסים לחוג באנחות רקיע
לשרבט במרומים כי מותו הגיע
קישרו סרטים על צוואר יוני כיכר
הלבישו השוטרים שחור של אבל מר.
היה הוא לי שושנת כל הרוחות
עמל יומי ותענוג המנוחות
צהריי, אמצע לילי, דיבור, פיוט
חשבתי: אהבה לנצח, גיליתי – זו טעות.
סלקו הכוכבים כעת, אין הם רצויים
כבו מאור חמה וירח עוועים
שפכו את מי הים, עקרו כל יערות
כי טוב, שום דבר כבר לא יוכל להיות.