אתר ולפרקים גם בלוג
גיבוש משטר דמוקרטי, לעומת זאת, איננו אירוע דרמטי חד-פעמי, אלא שורה של תהליכים ממושכים, המחייבים התפתחויות הדרגתיות, יצירת שותפות בין כוחות מנוגדים והסדרים חברתיים שאינם צומחים בן-לילה. המהפכה הצרפתית הפילה בבת אחת את המלוכה האבסולוטית, אבל בעקבותיה באו שנים של הוצאות פומביות להורג, טרור יעקוביני, ריאקציה מכוערת ומושחתת ושלטון עריץ בדמות הקיסרות הנפוליאונית. דמוקרטיה לא […]
זה לא יהיה חידוש גדול לקוראי עברית, וודאי לא לקוראי הבלוג הזה, ובכל זאת, לא מזיק לחזור על זה בחו"ל. מאמר קצר שכתבתי לניו ריפבליק, על איך חברו ימין ושמאל סביב תוכנית "מדינה אחת" לסיום הסכסוך. ואני מניח שכל מי שמכיר את הזירה אפילו קצת יודע שמדובר בסתירה פנימית, כין "מדינה אחת" לבין "סיום הסכסוך". […]
הנשיא ג'ון קנדי אמר פעם שהדמוקרטיה צריכה להיות העדיפות הראשונה, דיקטטורה השניה, וקומוניזם השלישית והגרועה ביותר. במדיניות החוץ שלו הוא היה רוצה לבחור עבור כולם באפשרות הראשונה, אבל מוכן להסתפק בשנייה כדי למנוע את השלישית. בהשוואה לימינו אפשר לומר אותו דבר על מצרים. דמוקרטיה זה נפלא, דיקטטורה זה פחות טוב, ואיסלאם פונדמנטליסטי בשליחות איראן זה […]
ראש ממשלת בריטניה הכריז שהרב-תרבותיות פשטה את הרגל. זה מדהים כמה זמן לקח למערב להבין נוסחה פשוטה – סובלנות כלפי אי-סובלנות לא שווה סובלנות. כשם שפלוס כפול מינוס לא שווה פלוס. זה היה טריוויאלי. לרגע התפתתי לחשוב שקמרון קרא את המרד השפוף. הנה הדיווח בהארץ: מדיניות הרב-תרבותיות נכשלה והותירה את המוסלמים הצעירים במצב שעלול לקרב […]
ממש לפני שעוברים את ביקורת הגבולות בשדה התעופה בן-גוריון, עומד סטנד קטן עם חוברות כיס שנקראות "מסבירים ישראל". "שמים בכיס, ליד הכרטיס" ממליצה החוברת על עצמה. משרד ההסברה והתפוצות הפיק אותה, והיא נועדה לתת מידע פשוט וקליט על ישראל, כדי לצייד את הישראלי היוצא לחו"ל בקצת אנקדוטות מחמיאות, ובכמה עובדות יסוד חשובות. לקחתי חוברת אחת […]
מיקל וייס ערך איתי ראיון באתר של Just Journalism, ושמחתי על ההזדמנות לומר משהו על העמדה הניאו-קולוניאלית של האנטי ישראלים והפוסט ציונים למיניהם, שחושבים שהנייטיבז – אנחנו היהודים והערבים – עדיין לא כשירים להגדרה עצמית, ולכן הם יסבירו לנו מה ההגדרה העצמית הראויה לנו, ואם צריך יכפו אותה עלינו. הנה קטע. MW: One of the […]
מפלגת העבודה איבדה קודם את השקפת עולמה החברתית, אחר-כך את השקפת עולמה המדינית, אחר-כך את כבודה, ולבסוף אפילו את רצון החיים. אחרת קשה להסביר איך ממשיכה החבורה העלובה שעוד נושאת את שם המפלגה לשבת בממשלה הזאת ובקואליציה הזאת. אמרו לנו שהעבודה נשארת בממשלה כדי לקדם את המשא ומתן לשלום. ניחא, נניח שאנשי העבודה עוד מאמינים […]
פאינה קירשנבאום, אותו מגדלור של מופת פרלמנטרי, ודאי ליקקה השבוע את האצבעות. בצדק. היא הצליחה לעשות דבר יוצא דופן עבור ח"כית אלמונית: להיכנס לספרי ההיסטוריה. מדינת ישראל חסכה לעצמה עד השבוע את צורת המשטר שמקימה ועדות חקירה פוליטיות כדי לרדוף התארגנויות אופוזיציה. (למאמר המלא ב-NRG…)
הרהורים על מוסיקה ישראלית צעירה מאת: שרית שליי זונדינר דור חדש, ילידי שנות השבעים והשמונים, מתחיל לתפוס את מקומו בעשייה התרבותית בארץ. דור זה מביא עימו רוחות חדשות, עקרונות חדשים וטכניקות חדשות לאמירה הייחודית לו. בחיבור זה אנסה לסקור את המאפיינים של האמירה המוסיקלית של הדור הזה. רשימתי זו מבוססת בעיקר על חוויותיי האישיות: תהליכים […]
אני לא בקיא בנבכי תיק קצב, ואני לא יודע לחרוץ דין לפי העיתונים. אם נטייות לב נחשבות, אז אני נוטה לחשוב שהאיש באמת אשם במה שהורשע בו. ואם כך טוב שהורשע. אבל כדאי לזכור גם עוד דבר באותה הזדמנות. שזירה ציבורית מתוקנת לא מאפשרת לינץ', ושהדרישה ללינץ' בכיכר העיר לא מקדמת את הצדק, את הכבוד […]