ומלחיה נרדמו כולם – על העדר הנהגה

מתחת לפני השטח של פרשת המשט נחשפה חרדה קיומית. בצדק. התחושה שהעולם שונא אותנו אפילו יותר ממה שחשבנו, היא בוודאי חלק מזה. אבל זה לא הכל. אל זה מצטרפת תחושה שבעולם מסוכן  ועוין כזה, הספינה הציונית לא כל כך מפליגה כמו שהיא נסחפת, ומלחיה, כמו בשיר הילדים, נרדמו כולם.

אני לא זוכר מאז שעמדתי על דעתי הפוליטית תחושה קשה כל כך של העדר הנהגה. כבר היו לי תחושות קשות לגבי ממשלות ישראליות. חשבתי שהמדיניות של חלקן מסוכנת. אבל הבעיה כאן, כמדומה, יותר גדולה. זה לא שהממשלה לא מבצעת את המדיניות שלי. זה שגם את המדיניות שלה היא אינה מסוגלת לבצע. ואלה האנשים שאמורים להתמודד עם איומים קיומיים ממש.

לממשלה היתה מדיניות: סגר על עזה. כדי לקיים אותה היא ביקשה לעצור את המשט. אבל מסתבר ששני צעדים קדימה על לוח המשחק המדיני – כמו שניבאו כמה וכמה פרשנים, לא היה צריך להיות גאון בשביל זה – ההשתלטות הכריחה את ישראל דווקא להרפות את הסגר. הטורקים, שביקשו לקעקע אותו, עשו לנו מט סנדלרים, ואנחנו, בלי שכל ובלי תושייה, צעדנו כמו עיוורים לתוך המלכודת השקופה שלהם.

המלכודת לא היתה האמבוש שעשו לחיילי השייטת על הסיפון. המלכודת היתה מדינית, וברק ונתניהו שחשבו להערים על נוסעי המרמרה, גילו שלמעשה טורקיה וחמאס הערימו על ישראל. ישראל חשבה שהיא משחקת דמקה, ורק אחרי שיריבנו שאגו "גול" מסביב גילתה הממשלה שהיא רוכנת על לוח דמקה באמצע מגרש גדול הרבה יותר ושהיא זה עתה הפסידה במשחק אחר בלי להבין שהיא משתתפת בו.
זה הדבר המפחיד: ממשלת ישראל לא קוראת את המפה ולא מבינה את האיומים החדשים – הקיומיים – שישראל עומדת בפניהם. כפי שהעיר עמי איילון, אם הממשלה היתה מבינה היא היתה מגדירה את מטרות המבצע כך שפתיחה באש תחשב כישלון. כי המטרה לא היתה צריכה להיות ההשתלטות עצמה. זה רק אמצעי. המטרה היתה צריכה להיות מדינית, והגדרותיה היו צריכות להיות כאלה.

פרשת המשט היא רק סימפטום. הבעיה של אי-קריאת המפה מקיפה הרבה יותר. כמה חוסר כישרון צריך בשביל להפסיד במערכה על דעת הקהל מול הפונדמנטליזם האסלאמי? כמה עיוורון מדיני צריך בשביל לתמרן את ישראל לעמדת הסרבן מול הפלסטינים בזמן שהפלסטינים הם שהכשילו את חלוקת הארץ? איזו אי-הבנה של המשחק הפוליטי צריך בשביל לקחת תנאי פתיחה שבהם היריב סרבן, ולהטות את כל הזירה המדינית לקרב מול בעלי בריתנו, על בניית כמה בתים בירושלים? ואיזה טשטוש חושים צריך בשביל למנות מתנחל לשר החוץ של ישראל, בזמן שהעולם כולו רואה בהתנחלות הוכחה ניצחת לזה שישראל מתכננת להפוך לדרום אפריקה של שנות ה 2000, עם שני סוגי אזרחים? ואלה האנשים שצריכים לקבל החלטות מול התחמשותה של איראן בנשק גרעיני. הבעיה היא לא שיריבינו חזקים מאיתנו. היא שעכשיו הם חכמים מאיתנו, או לפחות מהממשלה שלנו.

האלוף אורי שגיא אמר בסוף השבוע שהוא חושש שהציונות תתברר כאפיזודה היסטורית קצרת מועד. כמו ממלכת בית חשמונאי, לפני אלפיים שנה. אני מקווה שהתחזית תתבדה. אבל כשאלה האנשים שאוחזים בהגה בים סוער, זה פתאום לא נראה מופרך.

המאמר פורסם בידיעות אחרונות ב 15.6.2010

  • אי אפשר כרגע לפרסם תגובות או לשלוח טראקבאקים.
  • כתובת טראקבאק: http://www.gaditaub.com/hblog/wp-trackback.php?p=642
  • תגובות ב-RSS

45 תגובות לפוסט ”ומלחיה נרדמו כולם – על העדר הנהגה“

  1. מאת רגב פורת:

    מאמר מעולה.

  2. מאת חץ בן חמו:

    גדי, אתה קוטל את הממשלה הזו על מה שהיא עשתה בנוגע למשט הזה ועל מה שטורקיה והחמאס עשו לישראל. אולי נשמע ממך מה *אתה* היית עושה באותו מצב?

  3. מאת יוסי האחר:

    אולי.
    אבל לדעתי אלגורית לוח הדמקה שלך משכנעת הרבה יותר בכיוון ההפוך.
    כלומר, אולי לוח הדמקה הוא דווקא משחק הליטופים הבינלאומי שישראל כל כך התמכרה אליו? כי איכשהו תמיד כשהיא קוטפת את פירות הניצחו המזהיר שלה (מישהו אמר פרס נובל לשלום? מישהו מלמל משהו על מכתב הערבויות האמריקאי? מישהו הזכיר את את ההסתחבקויות של אולמרט עם מנהיגי העולם?) – מסתבר שהמזוקן ההוא מהחמס/ממשמרות המההפכה האיראנים/מהחיזבאללה (מחק את המיותר), צועק "גול" כשהוא פורק עוד משלוח של טילים ממש מעבר לגדר.

    אולי דווקא רבין, ברק (הנסיגה המהוללת מלבנון) ודובי וויסגלס שיחקו דמקה. ואולי דווקא שמיר, בני בגין וליברמן הם אלו שמבינים על איזה מגרש אנחנו באמת נמצאים ומה מחירו של ההפסד.

  4. מאת עמית:

    לא יכול להסכים איתך יותר כבר לפני שבועיים שאמרת זאת במועצת החכמים הרי מי מנהגי אותנו ליברמן אלי ישי ועוד כמה קצינים ממטכ"ל שמדגדג להם גם להיות צודקים ולא להיות חכמים.
    הבעיה היחידה והעצובה היא איפה הייצוגיות של השמאל הלאומי למה אף אחד בכנסת מלבד החכים הערבים והשמאל הקיצנוני שאין להם ערך בעיני לא קם ואמר את הדברים הכל כך ברורים הללו?

  5. מאת פנחס:

    האשליה שלך גדי שאם נסוג ל 1967 ונעשה את כל המתנחלים לפליטים-וזה מה שהסמול רוצה שיעשה למתנחלים,אז כל העולם יאהב אותנו.
    שכחת את זכות השיבה ואת התעמולה הבאה של הערבים מוסלמים על הטיהור האתני שעשו הציונים.גם הטיעון החזק שלנו שמשום מה במין של ליקוי מאורות כללי לא משתמשים בו,והוא חילופי האוכלוסין שלמעשה אירעו בשטח לא יעזור לנו.
    אנו נמצאים בתקופה מתחדשת של רדיפות אנטישמיות שלסמול שכולו מערבי נאור ומנותק ממסורת אבות קשה להכיר בו. חשבתם שאתם ניתקתם עצמכם אחת ולתמיד מן הגורל היהודי בהיותכם שמאל מערבי נאור, והנה הגורל היהודי רודף אחריכם אחרינו.

  6. מאת Danny-L:

    חן בן חמו,

    מותר להעביר ביקורת גם כשאין פיתרון משלך. זה שאין לך פתרון טוב להציע לא אומר שהפתרון של בעלי ההחלטות טוב אוטומטית. הוא קיים, כן, אבל זה לא הופך אותו לטוב.

  7. מאת ג'ו כלום:

    גדי,
    אתה תמיד מתייחס למה שקורה בישראל כאילו זה כל הסכסוך, כאילו כלל המאבק הוא כאן, ואני חושב שאתה טועה.

    ישראל היום מוצאת את עצמה במצב שבו הייתה צ'כוסלובקיה לפני מלחמת העולם השניה – אנחנו הקורבן הראשון, וכמה שנצעק שהמלך הוא עירום, העולם יאמין שהפלסטינאים צודקים, כי הוא רוצה שהפלסטינאים יהיו צודקים, וזה כי זה אומר שלא תהיה מלחמה גדולה ועקובה מדם בין המערב לאיסלאם והכל יגמר בהשמדת המדינה היהודית. אם העולם הוא הגננת ואנחנו והפלסטינאים הם ילדים מתקוטטים, הפלסטינאים הם הילד האלים והמופרע שאבא שלו מפיונר שידקור את הגננת אם היא תתחצף יותר מידי. העולם המערבי מתייחס לפלסטינאים בזהירות, מתוך תקווה שכניעה לנארטיב הקורבני שלהם יפייס את כל העולם המוסלמי ויסיים את המאבק בלי מלחמת עולם נוספת.

    ואתה יודע משהו? הם צודקים.

    אם לוותר על חלום המדינה היהודית, אם לפרק אותנו לגזרים ולהיכנע לחמאס זה מה שיעצור את המלחמה הבאה ויחסוך מליוני חיים, אז זה מה שצריך לקרות. אנחנו תמיד מדברים על החלטות קשות בישראל, על פצצות מתקתקות ועל קורבנות הכרחיים. אם אנחנו הקורבן הזה, אז אין לעולם ברירה אלא לעשות את מה שהוא עושה – כמו שאנחנו צרים על החמאס ופוגעים באזרחים, ככה הם צרים עלינו ופוגעים בנו. אין ממש בריחה מהמעגל הזה.

    הבעיה היחידה היא כמובן האופציה האפשרית לחלוטין שגם להקריב את ישראל לא תפייס את האיסלאם, ומלחמה תתרחש בכל מקרה, ואז הקרבת ישראל היא פשע מוסרי. אבל אנחנו לא יודעים את זה, ואנחנו לא יודעים מה יקרה.

    בכל מקרה, אם נחזור למטפורת הדמקה, עושה רושם שישראל היא הדמקה ומסביבה מתרחש משחק כדורגל עז.

  8. מאת ישראלית שאיכפת לה:

    אי אפשר היה להגדיר טוב יותר את המצב!
    יש לנו הנהגה שההגרה המשפטית להתנהלותה זו "רשלנות פושעת"!!!
    אבל שאלת השאלות – איך מתפטרים מהממשלה הזו?
    איך גורמים לממשלות אחרות להתנהל בצורה יותר אחראית ורצינית?
    אנחנו ממש עומדים על פי תהום – וההרגשה היא שאין מי שיציל אותנו – מעצמנו מטורקיה מהעולם!

    "אלוהים שמרנו ממנהיגינו…."
    http://www.tapuz.co.il/blog/viewEntry.asp?EntryId=1715936

  9. מאת דב:

    מאמר מצויין ומסכים עם כל מילה.הבעיה של הממשלה היא שהיא פשוט לא מצליחה להבין היכן היא נמצאת. היום הודיעו כי הממשלה תקל בסגר. במקום לעשות זאת חודשים לפני המשט והוציא את האוויר מבלון המצור, הממשלה חיכת למשט ולאחר הכישלון המדיני היא רצה לעשות את מה שיכל למנוע את הכישלון.
    מקרה קלאסי של גם אכל, גם לקה וגם שילם.

  10. מאת אלי:

    אני מסכים לכל מילה במאמר המצויין הזה, אבל הייתי מוסיף עוד כמה גולים עצמיים שישראל יוצרת בעצמה כמו הצעות החוק ההזויות כל יום שני וחמישי שהימין יוזם כדי לפגוע בדימוי הדמוקרטי של המדינה בעולם…ואלו עוד רואים עצמם כפטריוטים.

  11. מאת גיגס:

    כל פרשת המשט לא גבתה יותר מדי הרוגים?

    למה להרוג גם את הסנדלרים?

  12. מאת תמר:

    גיגס – לקח לי רגע, ואז הבנתי. (-:
    גדי יקר – זה אליך: "מט סנדלרים" ולא "מת סנדלרים"

  13. מאת גדי טאוב:

    לי לקח יותר מרגע. אבל עכשיו אחרי שהסברת, הבנתי. :) תודה. יתוקן. וכידוע, הגההות יתקבלו בברכה. המחבר דיסלקט.

  14. מאת איתי:

    אפשר להתווכח על מה צריך להיות הפתרון, אבל אי אפשר להתווכח שהמנהיגות בארץ בשנים האחרונות פשוט נגררת אחרי האירועים, במקום להחליט מה צדקת הדרך שלה ולעמוד מאחוריה (ואפשר רק לקנא לדוגמה באיראנים, שלמרות שכל העולם מתנגד לפרויקט הגרעין שלהם, יש להם את החוצפה לירוק בפנים של כולם ואחר כך עוד לקבל אישור).

    בגלל חוסר עמידה על שלנו אירעו 3 מקרים נפרדים של חטיפה לשטח לבנון; 8 שנים של טילים על הערים שלנו; חוסר יכולת מוחלטת לנצל את הסירוב הקבוע של "הפרטנרים" שלנו להתקדמות על מנת ללחוץ עליהם; חוסר יכולת להסביר את המונח הפשוט עד כדי גיחוך של "ללא תנאים מוקדמים"; שורה ארוכה ואינסופית של מחוות חד צדדיות, ועוד ועוד.

    והרי מי שבחר בממשלה הזאת זה הרוב הימני הגדול בארץ, אותו הרוב שהיה באופוריה במשך 7 שנים שיהיה פה שלום, ואז קיבל אינתיפדה נוספת; אבל אותה ממשלה שהוא בחר ממשיכה מצד אחד לוותר ולוותר ולוותר, ומצד שני לא מצליחה למנף את הויתורים לטובת הסבר לעולם כולו למה זה לא יכול לעבוד.

    וטוב שיש את גדי שיבהיר בדיוק מה הבעיה.

  15. מאת מיכה:

    זה כבר לא עניין של ימין ושמאל. האויבים העיקריים שלנו לא מעוניינים בשלום ממילא. השאלה עכשיו היא למי יש את היכולת, השכל והערמומיות להתמודד עם האיומים של התקופה הנוכחית? מדובר למעשה על מלחמה בעידן הפוסט-מודרני. השיקולים כבר לא יכולים להיות מחולקים תמיד בצורה בינארית: ימין מול שמאל, נץ מול יונה, כוחניות צבאית מול דיפלומטיה. מבחינות מסויימות הכוחניות של ליברמן היא הגישה הנכונה בזירה הדיפלומטית. אבל מבחינות אחרות הוא נטל. מבחינות מסויימות היכולת של אדם כמו פרס היא נכס מדיני, מבחינות אחרות הוא קשקשן. כנ"ל נתניהו. אני לא אוהב את הגישה הכלכלית שלו תמיד, אבל לגישה הזו יש ערך מסוים. שאלה היא איך לנצל את הנכסים שיש לנו ולתקן את מה שצריך לתקן?

  16. מאת אלכס:

    גדי,

    מאז הבעת את דעתך הנחרצת על המשט, לא אתה ולא אף אחד אחר הסברי מה הוא היה עושה, ואיך הוא מציע למנוע הכנסת מאות טונות תחמושת וטילים דרך הים.
    עד שלא הסברת לנו בצורה משכנעת איך אתה פותר את זה, כל הטיעונים שלך על מצבנו הבינלאומי לא שווים שום דבר.

  17. מאת איתמר:

    לראש הממשלה דווקא יש משנה סדורה: הוא רוצה להיות ראש הממשלה גם מחר.
    לשר החוץ יש אג'נדה ממוקדת וברת-ביצוע: הוא רוצה להיות ראש הממשלה מחרתיים.
    על פי הסקרים, הם בהחלט כן מצליחים לקדם את המדיניות שלהם.
    על הדרך, המדינה הופכת למצורעת הבכירה בעולם. עקפנו בסיבוב את איראן ואת צפון קוריאה.
    די מרשים, כשחושבים על זה.
    עוד כמה שנים, כישוגרו לעברנו טילי שיהאב 5, כל מהלך הגנתי ולגיטימי בו ננקוט ייתפש בהוכחה להיותנו אומה תוקפנית.
    זה מה שהעולם בוחר לראות בנו.
    עם המשחק הצבוע הזה אנחנו משתפים פעולה.
    תוך כדי תנועה, אנו נפרדים מכללי המשחק הדמוקרטיים. אין חלל ריק. אל המקום בו חדלנו לדבוק בזכויות אדם ובחירויות הפרט, יחלחלו רעיונות שמקומם בפאשיזם ובאפרטהייד.
    לא כי זה מה שרובנו רוצים.
    כי להנהגה שלנו אין חוט שדרה.
    לזכותנו ולחובתנו יאמר – שידענו את זה כשהצבענו עבורם.
    אורי שגיא אינו היחיד שמדבר במונחים של חורבן בית שלישי. הוא רק יותר חכם ממרביתנו. והיה קצין בכיר.
    זו ללא ספק ההנהגה הכי לא יצירתית מאז ראשית ימי המפעל הציוני.
    מעולם לא היה לאויבינו כה קל לצפות מראש את מהלכינו. ולתמרן אותם לטובת הפיכנתו לילד הכי רע, טיפש ולא פופולארי בגן.

  18. מאת רועי:

    אתה יודע, בקטנה ובאיחור, אבל נראה לי שאתה טועה כאן. התחושה שלי מאז העלייה של ביבי היא שהוא דווקא כן מנווט את הספינה, ואפילו בעוצמה ובנחישות.
    כל ההתעקשות מול האמריקאים על רבע מאחז וחצי משפט בנאום, וגם הכביכול-טעות-טיפשית הזו במשט; הוא הרי יודע שהוא ישלם מחירים על זה. הוא פשוט מוכן לשלם אותם.

    שווה להקדיש לזה שנייה מחשבה. זה חשוב מכיוון שלצייר את ביבי כטיפש או רשלן זה דבר אחד, אבל לצייר אותו כמישהו שונה, עם אמונה פנימית חזקה ושמנסה להוביל את כולנו למקומות שלו, זה דבר אחר.

  19. מאת ישראלית שאיכפת לה:

    רועי היקר
    את כל המחירים ביבי מוכן לשלם …אבל על חשבוננו. כדי שהוא ישרוד. זה הכל. כל כך פשוט. כל כך מעצבן. כן, והוא רשלן פושע
    יחד עם חברו ברק.
    למה עכשיו פתאום כן אפשר להקל על המצור? מה קרה פתאום?
    אם היה קצת מתעמק בבעיות שלנו ולא בהישרדות שלו – האמן לי הכל היה נראה אחרת. כולל שר חוץ יותר מקובל בעולם ויותר חכם!

  20. מאת ישראלית שאיכפת לה:

    תגובה לג'ו כלום
    אולי אתה באמת צודק וישראל היום משולה לצ'כוסלובקיה!
    האם זה מצדיק את הרשלנות הפושעת של ביבי ברק וחבר מרעיהם?
    ההפך הוא הנכון: הם צריכים להיות עירניים לכל משב רוח קליל הבא מן העולם, לכל אמירה לכל אי אמירה. אבל לצערנו הרב שני הרשלנים האלו דואגים רק לעצמם ומהם לא תבוא ישועתנו אלא רק אסוננו! והאסון אכן יכול להיות כבד מאד!

  21. מאת מגבניק:

    מאת אלכס:
    יוני 18, 2010 at 5:48

    "גדי,

    מאז הבעת את דעתך הנחרצת על המשט, לא אתה ולא אף אחד אחר הסברי מה הוא היה עושה, ואיך הוא מציע למנוע הכנסת מאות טונות תחמושת וטילים דרך הים.
    עד שלא הסברת לנו בצורה משכנעת איך אתה פותר את זה, כל הטיעונים שלך על מצבנו הבינלאומי לא שווים שום דבר."

    -

    נכון מאד, והוא הדין בחרטא שנשפכת כאן כמים ובסופרלטיבים נבובים על 'פשיזם' ו'חרויות הפרט' (כמה מקורי, תחליפו כבר את הדיסק שנתקע לכם משנות השמונים) שרק באים עאלק להעניק הוד והדר לאמת הפולנית והפשוטה -

    שלאותם מגיבים לא בא על ביבי או ברק כראש ממשלה, וכמו השכנה המרשעת של הבניין הם מלכלכים לאין קץ בלי להציע אפילו תחליף או פתרון קונסטרוקטיבי אחד.

    אז זה סיכומו של השמאל 'הלאומי', 'ושאינו לאומי', 'ושהוא לאומי-פלסטיני' 'ושהוא לאומי – אבל' -

    ומסתבר שהוא לא שונה במאומה מהשמאל שקדם לו.

  22. מאת אלכס:

    כל הקשקשנים והמתיפיפים כאן עוד לא נתנו הסבר אחד איך מונעים הכנסה של מאות טונות תחמושת לעזה. אתם רק אוהבים לבכות ולהתיפיף, ולקטר על מנהיגיכם. אלטרנטיבה אין לכם.
    גברת ציפורה ודאי היתה נכנעת ללחץ הבינלאומי ומאפשרת את החימוש של עזה, וכולכם הייתם שמחים, עד מתקפת הטילים הבאה על ראשכם, ואז הייתם מיללים שוב על מנהיגיכם.
    די, בכיינים.

  23. מאת מיכה:

    "כל הקשקשנים והמתיפיפים כאן עוד לא נתנו הסבר אחד איך מונעים הכנסה של מאות טונות תחמושת לעזה."

    מכיוון ש:

    א) במשט לא היה נשק לעזה.

    ב) הלחץ בעקבות חסימת המשט יקל על הכנסת נשק לעזה

    ג) רוב הנשק שנכנס לעזה כרגע הוא דרך מנהרות שחיל הים לא יכול לעצור

    ד) כאשר צה"ל כן עוצר נשק לעזה זה בדרך כלל על ידי פעולות סודיות בסודאן ובים האדום.

    ה) היה כבר משט קודם שאולמרט נתן לו להיכנס לעזה ושלא היה בו נשק.

    אפשר להסיק מכך שכנראה חסימת המשט לא היה הדרך האפקטיבית ביותר למנוע את הכניסה של נשק לעזה.

    בנוסף לכך אפשר לשאול אם הסגר הימי של עזה, שמטרתו כניסת נשק, מאבד מהלגיטימיות שלו בגלל שהוא כלול בסגר רחב יותר שמטרתו המוצהרת היא להפעיל לחץ על החמאס (ללא הצלחה), ואשר כולל מוצרים אחרים פרט לנשק.

    בנוסף לכך, אם מקבלים את ההנחה שכן צריך לעצור את המשט עדיין צריך לבחון את הניהול הטקטי של הפעולה.

    אני מבין שהייתה ביקורת על הניהול הצבאי של הפעולה. על זה אני לא יודע שום דבר.

    הייתה ביקורת על זה שלא היה מודיעין על הכוונות של האיסלמיסטים במשט לתקוף חיילים. זה לא מחדל מודיעיני שמישהו צריך להתפטר בגללו, אבל זה משהו שצריך לתקן בפעם הבאה (למרות שבדיעבד מזל שהייתה אלימות כל כך גלויה מצידם).

    ברמה הדיפלומטית נראה שישראל נתפסה לא מוכנה כדי להגן על עצמה מספיק טוב ולתקוף את מי שתוקף אותה דיפלומטית (בקונטקסט הזה האגרסיביות של ליברמן היא מכונה אבל צריך לדעת איך להשתמש בכלים דיפלומטיים שצורה אגרסיבית). כמו כן כדאי היה אולי לבסס את הסגר הימי על עזה מבחינה דיפלומטית מראש, במקום לחכות לעכשיו כדי להציע לגורמים בינ"ל להיות מעורבים בסגר.

    ברמה התעמולתית (ובסופו של דבר המטרה של המשט הייתה פיגוע תעמולתי נגד ישראל) נראה שצה"ל למד את החשיבות של תמונות על השפעה על דעת הקהל. זה שיפור. אבל עדיין הוא נגרר אחרי האירועים והגיב לאט מדי. אולי עדיף לתת לתקשורת זרה להיות על הספינה, לבוא במגע עם החיילים ולשדר בשידור חי מנקודת המבט שלהם. תמונות וסרטי וידאו של קארין A שהוכנו מראש גם יכלו להועיל.

    וריאציה קצת יותר מטורפת של הרעיון של לתת למשט לעבור הייתה שישראל הייתה מצהירה בריש גלי על זה שהיא מאשרת למשט לעבור, מציאה לווי של ספינות חיל הים, וממליצה להעניק לארדואן פרס ישראל על פעילולתו ההומניטרית (שישראל מעריכה מאד). אבל אולי זה קצת מוגזם.

  24. מאת מיכה:

    בנוסף לכך צריך לשאול שאלה נוספת:

    מתוך הנחה שהיכולת של ישראל למנוע מנשק להגיע לאוייבים שלה הוא מוגבל, אולי צריך שהאסטרטגיה שלנו לא תהיה מבוססת על זה שלא יהיה להם נשק, ובמקום זאת תתבסס על היכולת שלנו לנטרל את היכולת להשתמש בנשק הזה באמצעות פעולה מהירה ואגרסיבית.

  25. מאת מגבניק:

    מאת מיכה:
    יוני 18, 2010 at 20:36

    ”כל הקשקשנים והמתיפיפים כאן עוד לא נתנו הסבר אחד איך מונעים הכנסה של מאות טונות תחמושת לעזה.“

    מכיוון ש:

    א) במשט לא היה נשק לעזה.

    ב) הלחץ בעקבות חסימת המשט יקל על הכנסת נשק לעזה

    ג) רוב הנשק שנכנס לעזה כרגע הוא דרך מנהרות שחיל הים לא יכול לעצור

    ד) כאשר צה“ל כן עוצר נשק לעזה זה בדרך כלל על ידי פעולות סודיות בסודאן ובים האדום.

    ה) היה כבר משט קודם שאולמרט נתן לו להיכנס לעזה ושלא היה בו נשק.

    אפשר להסיק מכך שכנראה חסימת המשט לא היה הדרך האפקטיבית ביותר למנוע את הכניסה של נשק לעזה.

    -

    ורק הוכחת את טענתו של אלכס:

    "א) במשט לא היה נשק לעזה." -

    …בדיוק מהסיבה שה'משט-יסטים' *ידעו* שהאוניות יתפסו בידי צה"ל -

    ומכאן שלולא היה צה"ל מקיים את הסגר הימי, אז *היה גם היה* 'במשט (זה או אחר) נשק לעזה' -

    ומכאן שהסגר מנע העברת נשק לעזה ובהעדרו לא הייתה נמנעת *בשום אופן* העברת נשק לעזה, וטענתו של אלכס הוכחה.

    .

    "ב) הלחץ בעקבות חסימת המשט יקל על הכנסת נשק לעזה" -

    …והרי כבר בניסוח טענתך זו אתה מודה ש'הלחץ בעקבות חסימת המשט' מקל על הכנסת נשק -

    ומכאן שלולא היה 'לחץ על חסימת המשט' הייתה החסימה מתקיימת כסדרה -

    ומכאן שקיום הסגר *מקשה* על העברת נשק לעזה ובהעדרו לא הייתה נמנעת *בשום אופן* העברת נשק לעזה – וטענתו של אלכס הוכחה.

    .

    "ג) רוב הנשק שנכנס לעזה כרגע הוא דרך מנהרות שחיל הים לא יכול לעצור"

    …הרי גם על המנהרות יש פיקוח, אתה לא בא לטעון שהמצרים לא מזהים פתחים של 1,300 מנהרות בשטחם הם, אם לפתחים אלה עוד מובל יבוא מסחרי של מליון וחצי איש (?) -

    בנוסף, את הנשק המיועד למנהרות יש להבריח למצרים תחילה (?), ומכאן שהסגר מונע *גישה ללא פיקוח לחוף עזה* – חד וחלק.

    ובנוסף לזאת , הרי הדרך אל המנהרות היא ארוכה ומסובכת יותר, וטילים ארוכי טווח למשל בלתי אפשרי להבריח בדרך זו -

    ואם זה לא מספיק, הרי גודלן הפיזי של המנהרות מגביל הן את כמות הנשק המוברח והן את *גודלו הפיזי* -

    ולעניין זה ראה את גודלם של טילים ארוכי טווח בערה הקודמת:

    ומכאן שהסגר מנע העברת נשק לעזה ובהעדרו לא הייתה נמנעת *בשום אופן* העברת נשק לעזה, וטענתו של אלכס הוכחה.

    .

    "ד) כאשר צה“ל כן עוצר נשק לעזה זה בדרך כלל על ידי פעולות סודיות בסודאן ובים האדום."

    …ו'פעולות סודיות בסודאן ובים האדום' הרי זהות *בדיוק* במהותן לפעולת חסימת המשט -

    ואם אתה מצדיק אותן כפעולות לגיטימיות לעצירת נשק לעזה, מכאן שגם חסימת המשט הייתה פעולה כזאת -

    ומכאן שהסגר מנע העברת נשק לעזה ובהעדרו לא הייתה נמנעת *בשום אופן* העברת נשק לעזה גם לטענתך, וטענתו של אלכס הוכחה.

    .

    "ה) היה כבר משט קודם שאולמרט נתן לו להיכנס לעזה ושלא היה בו נשק."

    .

    …ויש גם ארגוני טרור עזתים שלא יורים עלינו טילים -

    ועל זה אומרים בעירקית "סו וואט"?

    זה שיש אוניות שאינן נושאות נשק אין בו כדי להעיד דבר על *העדרן* של אוניות נושאות נשק -

    וממילא להזכירך נתפסו אוניות נושאות נשק ולכן קיומן *הוכח* -

    ומכאן שהסגר מנע העברת נשק לעזה ובהעדרו לא הייתה נמנעת *בשום אופן* העברת נשק לעזה, וטענתו של אלכס הוכחה.

    .

    יש לך אולי עוד טיעונים כאלה לתמיכה בקיום הסגר על עזה? :-)

  26. מאת מגבניק:

    מאת מיכה:
    יוני 18, 2010 at 20:36

    ""כל הקשקשנים והמתיפיפים כאן עוד לא נתנו הסבר אחד איך מונעים הכנסה של מאות טונות תחמושת לעזה.“

    .

    …בנוסף לכך אפשר לשאול אם הסגר הימי של עזה, שמטרתו כניסת נשק, מאבד מהלגיטימיות שלו בגלל שהוא כלול בסגר רחב יותר שמטרתו המוצהרת היא להפעיל לחץ על החמאס (ללא הצלחה), ואשר כולל מוצרים אחרים פרט לנשק."

    -

    'אפשר לשאול' כל דבר – 'אפשר לשאול' גם (רק לשם ההדגמה) אם במקרה אתה לא מקבל כסף מהחמאס לטעון למענו (?) אבל -

    א. ממילא ב'שאלה' זו אתה לא עונה על טענתו של אלכס שציטטת אלא פונה לנושא אחר בכלל

    ב. ממילא הסגר הוא לגיטימי כי ישראל הותקפה משטח רצועת עזה ובין היתר בידי החמאס

    ג. ממילא לעזתים יש מעבר יבשתי למדינה ערבית ולכן אם כבר מי שפוגע בלגיטימיות כביכול היא מצרים, ואליה צריך להפנות את 'השאלות'

    ד. ממילא המצרים פתחו את מעבר רפיח לסיוע הומניטרי ותאפשר פעילות סדירה ורצופה בו ללא הגבלת זמן לראשונה
    זה שלוש שנים, ורק *לא תאפשר* העברתם של מטענים גדולים וחומרי בניין, ומכאן ששאלתך ממילא מיותרת:

    http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/114/886.html

    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3902207,00.html

    ה. …ואם כבר, אז בעקבות המשט שבה וחוברה רצועת עזה *פוליטית* למצרים דווקא ולא לישראל, שזה אינטרס ישראלי מכיוון שרצוי לנו שמצרים תהיה האחראית לרווחתה של עזה ולא אנחנו -

    ו. …וכתוצאה מהאמור בסעיף ה' מתאפשר לנו לקיים את הסגר בגבולנו דווקא תחת *הרבה פחות* לחץ

    ז. …ואם כבר אז עליך להודות *בתבונה* שבעצירת המשט, מכיוון שהלחץ בגינו אם כבר הוסט גם לעבר מצרים שפתחה את גבולה בחוסר רצון בולט -

    מה שמאפשר את האמור בסעיפים ה' ו-ו' -

    …ולמרות זאת רוב מה שעולה מדפים אלה זה רק נהי וקינה, ולכן גם אם לא ענית בכלל לטענתו של אלכס, הרי מדבריך מוכחת טענתו פעם נוספת.

  27. מאת מגבניק:

    מאת מיכה:
    יוני 18, 2010 at 20:36

    "”כל הקשקשנים והמתיפיפים כאן עוד לא נתנו הסבר אחד איך מונעים הכנסה של מאות טונות תחמושת לעזה.“

    .

    בנוסף לכך, אם מקבלים את ההנחה שכן צריך לעצור את המשט עדיין צריך לבחון את הניהול הטקטי של הפעולה…

    ברמה הדיפלומטית נראה שישראל נתפסה לא מוכנה כדי להגן על עצמה…

    ברמה התעמולתית… צה“ל… נגרר אחרי האירועים והגיב לאט מדי…

    -

    …ושוב רק קיטרת בלי להעלות כל פיתרון או תחליף *קונסטרוקטיבי ומעשי* למניעת חימוש עזה, ולכן טענתו של אלכבס הוכחה פעם נוספת.

  28. מאת דודי:

    גדי טאוב גדול בהעברת ביקורות…
    הוא רק מתעלם מהעובדה כי מדיניות הממשלה נובעת מהמצע על בסיסה היא נבחרה.
    לזכותו יאמר שביקורותו לא נאמרת רק בדיעבד אבל חשוב להבין כי כל מהותה היא ביקורת על מדיניות הממשלה כמשקפת את רצון העם

  29. מאת חגי:

    ביטול הוא לא תשובה.
    אכן, אין הנהגה. אבל זה עדיף עשרות מונים מההצעה שלך ושל חבריך- להיגרר אחרי דעת העולם.
    אתם מצפים שניתן לארה"ב, טורקיה, האיחוד האירופי ועוד לקבוע לנו מהו מוסר, מהם כללי המשחק ואילו חלקים מהמדינה עלינו לותר?
    הנהגה נגררת היא גרועה מהנהגה לא החלטית.
    הגיעה הזמן שמדינת ישראל תשאל את עצמה קודם מה נכון לה ולאזרחיה ולא מה נכון לשאר העולם.
    החזרת שטחי המדינה רק כי שאר העולם אמר משולה לויתור שביצעו מדינות העולם על צ'כיה רק כדי להרגיע את תוקפנותו של היטלר.
    העולם המערבי פוחד מעימות ונמנע ממנו בכל מחיר, אשרינו שכך- אבל הדבר לא תמיד נכון. לעיתים אין ברירה אלא להיות קצת צ'רצ'יליאניים ולהילחם על דרך חיינו.
    אשמח לראות קצת איזון וביקורת על אלו מולם אנו ניצבים (ושטובתנו כלל לא נמצאת לנגד עיניהם, אפילו לא קרוב למידה בה טובתם ניצבת לנגד חלק גדול מדי מהישראלים).

  30. מאת איתמר:

    זה מאוד אופייני לילדים קטנים.
    הצורך להיות צודק בכל מחיר.
    להוכיח שאנחנו צודקים וכל שאר העולם טועה.
    ונאמר שבאמת אנחנו צודקים וכל שאר העולם טועה.
    אז?!?
    יש רק מקום אחד בעולם בו הטיעונים שלנו מצליחים לשכנע מישהו.
    כאן.
    מחוץ לגבולות מדינת ישראל, אף אחד לא מתייחס בכובד ראש לשום "הוכחה ניצחת", בה נאחזים בישראל בתרועות ניצחון.
    כל הקביעות המנומקות והמלומדות שהועלו מעל גבי האתר הזה. אף אחת מהן לא רלוונטית בעולם האמיתי.
    רוצים להמשיך לחיות בשכנוע עצמי?
    דרך צלחה!
    אם יורשה לי לצטט אדם חושב, ועל זה נאמר: "והן עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב" – בלעם, פרשת בלק
    הוצאתי את הדברים מהקשרם.
    ובכל זאת.
    באמת שווה למות צודק?!
    לשם כך הקמנו את המפעל הציוני?
    כדי להראות לגויים שרק אנחנו מבינים?
    יש בילדות את השלב, בו הילד מפנים את העובדה שהעולם אינו מסתובב סביבו. זיגמונד פרויד יסביר את זה יותר טוב ממני.
    אנחנו לא מרכז העולם.
    צודק ראש ממשלתה לשעבר של ספרד. הם יטעו אם יקריבו אותנו.
    הם בדרך להקריב אותנו.
    עומדת לפנינו הזדמנות
    לפקוח את העיניים ולהתחיל להתמודד עם המציאות.
    או להמשיך להיות צודקים בעיני עצמנו.
    ולמות צודקים.
    הובסנו ברגע שיריה אחת נורתה על סיפון המרמרה.
    הובסנו בשנייה בה הענקנו לארדואן את הסצנות שהפכו אותו לגיבור של כל האומה האיסלאמית.
    הובסנו, כשהתעקשנו להיכנס העיניים פקוחות ובדעה צלולה אל תוך המלכודת שטמנו עבורנו.
    שבועיים עמדו לפני מגבשי המדיניות הישראלית.
    שבועיים ידענו שעוד 14, 13, 12… יום האסון הזה פוקד אותנו. ידענו שבכל מקרה נצא רע מאוד מכל העניין.
    שבכל תרחיש, יציגו אותנו כתוקפנים אוטמים וחסרי לב.
    שנכפה עלינו lose-lose situation.
    ועדיין, זה הפתרון הכי מקורי ויצירתי שמקבלי ההחלטות שלנו הצליחו להגות?
    לכל דבר יש מחיר.
    להכנסה של אמצעי לחימה לרצועת עזה.
    להתחזקות של החמאס.
    המחיר ששילמנו על חוסר היצירתיות של ההנהגה שלנו, הרבה יותר חמור.
    אם אני מוכרח לבחור בין התעצמות מדינת טרור בעזה לבין תום המפעל הציוני, אני נאלץ להעדיף את האפשרות הרעה הראשונה.
    גם אם זה אומר, שנגזר עלי להיפרד מהתשוקה למות צודק.
    מעדיף לחיות.

  31. מאת יוסי האחר:

    וחוץ מזה גדי אתה שואל:
    "כמה חוסר כישרון צריך בשביל להפסיד במערכה על דעת הקהל מול הפונדמנטליזם האסלאמי? כמה עיוורון מדיני צריך בשביל לתמרן את ישראל לעמדת הסרבן מול הפלסטינים בזמן שהפלסטינים הם שהכשילו את חלוקת הארץ?"

    סליחה? מדינת ישראל סופגת תבוסה מהפונדמנטליזים האיסלאמי ונמצאת בעמדת הסרבן המסורתי קודם כל פה! כך חושבים 90 אחוז מהפרופסורים למדעי הרוח ומדע המדינה ב-י-ש-ר-א-ל. כך חושבת מערכת העיתון ה-י-ש-ר-א-ל-י המשפיע ביותר על האליטה המקומית ועל דעת הקהל העולמית.
    אם יש סכנה ממשית לפרוייקט הציוני הרי שהיא אורבת מכיוונן של פעולות מדיניות חסרות אחריות, כוחניות, מושחתות ציבורית ואישית ואנטי דמוקרטיות במהותן כמו תוכנית ההתנתקות.
    החלטות חובבניות ומסוכנות כאלו יהיו מנת חלקנו על דרך קבע אפ נפקיר את הזירה המדינית ואת קבלת ההחלטות בידהם של יחצנים ועורכי דין, כדוגמת וויסגלס, ארד, ולאחרונה ואלדד יניב.

  32. מאת שירה:

    גדי (וכולם) אני מגיבה לראשונה אחרי קריאה פאסיבית (רספטיבית) מזה זמן מה.. אני מאד מזדהה עם הכתוב. עניין המשט הותיר (או עורר) בי חותם עמוק של אי-אונים.

    שאלתי היא – מה עושים?

    נ.ב. לגבי דיסלקציה וחנין זועבי -> מטריד (ולא מתריד)

    תודות

  33. מאת ג'ים:

    מאמר מצוין.
    מסכים עם כל מילה, לצערי הרב.

    ודווקא הפעם, אף אחד לא מדבר (בינתיים) על הקדמת הבחירות, וחבל.

  34. מאת ג'ים:

    מאמר מצוין.
    מסכים עם כל מילה (לצערי הרב).

    חבל שדווקא בקדנציה הזו, אף אחד לא מדבר על הקדמת הבחירות ברצינות (בינתיים).

  35. מאת מיכה:

    "עניין המשט הותיר (או עורר) בי חותם עמוק של אי-אונים.

    שאלתי היא – מה עושים?"

    קודם כל צריך להירגע ולצאת מהאווירה האפוקליפטית. זה רק קרב אחד, וגם פה הכישלון לא היה מוחלט, והטעויות לא היו מובנות מאליהן. הנימוקים בעד עצירת המשט הם מובנים בדיוק כמו טיעונים לתת לא לעבור. זה לא החלטה פשוטה. למזלנו יש לנו יכולות ובעלי ברית. אנחנו צריכים למצוא דרך לנצל אותם יותר טוב. צריך ללמוד את הלקחים של מה שעשינו נכון ולא נכון ולהשתפר.

    המשבר המנהיגותי הוא בעיה שקשה לפתור. אולי במקום להכתיר מלכים ואז לערוף את ראשיהם אנחנו צריכים לשים דגש יותר חזק על הצוות שרץ בבחירות. אולי אנחנו צריכים משהו כמו ממשלת צללים, כדי שפוליטיקאים גם באופוזיציה וגם בקואליציה יעסקו יותר בשליטה עצמה במקום באיך להגיע לשלטון. צריך יותר דגש על היכולת המקצועית של פוליטיקאים.

    עוד משהו, אולי במקום ועדות חקירה שצצות כל הזמן ושאחר כך החלטותיהן נקברות, אנחנו צריכים מין גוף קבוע, מין מועצת חכמים שתעסוק בניתוח ויצירה של דוחו"ת ומסקנות והפקת לקחים שלא יחייבו את הממשלה, אבל שאולי יתרמו לרמה של הדיון הציבורי בישראל וגם לרמה של הדיונים בכנסת. זה מתסכל שלמרות שיש לנו חכמה, נראה שהיא לא פועלת כשצריך אותה אלא רק בדיעבד.

    ———–
    מגבניק. הייתי פעם בבלוג של איזה סופר יהודי אמריקאי. היה שם אדם בשם מייק שהיה ממלא את הבלוג בויכוחים מאד מוזרים. לדבר איתו זה היה כמו לדבר עם קיר. אנשים אמרו לי לא לדבר איתו, אבל כמה פעמים לא עמדתי בפיתוי. כי במבט ראשון הוא נראה כמו אדם משכיל ואינטלגנטי. רק אחרי כמה זמן הסתבר ששיחה איתו לא תניב שום דיון אינטלגנטי שכל הצדדים יפיקו ממנו משהו. בסוף הקשבתי לחברים שלי. אז באותה צורה אני הולך להתעלם ממך עכשיו, כי באמת, מה הטעם? השיחה איתך לא מועילה לי או למישהו אחר בבלוג הזה.

  36. מאת יוסי האחר:

    מאחר ונדמה כי בעקבות אירועי המשט כבשה גם את הבלוג הזה רוחם של נחום ברנע, סימה קדמון, בן כספית ושות' (ביבי בפניקה ביבי בפניקה. הכל היה פה דבש עד שבא ביבי והרס את המדינה. ביבי בפניקה ביבי בפניקה), אולי כדי להרחיב מעט את הפרספקטיבה ולקרוא גם ניתוח של מי שאינו הולך בתלם הביביפובי ושאינו מקפיד לתלות כל התרחשות בזירה הבין-לאומית דווקא בגינוניו של שר החוץ 'המתנחל' שלנו.
    מתוך האתר המצויין של גיא בכור:

    http://www.gplanet.co.il/prodetailsamewin.asp?pro_id=1170

  37. מאת הוקאיי פירס:

    מאת מיכה:
    יוני 19, 2010 at 17:25
    "אז באותה צורה אני הולך להתעלם ממך עכשיו, כי באמת, מה הטעם? השיחה איתך לא מועילה לי או למישהו אחר בבלוג הזה."

    ———-

    דווקא לי הויכוח ביניכם מאוד מועיל ומעניין. תודה.

  38. מאת מיכה:

    "מאמר מצוין.
    מסכים עם כל מילה (לצערי הרב).

    חבל שדווקא בקדנציה הזו, אף אחד לא מדבר על הקדמת הבחירות ברצינות (בינתיים). "

    מה הטעם לדבר על הקדמת בחירות אם אין אלטרנטיבה פוליטית ותוצאות הבחירות יהיו אותו דבר או יותר גרוע.

  39. מאת ישראלית שאיכפת לה:

    איתמר – אתה צודק בכל מילה שלך
    וכבר זמן רב אני מתריעה על כך בבלוג שלי!
    כל הצודקים שלנו למיניהם מובילים אותנו לאבדון!
    http://blog.tapuz.co.il/hamatzav

  40. מאת מגבניק:

    מאת מיכה:
    יוני 19, 2010 at 17:25

    "מגבניק. הייתי פעם בבלוג של איזה סופר יהודי אמריקאי. היה שם אדם בשם מייק שהיה ממלא את הבלוג בויכוחים מאד מוזרים. לדבר איתו זה היה כמו לדבר עם קיר. אנשים אמרו לי לא לדבר איתו, אבל כמה פעמים לא עמדתי בפיתוי. כי במבט ראשון הוא נראה כמו אדם משכיל ואינטלגנטי. רק אחרי כמה זמן הסתבר ששיחה איתו לא תניב שום דיון אינטלגנטי שכל הצדדים יפיקו ממנו משהו. בסוף הקשבתי לחברים שלי. אז באותה צורה אני הולך להתעלם ממך עכשיו, כי באמת, מה הטעם?"

    -

    תראה איזה הצטרפות מקרים:

    את אותו דבר בדיוק המליצו לי לגבי מי שדעותיו כדעותיך, ואת זה עוד המליצו שמאלנים :-)

    אבל שלא כמוך, אין לי בעיה לדבר עם מי שדעותיו שונות מדעותי, וגם אם לא אשכנע אותו בפעם אחת -

    ושלא כמוך איני מודד את השיחה לפי 'מה ייצא לי מבן שיחי' עאלק.

    .

    הרי גם כשענית, ממילא התעקשת להתעלם בעקביות מעובדות שלא היה לך נוח להתייחס אליהן -

    ואפילו אם נטענו מולך במפורש, ולא רק על ידי (?)

    ולכן 'הכרזתך ההיסטורית שתתעלם' עאלק, לא מעלה ולא מורידה דבר -

    ובאה רק מכיוון שממילא *אין לך מה לענות לטיעונים*, כשהם באים ממי שאינו מוכן כמוך להכחיש את המציאות כדי שתתאים לו לאג'נדה :-) :

    ולדוגמא מחצית ההיסטוריה שהתעקשת להכחיש כ'לא רלוונטית' בתיאור הסכסוך בפתיל הזה:

    http://www.gaditaub.com/hblog/?p=638#comment-35948

    ותגובתך זו לעובדות שהוצגו בפניך בפתיל זה ממש -

    .

    אז תרגיש חופשי – תגיב, אל תגיב, מה שבא לך.

    ————————————————————

    ציטוט:

    "השיחה איתך לא מועילה לי או למישהו אחר בבלוג הזה."

    -

    תנוח דעתך, ידוע לי היטב מגוף ראשון שדברי בהחלט מועילים ל'מישהו אחר בבלוג הזה' -

    ובאשר לתועלת שנמנעה ממך – סיפורך אכן נוגע ללב, ומעולם לא פגשתי מי שצרותיו גדולות כשלך -

    אני אבכה קצת, ובסוף זה יעבור לי.

  41. מאת מגבניק:

    מאת הוקאיי פירס:
    יוני 19, 2010 at 22:57

    "דווקא לי הויכוח ביניכם מאוד מועיל ומעניין. תודה."

    -

    חן-חן הוקאי,

    וגם לי מועילים ביטויי הדעות כאן, גם אלה השונות מדעותי.

  42. מאת מגבניק:

    מאת מיכה:
    יוני 19, 2010 at 17:25

    "”עניין המשט הותיר (או עורר) בי חותם עמוק של אי-אונים.

    שאלתי היא – מה עושים?“

    קודם כל צריך להירגע ולצאת מהאווירה האפוקליפטית. "

    .

    מאת מיכה:
    יוני 19, 2010 at 23:33

    ""חבל שדווקא בקדנציה הזו, אף אחד לא מדבר על הקדמת הבחירות ברצינות (בינתיים). "

    מה הטעם לדבר על הקדמת בחירות אם אין אלטרנטיבה פוליטית ותוצאות הבחירות יהיו אותו דבר או יותר גרוע. "

    -

    …?

    כו-לה רק שש שעות החזקת? :-)

  43. מאת מיכה:

    "ולי כדי להרחיב מעט את הפרספקטיבה ולקרוא גם ניתוח של מי שאינו הולך בתלם הביביפובי ושאינו מקפיד לתלות כל התרחשות בזירה הבין-לאומית דווקא בגינוניו של שר החוץ ’המתנחל‘ שלנו."

    נכון. אני לא אוהב את ביבי או את ליברמן במיוחד, אבל הנטייה הזו להפוך איש כזה או אחר ללב הבעיה לא תורם שום דבר להתמודדות עם הבעיות שלנו. זה לא כאילו שהממשלה הקודמת הייתה מוצלחת במיוחד או זו לפניה.

    ביבי עושה עבודה יותר טובה ממה שציפיתי, למרות שלא טובה כמו שהייתי רוצה. וכבר אמרתי שמבחינות מסויימות האגרסיביות של ליברמן היא הדבר הנכון. אבל בתפקיד של שר חוץ עדיף שיהיה מישהו שיודע איך לשחק את המשחק הדיפלומטי יותר טוב. היסטורית היה נוח לישראל (וגם בארה"ב) ששר החוץ יהיה מישהו שניתפס כמתון יותר ודיפלומטי יותר מראש הממשלה. אבל אולי ביבי חושב ששר חוץ תוקפני יותר דווקא מחזק את התדמית שלו כמתון. אני לא בטוח שזה עובד כמו שהוא רצה.

    גיא בכור נותן נקודת מבט מעניינת ומרעננת על המצב, למרות שכמו כל דעה צריך לקחת את זה בערבון מוגבל. אני אוהב לקרוא אותו, למרות שאני לא מעריך אותו עד כדי כך שאני מוכן לשלם עבור הדעות שלו. יש גם אדם בשם אבי טרנגו שלפעמים מגיב לבלוג שלו ושיש לו דיעות מעניינות. מייקל טוטן (michaerltotten.com) הוא כתב פרילנס שמסתובב במזרח התיכון ומציג נקודות מבט מאד מעניינות על האיזור שיכולות להרחיב את נקודת המבט המאד צרה שישש לנו פה. הוא לא יהודי, אבל הוא מאד פרו-ישראלי. לפעמים זה מביך. כמובן גם אותו צריך לקרוא בערבון מוגבל. הוא גם מאד פרו-מארוני.

    —————-

    הוקאי פירס, עדיף שתקרא את מה שאני כותב ומה שמגבניק כותב כשני טקסטים שיש ביניהם לפעמים קשר מקרי וחלקי. כך תוכל להתייחס למה שאני אומר במקום למה שמגבניק אומר שאני אומר, ולחלופין מגבניק יוכל להתמקד בכתיבת הנארטיבים שלו באופן ישיר במקום להציג אותם כתשובה ניצחת לדברים שהוא מייחס לי (לעיתים קרובות בצורה מסולפת). כך יחסך לכולנו עמודים על גבי עמודים של ויכוח על מה שכבר נאמר בפוסט אחד. זה הרבה פחות מייגע.

  44. מאת הוקאיי פירס:

    מיכה, תודה, אבל אני לא צריך פרשנות.
    יש ביניכם דיון מעניין, זהו.

  45. מאת מיכה:

    הנה, נתניהו היא איש חכם בסך הכל וצריך לתת לא קרדיט כשהוא בסדר:

    http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1175329.html

    "נתניהו אמר בדיון שהתקיים לפני המשט, שצריך להחליף את משטר הסגר, ובמקום "רשימה חיובית" של מה שמותר להכניס לעזה – כנהוג עד עכשיו – להנהיג "רשימה שלילית" של מה שאסור. הוא העריך שהגבלת הכניסה של סחורות אזרחיות וצעצועים לא מפעילה לחץ על חמאס וגורמת לשחיקה באינטרסים של ישראל, שהם מניעת הברחות נשק וקיום עליונות מוסרית. נתניהו העריך אז, שהסגר אינו מסייע לגלעד שליט, כי הוא יוצר אסימטריה מוסרית. החמאס יכול להצדיק את שביו המתמשך ומניעת ביקורים אצלו, במצוקה שגורם הסגר. שחרור שליט תלוי בגורמים אחרים."