הפרטת שירותי בריאות הנפש

במסגרת חיסול המדינה על ידי משרד האוצר מונחת עכשיו לפתחנו עוד אחת מיוזמות ה"ייעול" של פקידינו החרוצים. הפעם הם עומדים לייעל – ולהוזיל, כמובן – את שירותי בריאות הנפש, כצעד משלים לחוק ביטוח הבריאות הממלכתי מ 1995: האחריות הביטוחית בתחום הנפש תעבור מהשירות הציבורי המופעל בידי משרד הבריאות, לקופות החולים. שנשדר ג'ינגל עם משפחה מתגלגלת על הדשא בשמחה, ונספר איך קופת החולים קשובה לנו, וקרובה אלינו, ואיך הבירוקרטיה מנוכרת ורחוקה?
כרגיל קיצוץ שירותים מוצג כייעול שלהם. במסגרת הרפורמה המוצעת יסגרו עד שנת 2010 מרפאות הנפש של משרד הבריאות ובמקומן ישרתו את הציבור המרפאות הקיימות של קופות החולים. מאחר שיש יותר מרפאות של קופות חולים, הנגישות לנקודה הקרובה תהיה גדולה יותר. אבל מה יהיה בהן, בנקודות הנגישות האלה?
לא הרבה. ראשית יהיו זכאים לסיוע במסגרת החוק רק מי שמוגדרים כ"חולים פסיכיאטריים". פרוש הדבר שמי שקשייהם נובעים ממה שנקרא "אירועי חיים" – נער שעשוי לשלוח יד בנפשו, ילדה שנאנסה וסובלת מסיוטים, עולה שנותר ערירי, כל אלה יאלצו להתמודד עם מצוקותיהם בעצמם. כי באוצר יודעים שהחיים קשים. ככה זה. כל מערך הטיפול הקהילתי, שנתן לאנשים פגועים כתובת ללכת אליה, גם כשהרגישו שכל הדלתות האחרות סגורות בפניהם, את הדלת הזאת, האוצר עכשיו סוגר. אבל מה זה חשוב נוכח מספר המיטות הפסיכיאטריות שהרפורמה תחסוך?
שנית, גם חולים פסיכיאטריים מאובחנים יקבלו רק מין תחזוקה, ובקרה על תרופות. המטפל יראה אותם פעם בחודש בערך. יבדקו מינונים, תופעות לוואי, והופ, החוצה. לא התערבות טיפולית במשברים, לא ליווי, לא קבוצות, לא שיקום. בקיצור, לא תקווה. תקווה זה יקר מדי, לשיטת האוצר.
שלישית, לעשירים זה אמנם לא יחסר, כי בשבילם יש תמיד ביטוח משלים, והם יוכלו לממן גם טיפול פרטי. אבל בני משפחות הרוסות, קורבנות של אונס בתוך המשפחה, אנשים שאיבדו ילדים, אם אין להם כסף, ישארו לגורלם. זאת ממילא כבר מזמן מדינת כל עשיריה.
מסתבר שמסקנתם של פקידינו החרוצים מהפקרת זקנים, נכים, עולים ועניים למטחי הקטיושות במלחמת לבנון השנייה היתה הגיונית ועקבית: כשפוגעים בחלשים בעצם לא קורה כלום. אין להם כוח פוליטי ממשי, אין להם חברים במרכז הליכוד, ואחרי שהתיקשורת מזילה דמעה או שתיים, כולם שוכחים. אז מה הבעיה אם ניקח מילד שהוריו מתעללים בו את חבל ההצלה של המרפאה הקהילתית? מה הבעיה אם ננטוש זקן ערירי לחלומות בלהה בלילה? למי זה איכפת, אם האנשים שאנחנו נוטשים ממילא לא תורמים כלום לצמיחה? בכלל, מי צריך אותם, את המסכנים האלה?

(פורסם ב'מעריב' אבל לא ברשת)

  • אי אפשר כרגע לפרסם תגובות או לשלוח טראקבאקים.
  • כתובת טראקבאק: http://www.gaditaub.com/hblog/wp-trackback.php?p=91
  • תגובות ב-RSS

6 תגובות לפוסט ”הפרטת שירותי בריאות הנפש“

  1. מאת אביב:

    "people should not be afraid of their governments governments
    v for vendetta"should be afraid of their people
    הקשר בין הממשלה לעם התנתק מזמן- מי שמע על כך שאנשים צריכים להתחנן לשירותים מהממשלה שלהם? הממשלה היא שלהם! מגיע להם שירותים. המדינה היא לא של אותם אנשים שעומדים בראש הפירמידה- היא של העם כולו. עלינו להכניס רוח לחברה שאנו חיים בה. אף אדם אינו מרגיש שיש לו כבר את הכוח לשנות.
    מה עושים מכאן? כיצד גורמים ללאנשים בחברתנו לחשוב "אנחנו" ולא "אני"?

  2. מאת חוד התער:

    גם מרושע וגם טפשי מצד המדינה. כי לתמוך באנשים בזמן שהם בשפל, חוסך למדינה הרבה הוצאות אחר כך, ונושא פירות כשהם חוזרים לעצמם. אטימות וקוצר ראות.

  3. מאת Shira-K:

    "לעשירים זה אמנם לא יחסר, כי בשבילם יש תמיד ביטוח משלים, והם יוכלו לממן גם טיפול פרטי. אבל בני משפחות הרוסות, קורבנות של אונס בתוך המשפחה, אנשים שאיבדו ילדים, אם אין להם כסף, ישארו לגורלם."
    בניגוד לעכשיו? טיפול פסיכולוגי תמיד די היה פריבילגיה לאנשים עם כסף.

  4. מאת נועה אסטרייכר:

    במדינה הזו לא מסוגלים כנראה לתפוס שבעיה נפשית (חרדה, מצוקה, דיכאון, מאניה או פוביה כלשהיא) היא בדיוק כמו לשבור את הידיים, הרגליים ולשכב מרותק למיטה. אבל שוב, האנשים שסובלים מהבעיות הללו הם כנראה "לא יצרניים". אולי לא צריך אותם? הם נטל… מזכיר משהו?
    אין דבר נורא יותר מנפש חולה בגוף בריא. חוסר האונים הוא מוחלט.

  5. מאת יעל:

    אידיוטי, כמו תוכנית וינסקונסין, כמו הפקידים, פשוט אידיוטי.

  6. מאת חנה שטרום כהן:

    גדי, תודה על המאמר שמשקף בהבנה רבה מאד את המאבק שאנו, פורום אנשי המקצוע בבריאות הנפש מנהלים.
    בצד הבעייה החמורה של הרס שירותי בריאות הנפש הציבוריים תהליך קידום הרפורמה מלווה בפגיעה מדאיגה בתהליכים דמוקריים ומנהל תקין.
    דוגמא לכך הייתה ביום חמישי האחרון כשמשרד הבריאות פירסם מודעה בהארץ על "יום עיון מקצועי" שבו יוכלו המצדדים והמתנגדים לרפורמה הלהעלות את הנימוקים שלהם.בפועל את רשימת הדוברים ל"יום העיון המקצועי" הכינו מובילי הרפורמה בלי שום ניסיון אפילו לשמו רעל נראות של הגינות. רשימת הדוברים הייתה רובה ככולה של מובילי הרפורמה (17 בעד- לעומת 1 נגד).כל ניסיון להביא לאיזון נידחה על הסף. כפי שניתן היה לצפות נוצר אפקט מטעה כאילו כולם בעד הרפורמה.
    ליצמן יחס חשיבות רבה ליום העיון והצהיר מראש שבעקבות ההתרשמות שלו מ"יום העיון המקצועי" הוא יקבל החלטה ביחס לרפורמה. בסוף יום העיון הכריז ליצמן כי בתוך שבועיים יקבל החלטה כשברקע מהדהד "ההסכמה" הגורפת של כל הדוברים שהרפורמה היא דבר טוב. זהו היה שעור מאלף של שיווק חסר על מעצורים אתיים, כיצד אפשר למכור קרח לאסקימוסים.
    אשמח להעביר אליך את רשימת הדוברים ואת המצגת שלי המצביע על רשימת הדוברים שאת קולם משתיקים. כולל את כולם של 850אנשי מקצוע שחתמו על עצומה המתנגדת להפרטת בריאות הנפש הציבורי.(אם יהיה לי מייל לאן לשלוח).