קטע מתוך הספר החדש

הקטע הוא מתוך המסה הפותחת של הספר, ששמה "להרוג את החזיר".זאת מסה על מועדון הקיטקט בברלין, ועל האנשים שמאחוריו, שלקח לי זמן להבין שהם בעצם מין אוטופיסטים, ושהם רציניים לגמרי בעניין הזה.

לאורה בקריזה. היא יושבת במועדוון XS ברחוב גלוֹגַאוור ברובע קרויצברג בברלין, והיא מנדנדת את הרגל דרך השסע של שמלת הגומי השחורה. החבר שלה, רולף, הלך לקיטקט-קלאב לבד, ולמרות שיש להם יחסים פתוחים, כל אחד יכול לעשות מה שהוא רוצה עם מי שהוא רוצה בתנאי שהוא מקבל אישור מהשני – אישור פר בן-זוג, לא פס כללי – הערב אין לה חשק לכל זה, ולך תדע מה רולף עושה ממש ברגע הזה בקיטקט.

זה יום שישי ובקיטקט מעלים מין עיבוד לג'ולייט של המרקיז דה-סאד, ואלכסנדרה בָּר, שעובדת בכניסה למועדון בימי שבת, שיושבת שם בכניסה בתחתונים ושום דבר אחר, וגובה עשרה יורו מכל מי שבא, אלכסנדרה משחקת את ג'ולייט בעצמה. לאלכסנדרה יש נטייה לגוֹר תיאטרלי, ובהופעות האלה היא מדביקה על עצמה קונדומים מלאים בדם מזויף, והם מתפוצצים תחת הצלפות השוט, או הסכין או המסור ומכתימים את השמלה הלבנה או את העור החשוף באדום.

על הפלאייר של המסיבה, היא נראית יותר כמו ג'סטין הכנועה מאשר כמו ג'ולייט האכזרית: היא כורעת על הברכיים בשמלה לבנה שמבליטה את החזה שלה, באיזה יער, וכפות הידיים שלה צמודות בתנועה של תפילה או תחינה והמבט שלה, שגם הוא מבט של תחינה, פונה למעלה כאילו מעל המצלמה עומד מישהו שמתכוון להוריד לה צליפת שוט על פנים.

מבט של תום ותמיהה ואי-הבנה. תום ואלכסנדרה! אלכסנדרה שאוהבת גוֹר, ולא רק קונדומים עם דם: פעם אחת, באחת ההופעות האלה ניסרו אותה כאילו, ואיזה שני קילו של איברים פנימיים – כבדים של עוף כנראה, או משהו דומה – נשפכו מהבטן שלה לרצפה. (להמשך…)

ועוד קצת פרטים על הספר אפשר למצוא כאן.

  • אי אפשר כרגע לפרסם תגובות או לשלוח טראקבאקים.
  • כתובת טראקבאק: http://www.gaditaub.com/hblog/wp-trackback.php?p=737
  • תגובות ב-RSS

4 תגובות לפוסט ”קטע מתוך הספר החדש“

  1. מאת עוגיפלצת:

    1. Huh?
    2. מה זה אוטופיסטים?

  2. מאת דוד טברסקי:

    גדי, סיימתי לקרוא את הספר שלך כרגע במוצ"ש.
    פשוט יצירה נהדרת מעוררת מחשבות על כל הרבדים המחתרתיים השמתקיימים אצלנו בחברה.

    כל כך הרבה שאלות ותהיות עלו עם הקריאה בספר.

    רק שתדע. הספר הנוכחי והמרד השפוף הם נכס צאן ברזל בשבילי כמחנך בנוער העובד והלומד ואני משתמש בהרבה מאוד קטעים ממנו בשביל להעביר תכנים ביקורתיים לחניכיי. כתיבה מאוד טובה ובוטה שמעבירה דעות מאוד בלתי שגרתיות שמצליחות לזעזע וליצור שיחה מאוד מעניינת בקרב בני הנוער ( כשיודעים להגיש את זה כמובן באופן חינוכי וטוב)

    אני לא יפאר באיזשהן אמירות מליציות. אבל אחרי קריאת הספר יתחדד לי יותר מתמיד כמה שהחינוך יכול להוות תשובה (אמנם מסויימת , אך בוטה ומשמעותית) לאינדיוידואליזם בחברה.

    כן נצליח…
    .
    ממש, ממש תודה רבה לך כתיבתך ואני מחכה בכיליון עיניים ליצירות הבאות

  3. מאת יואב ספיר:

    תיקון קטן: אני מניח שהיה כתוב שם ״הדוניסטן אלר לנדר״ כפרפרזה על ״פרולטארייר אלר לנדר״ מהמניפסט הקומוניסטי:
    http://www.dhm.de/ausstellungen/wahlverwandtschaft/13prold.jpg

    ובעברית: פועלי כל העולם וכו׳ – ולא ״בכל הארצות״, כי בתרגום כזה אובדת כמדומני הפרפרזה.

    ולא נותר לי אלא לקנא ביושבי ארצנו הקדושה שכבר יכולים לקנות את הספר.

  4. מאת גדי טאוב:

    תודה יואב, ואכן התלבטתי, אלא שכפי שידידי דני גוטויין נוהג לתקן, יש לומר "פועלי כל הארצות – התאחדו". ואם מרקסיסט לא מתווכחים כידוע…