ציטוט – שלמה אבינרי על הכרזה חד-צדדית של הפלסטינים על עצמאות

…כל מי שעיניו בראשו ואינו שבוי בסיסמאות חלולות או מחויב לקדושתה של התקינות הפוליטית, מוכרח להודות, שגם אם יתחדש המו"מ בין ישראל לפלסטינים, אין כל סיכוי להסכם. זאת, לא רק בגלל עמדות ממשלת נתניהו – הרי ממשלת אולמרט-לבני ניהלה במשך שנתיים מו"מ רצוף וממושך עם אבו מאזן, והציעה הצעות נדיבות ביותר, ולא הצליחה להגיע להסכם. הסיבות ברורות: בנושאים המרכזיים – גבולות, ירושלים, פליטים – הפערים בין העמדות המתונות ביותר של שני הצדדים הם כל כך עמוקים, ששום רטוריקה – או לחלופין, מעורבות אמריקאית תקיפה – לא יצליחו לגשר עליהם. מי שחושב אחרת פשוט שוגה בחלומות. (למאמר המלא באתר הארץ…)

  • אי אפשר כרגע לפרסם תגובות או לשלוח טראקבאקים.
  • כתובת טראקבאק: http://www.gaditaub.com/hblog/wp-trackback.php?p=586
  • תגובות ב-RSS

8 תגובות לפוסט ”ציטוט – שלמה אבינרי על הכרזה חד-צדדית של הפלסטינים על עצמאות“

  1. מאת יוסי האחר:

    הדיון המטורף והתזזיתי בכל הנוגע ל"כיבוש" כבר מזמן עבר מפסים פוליטים-לוגים לתיאולוגיה אנטי-ישראלית (שלו לומר אנטי-יהודית), כך שאפילו דורשי טובתה של ישראל מוצאים עצמם בקרב מאסף של פולמוס תיאולוגי.
    דוגמא אחת מהזמן האחרון להלך הרוח המיסטי של הדיון, הוא ההשלמה הנינוחה של אנשים משכילים ומלומדים עם העובדה שבו זמנית מועלים בשמם של 'הפלסטינים' שני איומים הפוכים לגמרי.
    שהרי יודע היטב כל מי שניזון מהעיתונות הישראלית כי אם ישראל לא תמהר להיענות לדרישות הערבים כמצופה ממנה אז: (א) הם יכריזו חד צדדית על מדינה והם גם (ב) יזנחו את השאיפה למדינה פלסטינית לטובת חזון מדינה אחת לשני העמים.
    חשבתם שהשאיפה האחת היא ההפך המוחלט של השניה? אז חשבתם. כשמדובר בטיעונים כנגד הכיבוש מסתבר שגם משולש יכול לאיים ברצינות שיכריז על עצמו כעיגול מרובע.

  2. מאת יעל:

    אני מוצאת את עצמי מסכימה עם סוף דבריו של שלמה אבינרי
    אכן על הפלשתינאים להכריז על הקמת מדינה. אבל אבינרי חושב שזה יפטור אותנו מכול אחריות–ולא היא.
    זה פשוט הצעד ההגיוני היחיד במצב לא הגיוני בעליל.
    ולא, אנחנו לא היינו ה"נדיבים" הגדולים שמציעים לפלשתינאים הכול בעוד הם מסרבים לנו… אבל מכיוון שהגענו למצב כה עגום לשני הצדדים, אולי מוטב שבאמת נעמוד אחד מול השני בצורה קצת יותר שיוויונית כשתי מדינות. מה יקרה אחרי ההכרזה? בעולם הנפיץ שלנו, ממש לא ברור…

  3. מאת מגבניק:

    ציטוט מהכתבה:

    "ברור כי הודעה זו עוררה אי נחת בישראל, ולא רק בקרב אוהדי ממשלתו של בנימין נתניהו, מה עוד שנלוו לה רמזים, כי ייתכן שמדינות באירופה – אולי אפילו האיחוד האירופי בכללו – יכירו בהכרזת עצמאות חד-צדדית זו."

    -

    פינת ההומור:

    הרי האיחוד האירופי הודיע לאחר הפנייה הפלסטינית שהוא דווקא *מתנגד* להקמת מדינה פלסטינית באופן חד-צדדי:

    http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1128797.html

    וכך גם ארה"ב:

    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3806252,00.html

    ואם לא די בכך אז הרי *כבר הכריזו* הפלסטינים חד-צדדית על מדינה פלסטינית ב-1988, וממילא הרי 'מדינות באירופה *כבר מכירות* בהכרזת עצמאות חד-צדדית זו':

    http://en.wikipedia.org/wiki/State_of_Palestine#States_recognising_the_State_of_Palestine

    אז מה בדיוק השתנה מנובמבר האחרון?

  4. מאת עופר דגן:

    יעל: "ולא, אנחנו לא היינו ה“נדיבים“ הגדולים שמציעים לפלשתינאים הכול בעוד הם מסרבים לנו…"

    אנחנו באמת לא היינו נדיבים, כי אין כאן שאלה של נדיבות. ממשלת ישראל עשתה את מה שהיא חושבת שטוב לנו. הממשלה של ברק הציעה הצעה שכוללת נסיגה לגבולות 67 (עם תיקוני גבול לשני הכיוונים) וכן מסירת השכונות הערביות בירושלים – כולל אלה שבעיר העתיקה – לרשות הפלסטינאית. וערפאת סרב ופתח ובטרור. אז אם את חושבת שאהוד ברק לא הציע מספיק ואם את חושבת שערפאת צדק – תסבירי את עמדתך. את לא מציעה שום דבר, את רק יודעת להגיד כמה שאנחנו לא בסדר וכמה שהם בסדר.

  5. מאת יעל:

    ואתה רק יודע לחזור על השקר המוסכם של ברק ושותפיו.
    נמאס כבר.
    היינו בסרט הזה.
    עבור הלאה

  6. מאת מיכה:

    "אתה רק יודע לחזור על השקר המוסכם של ברק ושותפיו.
    נמאס כבר.
    היינו בסרט הזה."

    ואת יודעת רק לחזור על השקר המקובל על השמאל. כנראה שזה פוסטמודרניזם. לכל אחד יש את השקר שלו.

  7. מאת עידו לם:

    מה אפשר לצפות מפוסט מודרניסטית מוצהרת? לכנות? ויכוח על העובדות? פחחח הצחקתם אותי.

  8. מאת עופר דגן:

    יעל,

    זה היה בכלי התקשורת, וגם נשיא ארצות הברית לשעבר ביל קלינטון היה שותף לאותה הצעה שהוצעה לערפאת. אז למי אני צריך להאמין, לכלי התקשורת או לך?

    אם רוצים לפתור איזושהי בעיה, צריך קודם-כול להבין את הבעיה. אם מנסים לפתור בעיה כשלא מבינים את המהות שלה, אז הרבה יותר קשה לפתור אותה והרבה יותר קל לעשות טעויות.

    לכן, אם רוצים לפתור את הבעיה של הסכסוך הישראלי-פלסטינאי, צריך קודם-כול להבין את המהות של הבעיה, והשמאל בכלל לא מבין את המהות של הבעיה. אתם בכלל לא מבינים את המהות של הסכסוך, ולכן אתם אף פעם לא תעשו שלום עם הערבים. מי שיעשה שלום עם הערבים זה דווקא הימין, כי הוא מבין יותר טוב את המניעים של הצד השני.

    עובדה שהימין עשה שלום עם מצרים, ועובדה שכשהשמאל ניסה לעשות שלום עם הפלסטינאים הוא לא הצליח. זה בגלל שהימין מבין הרבה יותר טוב את המהות של הסכסוך מאשר השמאל.