רב-תרבותיות: הפוך ממה שנדמה לכם

הסיסמה רב-תרבותיות מקדמת האחדה ולא ריבוי בתחום הפוליטי, בעוד שבתחום התרבות היא מעודדת פיצול. זו הנוסחה האמריקאית: האחדה ללא סולידריות. במלים אחרות, זו חלק מעלייתה של ההגמוניה הנאו-ליברלית. מאמרי בנושא, בארץ אחרת (הם קראו לו "הלברליזם כמעמד על"), מבקש להתחקות אחרי שורשיו של הרעיון בארצות הברית ולהראות מה קורה לו כאן, ואת מי הוא משרת. 

פשיטת הרגל של רעיון הריבוי כבסיס לדמוקרטיה בריאה הולכת ונעשית גלויה ככל שמעזים לחקור את הנושא ומפסיקים לפחד משומרי חומות התקינות ההפוליטית. הנה המאמר המדובר של דיויד גודהארט בגארדיין הבריטי (באדיבות בן-דרור ימיני), והנה מחקרו של רוברט פאטנם, שבדק 41 קהילות אמריקאיות במחקר שהקיף 30,000 איש, וגילה, למורת רוחו, שככל שהקהילה מגוונת יותר כך קטן ה"קפיטל החברתי" שלה, ונפגע הממשל העצמי שלה. זו לא אמת נעימה. אבל לעצום עיניים כלפיה זה לא יעזור. וכאן יש מאמרון קצר שמסביר מה יש במחקר. 

ובאותה הזדמנות, יש גם כמה תוספות ועידכונים בעמוד החדש, כאן באתר, הציונות ומתנגדיה.

  • אי אפשר כרגע לפרסם תגובות או לשלוח טראקבאקים.
  • כתובת טראקבאק: http://www.gaditaub.com/hblog/wp-trackback.php?p=309
  • תגובות ב-RSS

3 תגובות לפוסט ”רב-תרבותיות: הפוך ממה שנדמה לכם“

  1. מאת עידו:

    מה עם רב-תרבותיות בגרסתה הקנדית? לא בדיוק אותו הדבר כמו בארה"ב.

  2. מאת אלי:

    תודה על ההפנייה למאמר המעניין ב"ארץ אחרת". אני מסכים עם חלק מהדברים, אך חולק על חלק אחר מהם. לדעתי,ניתן לאמץ רב-תרבותיות בנוסחה המתון, כלומר מתן כבוד לפולקלור, אוכל, מנהגים והיסטוריה של קבוצות שונות, בלי לוותר על היסוד האזרחי-דמוקרטי המשותף.
    מתן כבוד זה מחזק את תחושת הביטחון של קבוצות שחשות מקופחות ובסיכומו של דבר יוביל לחיזוק זיקתם למדינה ולא להחלשתה. הדוגמה הקנדית היא אכן דוגמה טובה לרב-תרבותיות מוצלחת.

  3. מאת ירחמיאל:

    לא ברור לי איך אתה מתמודד עם טענות של אנשים רציניים כמו הנטינגטון הטוענים שהאומה האמריקנית מתפרקת בגלל הרב תרבותיות. בכל הכבוד, לא ברור לי על מה נסמכת הטענה הסוציולוגית שלך שארה"ב רק מתחזקת באחדותה. אשמח אם תבהיר נקודה זו. אחרי הכל, הנגטינגטון עשה בנקודה הזו מחקר מעמיק שאין כדוגמתו. נוח לאנשי הפוליטיקלי קורקט להתעלם ממנו אבל ממך ציפיתי ליותר.