כך עובדת מכונת העשן בדיסקוטק הפוליטי הזה

עו"ד גבריאל כהן יוצא בשצף קצף נגד טענתי שדו"ח מולר לא מצא כל ראיה שהתקיים שיתוף פעולה בין קמפיין טראמפ לבין הממשל הרוסי לשם גניבת הבחירות לנשיאות ארה"ב ב–2016. כהן חושב שאני מטעה את הקוראים באופן חסר אחריות. "זה פשוט לא נכון", כתב ("הארץ", 21.8). "בדו"ח מולר יש דוגמאות רבות לשיתופי פעולה כאלה".

טענה זו של כהן היתה מפתיעה כנראה אפילו את רוברט מולר עצמו, שכן לו היה מוצא ראיות לשיתוף פעולה כזה, חזקה עליו שהיה מגיש כתבי אישום בנושא. לשם כך הרי מינו אותו. יותר מזה, לו מצא הוכחה כלשהי לתיאום בין דונלד טראמפ לוולדימיר פוטין לשם שיבוש הבחירות לנשיאות, ודאי הדמוקרטים, שהמתינו עם תותח האימפיצ'מנט דרוך, היו יורים על הנשיאות של טראמפ פגז שיכול היה לחסלה. אבל מאחר שהדו"ח לא סיפק את הסחורה, נאלצו יו"ר בית הנבחרים, ננסי פלוסי, וחבריה למפלגה הדמוקרטית לאלתר בחיפזון קנוניה אוקראינית מדומה, שתחליף את אגדת הקנוניה הרוסית שהתפוררה.

אין זה מקרה, כמובן, שכהן אינו מביא אפילו ציטוט אחד מתוך הדו"ח שיתמוך בטענתו על אודות ראיות לקנוניה. אפילו הדו"ח החדש של ועדת המודיעין של הסנאט שפורסם בשבוע שעבר,שאליו כהן מפנה במאמרו כדי לאשש את טענתו, סופו שהוא מפריך אותה: הוועדה של הסנאט, ממש כמו דו"ח מולר, "לא מצאה ראיה לקנוניה בין הנשיא טראמפ לרוסים" (ציטוט מדו"ח הוועדה ב"הארץ", 18.8).

על כן השאלה המעניינת באמת היא, למה אחרי שברור מעל לכל ספק שדו"ח מולר קבר סופית את האגדה על קנוניה בין טראמפ לפוטין רבים, כמו כהן, ממשיכים להאמין בלהט בתיאוריית הקונספירציה המופרכת הזאת?

התשובה היא, שמולר עצמו וגם חלק גדול מן העיתונות — אותו חלק שנטש את הדיווח המקצועי לטובת תעמולה — עשו מאמץ גדול לטשטש את גודל השקר שמכרו הדמוקרטים לציבור במשך יותר משלוש שנים. כדי לכסות את ערוותם הם ייצרו כמויות גדולות של עשן, שנועדו להסוות את העובדה שלא היתה אש. גרוע מזה: העשן נועד להסתיר את העובדה שחקירת "הקנוניה" לא היתה אלא תירוץ של ממשל אובמה כדי לרגל אחר הקמפיין של המפלגה היריבה. יצרני העשן יודעים, כמובן, שזה מה שהם עושים. אבל צרכני העשן, שידיעותיהם בדרך כלל מקוטעות, כמו אלה של כהן, מתפתים בקלות להאמין שאכן היתה אש.

אז איך עובדת מכונת העשן בדיסקוטק הפוליטי הזה של הדמוקרטים ובעלי בריתם בעיתונות? שברי עובדות, כמו כדור מראות, מייצרים חשדות מרומזים שמופיעים כאורות וצללים. במרכז כדור המראות ישנה עובדה מוצקה אחת שסביבה סובב הכל: הרוסים אכן ניסו להתערב במערכת הבחירות. בזה אין ספק. מולר מצא, למשל, שהם החדירו תעמולה לרשת באמצעות "הסוכנות למחקר אינטרנטי" (IRA). אבל, קובע דו"ח מולר, חקירתו "לא זיהתה ראיות לכך שאמריקאים כלשהם עשו קנוניה או תיאמו עם IRA". גם בין הדלפות וויקיליקס לבין קמפיין טראמפ לא נמצא קשר ישיר. מתברר שלא מחזית לוחמת הסייבר תגיע ישועת האקדח המעשן של "הקנוניה".

מה עוד יש באורות ובצללים? מולר זיהה מקרים שבהם ניגשו אנשים מפוקפקים כאלה ואחרים לנציגי הקמפיין של טראמפ, והציעו להם "לכלוכים" פוליטיים שמקורם, כך נטען, מ"הרוסים".

כפי שקורה בכל תיאוריות קונספירציה ראויה לשמה, רמזים שתולים במקומות הנכונים יוצרים את הרושם המטעה כאילו הכל קשור בהכל. הנה כך לבשה הקנוניה צורה בעיני רוחו של כהן: "אנשי מפתח בקמפיין של טראמפ — לרבות בניו, חתנו, מנהל הקמפיין שלו ומיועדו לתפקיד היועץ לביטחון לאומי — היו בקשרים עם שליחים רוסים. הדברים ידועים לנו לא משמועה, אלא מקונסנזוס בין סוכנויות המודיעין של ארה"ב".

הדברים, אם כן, "ידועים" והם נשמעים כמעט כמו קנוניה. אבל — אויה! — רק כמעט. כי מה זה בדיוק "היו בקשרים"? עם מי? ומה היה טיבם של ה"קשרים"? כשמנסים לענות על השאלות האלה, מה שהצטייר כמזימה אפלה נעשה דומה יותר לקומדיה של מולייר, והכל מתמוסס ללא כלום — זאת גילו למגינת לבם בכירי ממשל אובמה, ואחריהם גם מולר. הנה כמה דוגמאות ל"קשרים" שהיו ל"אנשי מפתח בקמפיין של טראמפ" עם "שליחים רוסים".

למשל, ג'ורג' פפדופולוס הצעיר, האיש שהיה לסיבה הרשמית לפתיחת החקירה נגד קמפיין טראמפ (שקיבלה את שם הקוד הדרמטי: "קרוֹסְפָיֶיר הוריקיין", לא פחות). מדובר ביועץ זוטר שעבד בקמפיין בהתנדבות, ומתברר שה"קשרים" שבהם הוא נחשד לא היו עם רוסים, אלא עם אקדמאי ממלטה ג'וזף מיפסוד, שטען שיש לו מכרים במסדרונות השלטון הרוסי, ושיוכל לסייע לפפדופולוס לארגן פגישה בין פוטין לטראמפ. הנה הנה כמעט נרקמה לה פגישת פסגה של הקושרים (ונניח כרגע לעובדה שאיש בקמפיין טראמפ לא ביקש מפפדופולוס לנסות לארגן פגישה כזאת).

מיפסוד אמר לפפדופולוס שלרוסים יש "לכלוך" (dirt) על קלינטון. אבל פאפדופולוס אפילו לא טרח לעדכן את הממונים עליו בקמפיין. היו לו סיבות לפקפק באמינות של מיפסוד, בעיקר אחרי שהלה הפגיש אותו עם אחיינית של פוטין. שתי בעיות התגלו בעקבות הפגישה. האחת, אי אפשר היה לתקשר עם האחיינית כי היא לא ידעה מלה באנגלית. השנייה, לפוטין אין אחייניות. אם היו למיפסוד קשרים אחרים בקרמלין, הוא לא גילה לפפדופולוס מהם.

או קחו למשל את קארטר פייג', שהשמועות עליו שימשו בסיס לבקשות ההאזנה של האף־בי־איי לקמפיין טראמפ. האף־בי־איי טען שהוא חשוד כי תיווך בעסקה דמיונית בין טראמפ לרוסים, על סמך רכילות מסמרת שיער שמקורה במרגל האנגלי בדימוס, כריסטופר סטיל, שאותו שכר הקמפיין של הילרי קלינטון כדי לאסוף לכלוכים על טראמפ. לפי השמועה הזאת, מניות של חברת "רוסנפט" יעברו לידי טראמפ ואנשיו תמורת הסרת הסנקציות האמריקאיות. שום אישוש לא נמצא לשמועה. מאז, למרבה המבוכה, עורך דין אחד באף־בי־איי, קווין קליינסמית, נאלץ לחתום על עסקת טיעון אחרי שהודה כי זייף מסמך על אודות פייג'. הוא זייף אי־מייל כדי להסתיר מבתי המשפט את העובדה שפייג' נפגש עם רוסים בשירות הסי־איי־אי לטובת אמריקה, ולא בשירות הרוסים, נגדה.

ומה באשר ל"בניו וחתנו של טראמפ"? איזה "קשרים" קיימו בכירים אלה עם "הרוסים"? ובכן, יחצ"ן בריטי בשם רוב גולדסטון התנדב להפגיש את בנו הבכור של טראמפ ואת חתנו ג'ארד קושנר עם עורכת דין רוסייה, נטליה וסלניצקיה, שתוכל להעביר להם חומר מפליל, כך טען, על הילרי קלינטון. הפגישה התקיימה במגדל טראמפ בניו יורק, ב–9 ביוני, 2016, והסתיימה אחרי 20 דקות, משהתברר שלווסלניצקיה אין שום אינפורמציה על קלינטון. היא רצתה לקדם ביטול של חוק האוסר על פקידי ממשל רוסים מסוימים להיכנס לארה"ב. החבורה נפרדה ממנה בנימוס.

ומה על היועץ לביטחון לאומי מייקל פלין, גם הוא ברשימה של כהן, של אנשים שקיימו קשרים עם הרוסים? פלין הואשם ששיקר לגבי שיחה שקיים עם השגריר הרוסי, סרגיי קיסליאק. פה בהחלט מדובר באיש קשר רוסי בעל משקל. אבל השיחה התקיימה ב–29 בדצמבר 2016, אחרי הבחירות, כך שקנוניה לגניבת הבחירות בוודאי לא היתה יכולה להיות בה.

ואפשר לספר גם על רוג'ר סטון שהשוויץ בקשר עם וויקיליקס שמתברר שלא היה לו, או על פול מנפורט שהיו לו עסקים אפלים באוקראינה, שלא היו קשורים לקמפיין של טראמפ, וגם על מאכערים שחיים בשטח ההפקר שבין מודיעין לאקדמיה, או על נערת הפיתוי בעלת השם המסתורי אזרא טורק, או על הפרופסור והמרגל החובב סטפן האלפר, שניסה לדובב את עוזרי טראמפ. אבל בכל ערימת הפיקנטריה הזאת אין שום הוכחה לטענה שקמפיין טראמפ קשר קשר עם ממשל פוטין.

מה עשה מולר כדי להקטין את החרפה? קישט את העשן באורות מנצנצים של כתבי אישום פריפריאליים, מתוך תקווה שרבים ותמימים לא ישימו לב שאין אף לא אחד בהם על קשירת קשר עם הרוסים לגניבת הבחירות. פפדופולוס אולץ להודות ששיקר לאף־בי־איי. על שום מה? על שטעה בתאריך של פגישה עם מיפסוד. הוא נענש בשבועיים מאסר וקנס כספי. גם את פלין אילצו להודות ששיקר אחרי שמולר איים עליו בחקירה נגד בנו, למרות שהוא רק טעה כנראה בשחזור פרטים משיחתו עם השגריר קיסליאק. מאנפורט וסטון נענשו על דברים אחרים. בקיצור, לא דובים, לא קנוניה, ולא יער.

אבל העובדות כנראה לא ישפיעו הרבה על הנרטיב שפיברק השמאל האמריקאי. רבים ימשיכו להאמין בתיאוריית הקונספירציה חסרת השחר הזאת בדבר ברית זדונית בין פוטין לטראמפ, מפני שהאמת — שממשל אובמה השתמש בצורה פושעת ברשויות הביון של המדינה לצורך הכשלת יריב פוליטי — נעימה לאוזנם כנראה פחות.

לכתוב תגובה