חגיגות ה 6 בינואר. שנה לאירועי הקפיטול

May be an image of ‎1 person and ‎text that says '‎Zehava Galon גלאון זהבה 26m לנשיא ביידן של מינויו את למנוע כדי הקונגרס לתוך שנה לני פרץ מוסת המון המהומה הבחירות. את לו שגנבו שיחשבו שרצה טרמפ של מהססה כתוצאה וההסתה הבברונות אסטרטגיית של תוצאה היא החשמל חוק סביב בכנסת אתמול את לקבל מסרב שהוא בגלל לממשלה לגיטימציה דה לעשות כדי נתניהו של ר"מ לא שהוא העובדה‎'‎‎

אז עכשיו לרגל פסטיבל יום השנה לאירועי ה 6 בינואר בגבעת הקפיטול, ימחזרו לכם לעייפה את הנרטיב על "ניסיון ההפיכה" (insurrection) שלא היה ולא נברא. ואולי אפשר לקבל רמז לזה מן העובדה הפשוטה שאיש מבין העומדים לדין לא עומד לדין על ניסיון הפיכה. הם עומדים לדין על השגת גבול. מפני שזה מה שהם עשו.

כלומר הסיבה שלא מאשימים איש בניסיון הפיכה, היא שמפיצי הבדיה הזאת יודעים שהיא בדיה, והחוזרים עליה בעיתונות האמריקאית בדרך כלל יודעים שהם רוקמים נרטיב, לא מתארים מציאות. זה לא אומר ששוטי העיתונות ועסקני השמאל בישראל, שמדקלמים את הנרטיב, לא מאמינים בשקר הזה, מפני שבעולמם ההולך ומתעוות הקווים בין תעמולה למציאות באמת טושטשו, והם הרבה פעמים מאמינים בתעמולה היוצאת מפיהם.

אבל לטראמפ לא היתה תכנית הפיכה (הוא רצה שפנס ישתמש בסמכותו כיו"ר הסנט כדי לעכב את אישור הקולות של קולג' האלקטוראלי, מה שתיאורטית חוקי לעשות, אבל פנס לא העלה בדעתו). כל מה שאפשר לומר הוא שטראמפ רצה שהמפגינים בחוץ יבהירו לפנס שזה סנטימנט ציבורי רחב. טראמפ עצמו קרא למפגינים לא להשתמש באלימות. כל ניסיון לתפור מכל זה ניסיון הפיכה הוא בערך אמין כמו תיק 4000. בלוף מאלף עד תו.

ועכשיו לחדשות האמת. בין המפגינים היו סוכני אף. בי. איי. כנראה לא מעטים שצולמו מעודדים את הפריצה. על זה מבוסס החשד שהאירוע מבויים (ושהמשאל מיד הכתיר אותו בתואר "תיאוריית קונספירציה"). תמונותיהם הוסרו מאתר האף. בי. איי. שם מתנוססים דיוקנותיהם של הפורעים, מה שמחזק את החשד. גם לא ברור למה האבטחה איפשרה את הפריצה במקומות אחדים, ולא למה היא לא תוגברה למרות אזהרות חוזרות ונשנות בימים שלפני האירוע. כמו כן לא ברור למה ננסי פלוסי מסרבת לשחרר את ההתכתבויות שלה בנושא האבטחה בימים שקדמו ל 6 בינואר. משמעות הדברים האלה היא שבמקרה הרע האירוע בויים בידי הרשויות כדי להצדיק את רדיפת מצביעי טראמפ ואת הדה-לגיטימציה של תומכיו הפוליטיים, ולמעשה הפללה של האופוזיציה. במקרה הטוב, זה רק ניסיון למסגר הפגנה חוליגנית באופן שיאפשר רדיפות פוליטיות כנ"ל.

כדי להבין את המניפולציה אפשר להביט ישר במקור ההנדסה, בעיתון לשעבר שנקרא הניו יורק טיימס, שבעיניו מהומות ג'ורג' פלויד לא היו ניסיון הפיכה (מאורגן, וממומן בחלקו הגדול על ידי תומכי המפלגה הדמוקרטית ועסקניה, ומוגן כמעט לגמרי מפני אכיפה), ואילו ההפגנה המסויימת הזאת, היא הצדקה להפוך את האופוזיציה לדבר פלילי. שמעתם נכון. הנה מה שכתבו במאמר המערכת של הפסאודו-עיתון הזה: "התפרעות הקפיטול נמשכת בבתי הנבחרים של המדינות, ללא שפך דם, בצורה חוקית, ששום שוטר לא יכול לעצור." הבנתם? בצורה חוקית, שצריכה להיות לא חוקית. כלומר שצריך להפוך את הפעילות הפוליטית *החוקית* של האופוזציה בבתי נבחרים, כגון חקיקה, לדבר פלילי שהמשטרה תוכל לעצור אותו. פשוט עוד לא מצאו דרך לעשות את זה בלי להודיע רשמית על דיקטטורה.

אז עכשיו, כמו כל דבר שבא מחוזות השמאל המתחדש, צריך לקרוא את זה מהסוף להתחלה: המטרה היתה להפוך את האופוזיציה ללא חוקית, ומהומת הקפיטול היתה האירוע שבמקרה הטוב מוסגר כך, ובמקרה הרע אורגן לשם כך.

וזה גם מה שרוצה גב' גלאון שתחשבו, ולכן היא מבקשת למתוח את המסגור המטופש הזה עד לליכוד, שתכל'ס אתמול כמעט שיחזר את אירועי הקפיטול (פרט לעובדה שאנשי הליכוד הם במקרה נבחרי ציבור, אבל הרי לא ראוי שהם יהיו נבחרי ציבור, נכון? כי אמסלם וזה. וגלית. שהם, בניגוד לפה ג'ורה של גלאון, חסרי תרבות. אז בואו לא נעצור את ההשוואה כאן, כי באמת יש דימיון, לא בין הליכוד למפגיני הקפיטול, אלא בין ממסגרי האירוע השמאלנים שם, לבין ממסגרי האירוע השמאלנים כאן. כי מה שעושה הקואליציה פה, הוא לצעוק שהיא מגינה על הדמוקרטיה בזמן שהיא מבטלת אותה. למשל על ידי זה שהיא דוחקת את ה"בבונים" הלא ראויים האלה, מהיכלי הדמוקרטיה, ומוועדות הכנסת בהם אינם ראויים לשמש, ובמקביל תומכת באמצעות חקיקה משלימה, בפוטש המשפטי נגד הימין, שמטרתו למנוע מנתניהו ומצביעיו לקחת חלק בדבר חשוב כל כך כמו שלטון.

ונסיים במעט אופטימיות: אם עומד לקרות בבחירות האמצע מה שנדמה שהולך לקרות – שהרפובליקנים ישתלטו על שני בתי הקונגרס – אז הוועדות יפלו לידיהם. ולוועדות של הקונגרס יש תוקף משפטי וכלי אכיפה. ואז כל חקירת אירועי 6 בינואר תשנה כיוון. רמז: נוכל לגלות סופסוף מה פלוסי מסתירה ולמה היא לא מסכימה לשחרר את התכתובות שלה מהימים שקדמו לאירוע.

ומה על אופטימיות פה? כל מה שיש לי להציע הוא את האמון שלי בציבור הישראלי, שאתמול ראה שהטענה שלנו שמדובר בממשלה פוסט-ואנטי-ציונית היא לא הפלגה רטורית אלא עובדה פשוטה.

  • אי אפשר כרגע לפרסם תגובות או לשלוח טראקבאקים.
  • כתובת טראקבאק: https://www.gaditaub.com/hblog/wp-trackback.php?p=1222
  • תגובות ב-RSS

4 תגובות לפוסט ”חגיגות ה 6 בינואר. שנה לאירועי הקפיטול“

  1. מאת Motti Shneor:

    אה…. מצאתי הרגע את האתר, וקורא בשקיקה, ורק… סליחה… צריך קצת הגהה למאמר האחרון על אירועי הקפיטול. בשמחה אגיה לך בחינם…

    טושטושו -> צריך להיות טושטשו
    לעקב -> צ״ל לעכב
    תיאורתית -> צ״ל תיאורטית
    ההתכבויות -> צ״ל ההתכתבויות

    לגמרי בקטנה.

    ותודה על עוד מאמר חשוב ומשכיל.
    אגב – מקור לאופטימיות בישראל אינני רואה כלל ועיקר. יושבת לי בבטן כמו משקולת ההבנה שדחף לי לפרצוף (אצלך בבלוג) אמירתו של רן ברץ – שהישראלים (היהודים הישראלים) צריכים לבחור: מה הם שונאים יותר. את בני הפלוגתא שלהם (שמאל ימין וכו׳) או את האנטי-ציוניים.

    אין – וכנראה לא יהיה – רוב ברור לאף אחד מהגושים, ואף אחד מהגושים לא יוכל להקים ממשלה ״על מלא״ – לעולם. זה או ימין+אנטי-ציונים או שמאל+אנטיציונים כמו עכשיו (השני מסתבר בהרבה) או שמאל+ימין ולשם כך, צריכים שני הצדדים לוותר על השוליים האידאולוגיים שלהם, וזה קשה כקריעת ים סוף – כי הקולניים והצעקניים, וגם ה״צודקים״ ביותר נמצאים תמיד באותם שוליים.

    בעיה כואבת וקשה, ואינני רואה פתרון, בעולם (תקשורתי, ואינטרנטי) שבו כל דצועק-חזק-יותר – גבר.

    פופוליזם זול שבלוני אלים וגס – מקבל נהמת-לב גורפת מהמוני בני אדם, והפוליטיקאים אצים לגזור על זה קופון. כיצד יוכלו לרדת מהעץ? כיצד יוכלו להגיד אח״כ ״אבל שלמות המדינה חשובה יותר״. כיצד יגידו ״כן, מתפשרים על האידאולוגיה כי כולנו יחד״.

    אשמח לשמוע את דעתך המלומדת על האפשרויות העתידיות מול האתגר העצום הזה.

  2. מאת אבי1234:

    שלום גדי,
    אני אשאל בפשטות – האם המשפט "היו סוכני FBI… עודדו את הפריצה" מתאר מציאות או נרטיב? ואם מציאות – אתה יכול להסביר או לקשר להוכחות (מעבר ל"תמונותיהם הוסרו")?
    אני מנסה לקרוא את הרשימה בראש פתוח והערבוב בין מה שמוכח לבין מה שלא לא עוזר בכך.

  3. מאת גדי טאוב:

    הנה דיון שעשיתי עם יונתן יהב שכולל גם את הראיות.

  4. מאת גדי טאוב:

    תודה! תיקנתי. המחבר דיסלקט. אין מה לעשות.