כן, יהודית, לאומית, דמוקרטית.

אנחנו שומעים יותר ויותר ש"מדינה לא יכולה להיות גם יהודית וגם דמוקרטית" אבל אנחנו לא שומעים שמדינה לא יכולה להיות אנגלית ודמוקרטית. הסיבה היא בכניעה משונה של חילונים לרעיון שההגדרה יהודי היא דתית ולא יכולה להיות לאומית. אחרת לא היתה יותר בעיה ביהודית ודמוקרטית מאשר יש באנגלית ודמוקרטית. אבל מדינת ישראל, למרות תחומי הטשטוש בין דת ללאום (חוק השבות, חוקי הנישואין, ועוד כמה עניינים) איננה מדינת הדת היהודית, אלא מדינת הלאום היהודית. ולא במקרה יש כאן לא רק מיעוטים ערביים אלא גם מיעוט יהודי, (חרדי ולא ציוני) שמנוכר לזהות הלאומית של ישראל. מדינת הלאום היהודי לא המציאה את המיעוטים (יש הרבה מדינות לאום עם מיעוטים לאומיים בתוכן) לא את הזיקה בין המדינה לדת מסויימת (גם לאנגליה יש כנסיית מדינה) ולא את חוק השבות (גם לגרמנים יש חוק כזה). בזה אין לומר שאין מתחים בין יהודית ודמוקרטית, אלא רק שאלה שרואים כאן סתירה בל-תיפטר גולשים בנוח מלאומיות לדת, בלי לספר לנו שזה מה שהם עושים. מה שתקע טריז בין הלאומי לדמוקרטי הוא לא אקדמאים שהמציאו שיטות להעלים את הלאומיות בהל עט (מגירסת שטרנהל, עד גירסת הפוסט-ציונים א-ל-תיאוריה וביקורת), אלא הוויכוח הפוליטי. דברים מאד בקיצור על זה ניסיתי לומר בויכוח עם פרופ' אלישע הס, לא כי ב 600 מילה אפשר לטעון את זה באופן מסודר ורציני, אלא כי לא צריך להפקיר את היהדות למי שממנה את עצמו לדוברה הבלעדי בזכות כיפה. תוכלו לקרוא את הויכוח כאן, ב YNET. הטענה שהלאומיות היהודית מדירה נכונה רק חלקית, מפני שכמו מדינות לאום אחרות, היא לא מדירה מאזרחות. גם בלאומים אחרים, להפוך לאזרח לא הופך אותך לחלק מהלאום. היהודים למדו את השיעור הזה בעצמם באמנסיפציה. להיות "גרמני בן דת משה", או "אנגלי בן דת משה", מתברר, פרושו לא להיות לגמרי גרמני או אנגלי.

  • אי אפשר כרגע לפרסם תגובות או לשלוח טראקבאקים.
  • כתובת טראקבאק: https://www.gaditaub.com/hblog/wp-trackback.php?p=82
  • תגובות ב-RSS

7 תגובות לפוסט ”כן, יהודית, לאומית, דמוקרטית.“

  1. מאת אור:

    גם אם אסכים שיהדות יכולה להיות גם לאום ולא רק דת, הבעייה היא שהלאום היהודי מדיר מתוכו קבוצת מיעוטים. אתה יכול להיות ערבי אנגלי או ערבי אמריקאי, אתה לא יכול להיות ערבי יהודי.

    לכן כשאתה מגדיר את המדינה כיהודית אתה מדיר אוטומאטית את תושביה הלא יהודיים. לראייה ערביי ישראל על אף השוויון הדמוקרטי על פי חוק זוכים בפועל לאפלייה ולחשדנות (עכשיו יגיעו מגיבים גזענים במקצת שיוסיפו בצדק) ולא ממש מתקבלים כמיעוט בצורה דמוקרטית.

  2. מאת תלמיד בישיבה החילונית של בינה:

    גדי,
    אמנם צודק אתה בכך שהציונות הפכה את היהדות ללאום אבל לדעתי עלינו כחילונים לחשוב בכובד ראש על טענותיו של האס.

    הציבור החילוני של ימינו מנוכר ממקורותיו התרבותיים, והדבר לדעתי מהווה איום גדול על הלאום היהודי. כי ללא המקורות התרבותיים שלנו מה ההבדל בין פטריוט אנגלי לפטריוט יהודי?

    הייתי בהקהל האחרון (בתל-חי) ונדמה לי שהבחנתי שגם לך לא הייתה ממש תשובה כשאנשים שאלו אותך "אז מה זה אומר להיות יהודי חילוני?".

    אני חושב שהתשובה של הציונות צריכה להיות מעבר למאפיינים "רגילים" של לאום: צבא יהודי, דגל והמנון, תנועות נוער, ספרות עברית, כוכב נולד 2, הצגות ב"הבימה" והופעות של הפילהרמונית. ולדעתי הלאומית שלנו תחסר עד שיהודים חילונים לא יתביישו לפתוח סוגיה תלמודית, לעסוק בפרשת השבוע ולחגוג את החגים וטקסי החיים עם קצת יותר משמעות.

    בשנים האחרונות צצים ועולים עוד ארגונים שעעוסקים ביהדות כתרבות (כמו עלמא, בינה, אלול, קולות, אורנים וכו'), ואולי מהם תצוץ הישועה.

  3. מאת שני:

    גדי
    אתה משתמש במילה דמוקרטיה באופן שאינו ברור לי. פרוצדוראלית, וודאי שישראל יכולה להיות יהודית ודמוקרטית, אבל האם אנו מסתפקים בכך? כמעט בכל פרמטר אחר, אני מוצאת שמהותית ישראל היא לא דמוקרטית וככזו נהיר (לפחות לי) שהיא מדירה מאזרחות. הרכיב הדתי – יהודי מאפשר לה לממש הדרה זו.
    הגלישה מלאומיות לדת היא הכרחית במדינה בה אזרחותך, חובות וזכויות, נקבעת (ברבים יש לומר) גם לאור נרכיב הזתי של זהותך. אף אחד לא אמר שישראל מיוחדת ושונה (גרמניה, אנגליה) רק שהיא מתהדרת בהצהרות לא לה. ואתה ממש לא צריך להיות ערבי או חרדי בשביל שידירו אותך, וסלח לי על הבוטות אתה גם יכול להיות אתיופי או אישה (מעניין מה קורה אם אתה אישה אתיופית).
    אגב, שימוש שרירותי נוסף אתה עושה במונח "אזרחות". ישראל לא מדירה מהזכות לאזרחות אלא מהזכויות הניתנות עם האזרחות.

  4. מאת שני:

    גדי
    אתה משתמש במילה דמוקרטיה באופן שאינו ברור לי. פרוצדוראלית, וודאי שישראל יכולה להיות יהודית ודמוקרטית, אבל האם אנו מסתפקים בכך? כמעט בכל פרמטר אחר, אני מוצאת שמהותית ישראל היא לא דמוקרטית וככזו נהיר (לפחות לי) שהיא מדירה מאזרחות. הרכיב הדתי – יהודי מאפשר לה לממש הדרה זו.
    הגלישה מלאומיות לדת היא הכרחית במדינה בה אזרחותך, חובות וזכויות, נקבעת (ברבים יש לומר) גם לאור הרכיב הדתי של זהותך. אף אחד לא אמר שישראל מיוחדת ושונה (גרמניה, אנגליה) רק שהיא מתהדרת בהצהרות לא לה. ואתה ממש לא צריך להיות ערבי או חרדי בשביל שידירו אותך, וסלח לי על הבוטות אתה גם יכול להיות אתיופי או אישה (מעניין מה קורה אם אתה אישה אתיופית).
    אגב, שימוש שרירותי נוסף אתה עושה במונח ”אזרחות“. ישראל לא מדירה מהזכות לאזרחות אלא מהזכויות הניתנות עם האזרחות

  5. מאת טל ירון:

    גדי שלום,
    אני מבקש להכניס את הטקסט שכתבת לתוך הדיון בוויקי של "קהילת קוד פתוח אינטלקטואלי" (קישור בסוף התגובה). הדיון עוסק בשאלת המתח בין יהדות לדמוקרטיה.

    נ"ב נשמח אם תצטרף כשותף פעיל לדיון.

    http://www.digitalexploring.com/research/intellectual/index.php?title=%D7%9B%D7%99%D7%A6%D7%93_%D7%A0%D7%99%D7%AA%D7%9F_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%A9%D7%91_%D7%90%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%AA%D7%97_%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A7%D7%A8%D7%98%D7%99%D7%94_%D7%91%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%94_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA-%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A7%D7%A8%D7%98%D7%99%D7%AA%3F

  6. מאת דורצח:

    אור העלה בתגובה הראשונה נקודה מעניינת: האם במדינת לאום בעלת מיעוט משמעותי בכלל יתכן יחס שווה למיעוט? האם הדבר תלוי באימוץ, לפחות חלקי, של התרבות המקומית, כמו במקרה של המיעוט השבדי הגדול בפינלנד, או כפי שעשו יהודים רבים בתקופת האמנסיפציה, מה שסותר במידה מסוימת את הרעיון הרב תרבותי? אלה שאלות משמעותיות מאוד למדינת ישראל, שנובעות מהצביון שאתה, כמוני וכמו רבים אחרים, מעוניין שהמדינה תשמור עליו. אשמח אם תנסה, בפוסטים עתידיים, להתמודד עמן.

  7. מאת טל:

    לא בטוח שהבנתי אותך.

    אני אמריקאי אתאיסט בנו של בן דת משה, לטענתך אני לא בדיוק אמריקאי?
    השותף שלי למשרד הוא אמריקאי הינדי, האם הוא אמריקאי לגמרי?

    אבא שלי היגר מישראל לארה"ב לפני 20 שנה. הוא טוען שהוא ישראלי אמריקאי אך אינו יהודי. יהדות היא דת והיא קשורה באמונה באל וכו'.

    האם אפשר להיות יהודי בודהסטי? או יהודי נוצרי?
    נראה לי שאפשר להיות ישראלי שכזה או אנגלי או אמריקאי אבל לא יהודי.