ראאד סאלח וחסידיו

עברתי ביום שישי ליד הפגנה קטנה ברחוב בן-יהודה בתל אביב למען שיח' ראאד סאלח העצור בבריטניה. מעבר למחאה הספציפית, קומץ המפגינים הקטן הזה – כמה עשרות – נושא השלטים והדגלים של חמאס, מעורר מחשבות.

לו היה האיש שבעדו הם מפגינים בשלטון, השלטון שלו לא היה מאפשר להם להפגין. אם תוכניתו של סלאח להחרבת של מדינת היהודים היתה מתממשת, היו נראות הזכויות האזרחיות שבשמן הם זועקים כמו שהן נראות בעזה, או בסוריה, באיראן או בלוב.

יש להניח שזאת הפגנה עם מעט תום לב. יש להניח שהמפגינים לא באמת מאמינים בזכויות אזרח שבהן הם מנופפים עכשיו. הם רק מנצלים אותם לקידום סדר היום הפונדמנטליסטי. אבל אפילו אם כך הדבר, תחת שלטונה השנוא של המדינה היהודית הם בכל זאת התרגלו לזכויות האלה, וגם אם יהגרו לארץ החמאס בעזה, זרע החירות אולי כבר נזרע, ואולי כמה מהם ימצאו את עצמם באיזו כיכר תחריר עתידית, עם הרהורים שניים.

ואם המפגינים האלה לפחות יכולים לומר לעצמם, אם לא לנו, ביושר, שזכויות אדם אינם שוות בעיניהם כקליפת השום, הרי שחלק משותפיהם הפוליטיים שאינם פונדמנטליסטים, לא יכולים לומר לעצמם אפילו את זה. ח"כ טלאב א-סנע, שהקים קול צעקה בעד סאלח בפרשה הנוכחית, או ח"כ חנין זועבי, שהשתתפה במשט לעזה, או ח"כ אחמד טיבי שרוצה שהמדינה תפסיק להיות יהודית כדי שתהיה, לפי דעתו, יותר דמוקרטית, נאלצים לעשות שקר גם בליבם. איפה היו האנשים האלה בלי המדינה היהודית, ואיך היו נראות זכויותיהם לו חיו באחת המדינות השכנות?

והרי כבר ראינו את כל זה עם ח"כ לשעבר עזמי בישארה. שנים הטיף לנו בישארה בשם זכויות האדם כנגד המדינה היהודית, וזעק בשם זכויות המיעוט הנרמסות. עכשיו הוא בסוריה, משרת של המיעוט העאלווי, המושל באכזריות נוראה. לא צריך לדמיין מה היה קורה להפגנה הקטנה בבן-יהודה לו היתה בסוריה. אפשר לראות מה היה קורה לה יום יום בחדשות.

לכן ההפגנה הזאת בתל אביב דווקא שימחה.אותי. לכן אני מוכן להגן על זכויתיהם של א-סנע, זועבי, וטיבי. יותר מזה. מקוממת אותי מאד האפליה כנגד המיעוט הערבי בישראל, וכל יוזמות החקיקה המכוערות שליברמן ושותפיו מקדמים מעוררות בי סלידה עמוקה. מפני שכאן בדיוק טמון ההבדל. מפני שבניגוד לא-סנע, זועבי, וטיבי, אני רוצה להיות ישר עם עצמי וגם איתם. אני רוצה להתרחק ככל האפשר מהזוועה שאני רואה מסביב במזרח התיכון, והדרך לעשות זאת היא לשמור על זכויותיהם של הצבועים שמקדמים אותה בשם הזכויות האלה עצמן. כל עוד ישראל שומרת על הזכויות הדמוקרטיות של אזרחיה, וביניהם שונאיה, היא נשארת שונה מהם. ככל שישראל נוטה לכיוון ליברמן, היא נעשה דומה להם.

ובזכות דברים כאלה ישראל גם הרוויחה את נאמנותם של אזרחיה הערבים. רובם – אפשר לראות את זה בסקרים שוב ושוב – אינם שותפים בצביעות של א-סנע וחבריו. הם לא רוצים דיקטטורה איסלאמית, והם אזרחים שומרי חוק וסדר. זה לא מעט בתנאים הקשים של הסיכסוך הישראלי ערבי. וזה משהו להיות גאים בו. אחרי הכל, התכונה הכי בולטת של ההפגנה הזו בתל אביב היתה הגודל שלה. כמה עשרות אנשים בסך הכל.

המאמר פורסם בידיעות אחרונות ב 14.7.2011, שזה במקרה גם יום הבסטיליה.

  • אי אפשר כרגע לפרסם תגובות או לשלוח טראקבאקים.
  • כתובת טראקבאק: https://www.gaditaub.com/hblog/wp-trackback.php?p=772
  • תגובות ב-RSS

14 תגובות לפוסט ”ראאד סאלח וחסידיו“

  1. מאת יאיר:

    עזמי בשארה לא בסוריה, הוא בקטאר. ודיבר באלג'זירה נגד דיכוי ההפגנות בסוריה.

  2. מאת ניר רייזלר:

    ואני מניח, יאיר, שגם הצהרתו של בשארה (בראיון למוסף "שבעה ימים" של "ידיעות אחרונות", כשאמר שגם אם לקח כסף מהחיזבאללה, "אז מה?") לאחר שברח לפיה אינו רואה פגם ערכי כלשהו בסיוע לארגון טרור רצחני במהלך מלחמה להגביר את סיכוייו לפגיעה בחיי אזרחים במדינה שהוא חבר ברשות המחוקקת שלה, ותמורת כסף, מותירה אותו לשיטתך בדרגה של לוחם אמיץ למען זכויות אדם.

  3. מאת יניב:

    ב-2006 בשארה דווקא הביע תמיכה נלהבת בבשאר אסאד ומדיניותו תוך, לכל הפחות, עצימת עיניים ביחס למעשי הדיכוי של המשטר. שבוע לאחר מכן הוא הביע תמיכה בשלטון סוריה בלבנון.

    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3301595,00.html

  4. מאת אלון:

    לא הייתי יכול לכתוב את זה טוב יותר אבל נראה לי שאנשים שדעותיהם כמו של גדי טאוב שאני רואה את עצמי חלק מהם מעטים מדי אני רואה את זה בטוקבקים בתקשורת וימין הקיצוני ההולך וצובר פופולריות הממשלה הכושלת של נתניהו\ליברמן יציבה יותר מכול ממשלה בעשורים האחרונים אני כבר לא בטוח שאנחנו הרוב הדומם אפילו המפגינים בשדרות רוטשילד מפחדים להזדהות כשמאלנים מחשש לערעור הלגיטמיות של המחאה

  5. מאת abe:

    גדי, לטענתך אזרחיה הערבים של ישראל הם ברובם "אזרחים שומרי חוק וסדר".

    זו טענה שאיננה נכונה. אני לא אומר את זה מתוך שיפוט וביקורת על הערבים דווקא, אלא מתוך רצון לתאר מצב. אפשר להתווכח מי אשם, או אם יש כמה אשמים ואחראים לזה, אבל תמונת המצב היא שונה.ואני מדבר על זה כאיש שמאל-מרכז.

    אז מהיכרותי עם מוסדות התכנון, והשתתפות בחלק מהישיבות בוועדות המחוזיות לתכנון ובנייה- ניכר שהתופעה של הבנייה הבלתי חוקית היא נרחבת וסדרתית. ובשביל להיות עבריין בנייה לא צריך להיות חבר בחמולה הלא נכונה…

    כך, גבולות התכניות ("הקו הכחול" של התכניות) מהמגזר הערבי המוגשות לוועדה המחוזית הן תמיד פתלתלות ומזוגזגות (להבדיל מקווים ישרים גיאומטרית), וזאת על מנת לדלג על בנייה בלתי חוקית שעלולה מבחינת הרשות המקומית הערבית לתקוע את התכניות בוועדה המחוזית שמחייבת הריסה ומיצוי הליכים משפטיים.

    עכשיו, נכון, על פניו, עצם העובדה שהעיריות המקומיות מגישות תכניות מתוכננות לוועדה המחוזית, עשויה להעיד על שאיפה של נבחרי העיר לעמוד בכללי התכנון. אבל למעשה המציאות הפוליטית והחברתית באותן רשויות מורכבת ובעייתית יותר.

    לצד זה תוסיף את המגמה הברורה והבעייתית של בנייה של בניינים צמודי קרקע, או לכל היותר 5 קומות, ברחבי רבים מהיישובים הללו.

    צריך לציין גם שהבנייה הבלתי חוקית קיימת למרות שישנן תכניות מתאריות או מפורטות לרשות הערבית. חלק מהתכניות המתאריות ליישובים הערביים תוכננו בכלל ע"י לשכות התכנון המחוזיות ולא ע"י היישובים הערבים שלא רצו/טרחו/יכלו לתכנן את היישובים שלהן.

    ובכלל לא דיברתי על שטח ההפקר בנגב של האוכלוסייה הבדווית.

    ואגב, התופעה של בנייה בלתי חוקית נפוצה (יחסית)גם במושבים. אבל על פניו נראה שמדובר בתופעה מצומצמת יותר באיכות ובהיקפים.

  6. מאת abe:

    עוד הערת הבהרה: בחלק מהיישובים הערביים או שאין בכלל תכניות מתאריות ליישוב, או שהן מתקופת הטאראפאפו כשהבריטים או התורכים התרוצצו כאן.

  7. מאת בוזגלו:

    אלה דגלי התנועה האסלאמית ולא דגלי החמאס (ויחי ההבדל הקטן).
    "א-סנע וחבריו" הם אזרחים שומרי חוק, ואינם רוצים "דיקטטורה איסלאמית".

    ולסיום, מאוד כיף לרחוץ בניקיון כפיך ולהלל את הדמוקרטיה הישראלית (במיוחד לאור המצב האזורי), אבל ע"י הצגת תמונה ורודה והשוואתה לתמונה שחורה בהרבה אתה בעצם מטאטא מתחת לשטיח את העובדה כי ישראל מושלת בעם אחר, קבוצה אתנית שונה, עשרות בשנים מבלי להעניק להם זכויות שוות. אנומליה שדמוקרטיה מהותית לא יכולה לחיות איתה לאורך זמן.

  8. מאת פנחס:

    בוזגלו כך כתבת:
    "אבל ע"י הצגת תמונה ורודה והשוואתה לתמונה שחורה בהרבה אתה בעצם מטאטא מתחת לשטיח את העובדה כי ישראל מושלת בעם אחר, קבוצה אתנית שונה, עשרות בשנים מבלי להעניק להם זכויות שוות. אנומליה שדמוקרטיה מהותית לא יכולה לחיות איתה לאורך זמן."

    אבל מה לעשות והעם הזה כבש את ארצנו ואני חושב שעלינו לא לוותר לו

  9. מאת ניר רייזלר:

    מאד כיף, בוזגלו, גם להתעלם באלגנטיות מהעובדה שהנהגת העם הפלסטיני סירבה בעקביות ב-19 השנים האחרונות לכל מתווה להסכם שתכליתו הקמת מדינה עצמאית לצד ישראל; כהמשך ישיר לסירובו של המופתי לתכנית החלוקה אותה קיבלה המדינה שבדרך.

    לגבי ההיתממות שלך ביחס לתנועה האיסלמית ולמצעה, ובאופן ספציפי להסתה הגזענית החמורה והמתמשכת של ראאד סאלח והפלג הצפוני שבראשותו הוא עומד לאלימות נגד ישראל, אני מניח שאתה סומך על הזיכרון הקצר של הקוראים. הנה תזכורת קצרה מתוך הכתבה "מרצה חדש ומבוקש" שהופיעה בעיתון "תזה" לפני שנתיים:

    "הפלג הצפוני, שבראשו עומד השיח' סאלח, נחשב לקיצוני מבין פלגי התנועה האיסלמית, וידוע כמעודד ואף כאחראי ישירות לפעולות טרור אלימות נגד מדינת ישראל ואזרחיה היהודים. חברי התנועה ומנהיגיה הדתיים לא היססו בעבר לקרוא להשמדת מדינת ישראל ולהפעלת אלימות נגד אזרחיה. ראשי התנועה נעצרו על ידי כוחות הביטחון מספר פעמים, משרדי התנועה נסגרו וכספיה הוחרמו. "כל האמצעים כשרים בדרך למטרה – בעיקר עידוד התקוממות, כמו בשטחים באינתיפאדה הראשונה", התבטא לא מזמן אחד מראשי התנועה בתגובה לגילוי לפיו ילדים שיידו אבנים על מכוניות בגליל, קיבלו בתמורה כסף מהתנועה.

    בשנת 2000 מצאה וועדת אור את סאלח אחראי לשיבוח האירועים האלימים, האשמות כוזבות כלפי מדינת ישראל, שלילת הלגיטימיות שלה וליבוי האש בקרב ערביי ישראל קודם לפרוץ אירועי אוקטובר.

    בשנת 2003 נעצרו סאלח ומנהיגים אחרים של הפלג הצפוני בחשד לסיוע לתנועת החמאס, מגע עם סוכן זר והעברת ידיעות לאויב, חברות בארגון טרור ועבירות כלכליות שונות.

    בין יתר המעשים בהם יכול סאלח להתפאר ניתן למנות כתיבת שיר לביטאון התנועה האיסלמית "סוות אל-חק", בו כינה את היהודים "חיידקי כל הזמנים" ש"הבורא גזר" עליהם "להיות קופים מפסידים" וטען ש"הניצחון שייך למוסלמים, מהנילוס עד הפרת"; התפרעות ויריקה על שוטר במהומות שהקימו המתנגדים לחפירות ההצלה באזור הר הבית; והספד נרגש שנשא למחבל הערבי-ישראלי שחטף אקדח ממאבטח בירושלים ונורה למוות, בו אמר: "אנחנו מברכים אותך, הצטרפת לשאהידים".

    והנה לינק תרגום הדברים שנשא באוניברסיטת תל אביב שבעקבותיהם פורסמה אותה כתבה:

    http://www.student.co.il/?CategoryID=971&ArticleID=4199

    והנה פנינים נבחרות מהנאום:

    "אחינו ואחיותינו, מי שסובר כי המפעל הציוני העולמי הוא רע לערבים ולמוסלמים ולפלסטינים בלבד טועה. בהחלט. אני אומר זאת בכנות. הציונות העולמית רעה לכל העולם. אין מדינה בעולם שלא סובלת מהציונות העולמית. אפילו הדגים בים ואפילו העופות בקיניהם."

    "הציונות היא לא מלחמה במוסלמים. הציונות היא מלחמה באנושות."

    "הגיעה עזה, בעמידתה הגיבורה והאיתנה, על מנת להוכיח כי המפעל הציוני, במידה ועומד מולו גבר, הרי שהוא כקורי עכביש, ותו לא. המפעל הציוני – במידה ויעמוד לנגדו גבר – הוא מובס וכלה בעזרת אללה ריבון העולמים".

    בסוף הנאום קורא סאלח לילדי עזה לנקום בבגרותם את מלחמת עזה ולהביס את ישראל במלחמה, כפי שעשה מנהיג מוסלמי קדום לצלבנים. הלגיטימציה שאתה מבצע, בוזגלו, לתנועה האיסלמית, ובפרט לחלקיה התומכים בשיח' סאלח עליהם מדובר כאן, היא בלתי הגונה, בלשון המעטה, בהתעלמות שלה מן העובדות. וחבל.

  10. מאת רני:

    לבוזגלו, לא נמאס לך להיות כזה?
    היכן היא הדימוקרטיה המהותית שעלה אתה מדבר? נעזוב את המזרח התיכון שבו בודאי אין דבר כזה. ניסע ליבשת אמריקה מקנדה בצפון עד צילי בדרום, רוב רובן של הארצות מושלות בעם אחר, קבוצה אתנית שונה מאות שנים. הודו? סין? אוסטרליה? ניו-זילנד? שוודיה והסאמי? הממלכה המאוחדת והצוענים, תורכיה והכורדים, מדינות צפון אפריקה והברברים. אינדונזיה? הפיליפינים? סין? בהגדרה, גזענות זה כאשר לוקחים תופעה כלל אנושית ומצמידים אותה לקבוצה אחת – ערבים גנבים, מי לא?יהודים אוהבים כסף מי לא? , כורדים טפשים היכן אין? וכ"ו ואחר כך לכל יחיד מאותה קבוצה. בהטפלות שלך לישראל אתה מציג עמדה גזענית למהדרין. האם זה עושה אותך גזען?

  11. מאת רני:

    או כן העיקר שכחתי אף לא אחד מהארצות שהזכרתי ושלא הזכרתי לא נותנת זכויות שוות למיעוט. ברובן זה לימוד השפה, היכן שמכירים בשפה, כמו שפת הסאמי בשוודיה, מחייבים את המיעוט לשנות דרכי חיים למשל את הסאמי והצוענים מאלצים להפסיק לנדוד בדרכים שונות אבל יעילות מאוד.

  12. מאת יאיר:

    ניר, אני אמרתי משהו על עמדתי לגבי בשארה? בסך הכול הבאתי פה שתי פיסות מידע שכותב המאמר (דומני) אינו מודע אליהן.
    הבעיה שבשארה הפך לאיזשהו בלון עם פרצוף מפחיד, ולכן אפשר לכתוב הכול בלי לבדוק קודם לכן(למשל: שהוא בסוריה ותומך בדיכוי ההפגנות). ואף אחד מהקוראים לא יעיר כלום, כי בשארה תכלס לא מעניין אותם, מעניין אותם הבלון עם השפם.
    לא בטוח בכלל שמעניין אותי להיכנס לדיון על עזמי האיש ופועלו ומה מגיע לו (כלא או פרס נובל), אבל בטח שלא מעניין אותי להיכנס לדיון כזה עם אנשים שמדברים על בלון עם שפם.

  13. מאת ניר רייזלר:

    יאיר (a.k.a. בוזגלו), הבריחה של בשארה ממדינה לה נשבע אמונים כחבר ברשות המחוקקת שלו, לאחר שנחשד שסייע לאויב בעת מלחמה למקסם את פגיעותיו בחיי אזרחיה (יהודים וערבים כאחד, אגב, אבל זה לא באמת רלוונטי), והצהרתו לאחר מכן שגם אם אכן עשה את המיוחס לו, "אז מה?"; הן די והותר כדי להוקיע אותו באופן מוחלט מהציבוריות הישראלית. הנכונות שלך לפטור במתינות סלחנית התנהלות שאין שום יסוד להצדיק, והרמיזה שלך לכך שהעניין נופח כביכול מעבר לכל פרופורציה, מעידה על עיוורון מוסרי לחומרת מעשיו של בשארה, לא רק אלו שהוא חשוד בהם אלא גם אלו שעשה בגלוי. הזלזול הבלתי מנומק שאתה מביע ביחס למורכבות חשיבתם של המשתתפים בדיון הזה הוא מפלט מהתמודדות אמיתית עם הכתוב במאמר, המתובל בהתעסקות בזוטות שאין בהן כדי לשנות את התמונה הכוללת (עזמי בשארה נהנה מחסותו של משטר הטובח במאות ואלפים מבני עמו). בשארה הרוויח ביושר את הדימוי השלילי שיש לו כיום, בהתנהגות שקשה להפריז בחומרתה. את דמגוגיית ה"בלון עם השפם" אני מציע שתשמור למערכוני "ארץ נהדרת" שהשתלחו בעמיר פרץ ב-2005 באופן שנדף ממנו ניחוח עדתי. כשאתה מנסה להחיל את טיעון הסטריאוטיפ השטחי על חשוד בבגידה שנמלט מהמדינה שכיהן בפרלמנט שלה במקום להתמודד עם האישומים נגדו, אתה מגיע לכדי אבסורד.

  14. מאת יונה מדברת:

    את הנאמנות של אזרחי ישראל הערבים אני לא בטוח שהרווחנו. רואים את זה ולצערי עוד נראה מזה הרבה.

    חלק ניכר מהציבור הפלסטיני ישראלי בכלל לא מדבר עברית ומקבל את כל האינפורמציה שלו ממערכות חינוך ותקשורת שלא חושבים שיהודים תורמים משהו לעולם (האנדר שבאנדר סטייטמנט).

    אם לפלסטינאים הישראלים היה טיפת שכל והנהגה יותר אינטלגנטית ופחות פלגנית וסוציומאטית, הם היו מאמצים אותנו אל ליבם בחום.

    הם היו שרים את ההמנון, עושים שירות לאומי משלמים מיסים עירוניים ומעודדים אותנו במונדיאל. בדיוק כמו שכל יהודי שחי במדינה אחרת עושה בלי למצמץ פעמיים.

    אני לא חושב שהם היו נתקלים בהתנגדות, נהפוך הוא… מצד שני מה כבר אפשר לצפות מציבור שההיסטוריה שלו מרוצפת ביכולת פלאית לקבל דווקא את ההחלטות הגרועות ביותר עבורו.