נובמבר 17, 2010
הרצאות בוידאו
עמוד חדש כאן בבלוג, ובינתיים יש בו רק הרצאה אחת, מכנס במכללת אחווה. הדיון היה על חינוך לערכים, והזדמן לי לדבר על עוד כמה דברים. למשל על אירגון אלכהולסטיים אנונימיים, וכן זה קשור. בעוד הרצאות מאותו הכנס (יולי תמיר, שלי יחימוביץ', נחמיה שטרסלר, ציפי לבני) אפשר לצפות כאן.
נובמבר 21, 2010 at 21:47
יואב אילן: "אניטה שפירא וישראל ברטל הם אקדמאים מטעם כמו שלמה אבינרי. שלושתם שרבוטים של גרץ,דובנוב, מזר וידין כשזה מגיע להיסטוריה."
LOL – ואיך בדיוק הגעת למסקנה המרעישה הזו, זרקת אותם למים, לבדוק אם יצופו?
בני תרבות לא פוסלים מאמרים אקדמיים בטענות של אינקויזיציה, מר אילן, גם לא בקנדה – הם מתעמתים עם הטענות בגוף הטקסט באופן אקדמי, מה שאינך עושה. עם טענה כזאת היית עף מכל פקולטה שמכבדת את עצמה.
הטענה שלך לא רק חשוכה, היא מגחיכה את עצמה, כי אפילו לסטנדרטים שלך עצמך אינך מציית:
הרי אם לטענתך "אניטה שפירא וישראל ברטל הם אקדמאים מטעם" – אז את זנד, קומוניסט בן קומוניסט, חבר מנוער בבנק"י, רק"ח ומצפן, שמרבה לכתוב מאמרים פוליטיים בעיתונות היומית ולהביע בהם דעות ביקורתיות ביותר כלפי מדיניות הממשלה, היה עליך באותם סטנדרטים שלך לכנות "שכיר קולמוס מטעם בריבוע", ואז באותה הנמקה בדיוק להתעלם מספרו, ולפסול אותו בדיוק באותו האופן.
אז גם ישר עם עצמך אתה לא, ועכשיו אני מבין את הטענה ”עדיין לא קראתי ולו מאמר או מחקר אקדמאי אחד שסותר את דבריו אחד לאחד“ –
וואלאק איך תקרא, אם כל "מאמר או מחקר אקדמאי אחד שסותר את דבריו" אתה מסרב לקרוא?
…ה-IP שלך אולי מקנדה, אבל ההגיון שלך מחלם.
נובמבר 21, 2010 at 23:23
רותם—רק כרגע מצאתי את מאמרה של שפירא באנגלית. 10 עמודים בגופן קטן מאוד. יקח לי כמה ימים לקרוא אותו. תצטרך לחכות.
נובמבר 21, 2010 at 23:46
עצור!
"כי כתובת האי. פי. של יואב אילן גם היא – הפלא ופלא! – מקנדה, ממש כמו זו של יריב א."
הנה משהו מעניין באמת, במקום אותו דיון לולאתי אינסופי. הוא באמת היה מקנדה? הייתי בטוח שזה איזה ילד מראשון שנהנה לראות את כולם מתפתלים [אני נורא רוצה לכתוב "מתפטלים", אבל זה אומר משהו שונה לחלוטין. אני אהיה צריך למצוא משהו לעשות עם זה, כי זה משעשע אותי מאוד]. עוד מעט עוד תגיד לי שהוא באמת חושב את מה שהוא אומר שהוא חושב. למרות שזה עדיין יכול להיות ילד מראשון שמשתמש בפרוקסי או תוכנה כלשהיא להסתרת אייפי. לא מסובך.
"ועדיין לא קראתי ולו מאמר או מחקר אקדמאי אחד שסותר את דבריו אחד לאחד."
אף אחד לרגע לא חשד שקראת משהו שאתה לא מסכים איתו, זה בסדר. זה לא משנה את העובדה שזה שם אם תרצה לקרוא את זה.
נובמבר 22, 2010 at 0:19
חשוב גם לציין שפרט לעובדה, המוכחת כמובן, שטענותיו של זנד לפיהן מוצאם של רוב היהודים מהכוזרים משוללות כל קשר אל המציאות; הרי שעצם הנחת היסוד שלו, לפיה התוקף המוסרי של הציונות שואב מסברה בדבר קיומו של רצף גנטי יהודי, היא תמוהה בלשון המעטה. מה שמגדיר קבוצה ומעניק לחבריה זכות למימוש הגדרתם העצמית באופן ריבוני, הוא הזיקה התרבותית, ההיסטורית, הלשונית וכמובן הכלכלית הקיימת ביניהם, ובניסוח פחות טכני, מרקם החיים המשותף אותו הם חולקים.
רק אדם שהשקפת עולמו שואבת מהרומנטיקה בנוסחה הגרמני, ונגועה בגזענות, יטען כי הגנים של גולי בבל שגרסאותיהם המשוכפלות היו קיימות עדיין בגופם של אנשי עלייה שנייה הם שהעניקו להם את הזכות המוסרית להתיישב בארץ ישראל. מאחר שלפחות באופן מוצהר זנד אינו שותף, אלא מתנגד מובהק, לפרספקטיבות מסוג זה (למרות שהוא טועה ומגדיר לאומיות באמצעותן)הרי שהטענה המרכזית בספרו, פרט להיותה מופרכת לגמרי, היא גם לחלוטין בלתי רלוונטית.
ההשתייכות של יהודי לקבוצה לאומית שהרכבה האנושי, מן הסתם, מתחלף בין הדורות והינו דינמי ונזיל, נובעת מהזיקה הרגשית, התודעתית, הכלכלית, החברתית וכיו"ב שלו אל יתר הפרטים בכלל ממנו הוא מהווה חלק. היסטורית, חריגות הקיום של אותה קבוצה כנטולת מולדת וריבונות משלה נובעת מתלישותה ממולדתה ההיסטורית. לכן, כפי שהצורך של כל יהודי לשוב, יחד עם בני עמו, לארץ בה יוכלו לחדש את קיומם הריבוני המשותף, אינו מותנה בכך שאותו יהודי נולד בישראל; כך הוא אינו מותנה במקורותיו הגנטיים, אלא אם אנו מייחסים חשיבות לרומנטיקה גזענית שכל גרסא פרוגרסיבית של הלאומיות מוקיעה בשאט נפש.
מה שאירוני, לסיכום, הוא שהתזה הרעיונית של זנד הייתה נותרת מוטעית גם אם הנחותיו ההיסטוריות, השגויות במובהק, היו נכונות.
נובמבר 22, 2010 at 7:31
יואב אילן: "רותם—רק כרגע מצאתי את מאמרה של שפירא באנגלית. 10 עמודים בגופן קטן מאוד. יקח לי כמה ימים לקרוא אותו. תצטרך לחכות."
חרא של אינטרנט יש בקנדה. 33 שעות לקח לך למצוא לינק שנתתי לך לפני 7 תגובות שכתבת מאז? אז אחרי הכל אולי צדקה אותה תומכת מיתולוגית בבזק, שהרגיעה אותי ש"בחו"ל האינטרנט אפילו יותר איטי".
את התצוגה במסמכי PDF אגב ניתן להגדיל, ואז גם הגופן גדל. אני רק אומר, כי אני לא בטוח כמה מתקדמת הטכנולוגיה שלכם שם, בקנדה.
נובמבר 27, 2010 at 19:23
יואב אילן
יש מגזין ישראלי בשם "קתרסיס" (הנה לינק שאפשר להוריד בו כמה כתבות בפדף) שעוסק בביקורת של ספרות אקדמית גרועה במדעי הרוח והחברה. העיתון מומלץ ומגניב, אם כי הייתי משנה את שמו ל"קריזה".
לגופו של זנד, נדמה לי שקתרסיס קרוב לייסוד של מדור קבוע על שם הספר שלו. כמעט כל טענה שם – ואני נאחז בזהירות ב"כמעט" מטעמים שלא ברורים לי עצמי – מופרכת בטירוף. בגליון האחרון טחנו לאבק את תיאורי המרידות ברומאים, בגיליונות קודמים משהו אחר. הספר כנראה ממש גרוע.
בלי קשר, הספר הזה עשה שירות עצום, בכך שחשף את המיינסטרים הישראלי להיקף ההזיות ולמיעוט העובדת המקובל באנטי ציונות (במובנים הרחבים של המושג, כי זנד כמובן מכחיש שהוא א"צ). במובן הזה, כל עותק שנמכר מהספר הוא דבר טוב. כן ירבו.