ציטוט – יהונתן דחוח-הלוי על התנתקות מלאה מעזה

"תוכניתו של שר החוץ אביגדור ליברמן לסייע לרצועת עזה להפוך ליישות עצמאית, נתקלה בחזית התנגדות פלסטינית מקיר לקיר. השלטון הפלסטיני הדו ראשי של פתח וחמאס שולל מכל וכל את ההצעה לגייס את האיחוד האירופי לבנות תחנת כוח לאספקת חשמל, תחנות להתפלת מי ים ומתקן לטיהור מי שפכים. זאת, כחלק מתוכנית כוללת שתנתק באופן מוחלט כל קשר לישראל, שמצדה תוותר על הפיקוח הימי של הסחורות הנכנסות לנמל עזה ותסגור לחלוטין את הגבול עם רצועת עזה." למאמר במלא ב ynet…

  • אי אפשר כרגע לפרסם תגובות או לשלוח טראקבאקים.
  • כתובת טראקבאק: https://www.gaditaub.com/hblog/wp-trackback.php?p=667
  • תגובות ב-RSS

11 תגובות לפוסט ”ציטוט – יהונתן דחוח-הלוי על התנתקות מלאה מעזה“

  1. מאת איש מציאות:

    מה כל כך מפליא בהתנהלות החמאס? ברור שהם רוצים בהמשך ה"מצור הישראלי" שמאפשר להם גם לההנות מרמת חיים טובה, גם לזעוק נגד ה"כיבוש הישראלי" וגם להמשיך להימנע מבנייה אמיתית של מדינה פלשתינאית שזה דבר שממנו הם פוחדים יותר מכל.

  2. מאת יאיר:

    היתממות זולה.

    שתי הממשלות הפלסטיניות, בעזה וברמאללה, נגד היוזמה של ליברמן משום שהיא מנתקת את הקשר בין הגדה לרצועה. אחד מסעיפי המפתח של אוסלו קובע שהגדה והרצועה הן יחידה טריטוריאלית אחת. ביתור השטח לשתי יחידות – כמציאות סופית המוכרת ע"י הקהילה הבינלאומית – הוא נשיקת מוות לרעיון המדינה הפלסטינית. ובהכרח – גם מוביל למדינה דו-לאומית (אולי בלי הרצועה).

  3. מאת דודו:

    יאיר היקר
    אודה לך אם תוכל להסביר את הקשר בין מדינה דו לאומית וניתוק מעזה.
    בסופו של דבר, עד 67' עזה היתה מנותקת מיו"ש, מדוע לא להחזיר את אותו מצב? מדוע לא להנתק מהם באופן חד צדדי – לא כך היה רעיון ההתנתקות בכללותו?
    מדוע לא להציב לוחות זמנים ריאלי אבל מאוד מזורז, עד אז על השלטון בעזה לעמוד על רגליו, אחריו ינותקו, בלא תנאי, החשמל והמים?
    מדוע עלינו להמשיך להיות היחידים שדובקים בהסכמי אוסלו?
    מדינת ישראל הכירה בעזה כמדינת אוייב, יש שם שלטון שנבחר ע"י תושביו, אין שום דבר מוסרי בלהכריח את מדינת ישראל להנשים את היישות הזאת שמכריזה בפומבי על מטרתה שהיא השמדת ישראל, זכויות אדם פה הם כמו לבקש מאדם לתת את המימיה האחרונה שלו במדבר בגלל זכויות אדם של חברו, פה אין זכויות אדם רק לצד אחד, גם למדינת ישראל יש זכויות אדם לחיות, להתפרנס בלי לשאת עלוקות על גבינו, ולהתנתק מהם סוף סוף. לא?
    הרצון של הערבים המכנים עצמם פלסטינים לא צריך להיות השיקול של מדינה עצמאית ריבונית שמחוייבת לשלום אזרחיה ושלוותם, רצונם להיות מחוברים ליו"ש נובע מאותו רצון להשמיד אותנו, ככה פשוט יהיה יותר קל.

  4. מאת שיר:

    דודו, אני חולק על אנלוגיית "המימיה האחרונה".
    אולי יותר נכון לומר – זה כמו לדרוש מקבוצת אנשים א' שהולכת במדבר ויש להם ימבה מים, לתת כמה מימיות לקבוצת אנשים ב', שיש להם הרבה פחות מים, ושחלק מהאנשים הללו רוצים להרביץ לאנשים מקבוצה א'.

    אה כן, וזה שיש לאנשים האלה פחות מים, טוב, יש לקבוצה א' קשר לזה.
    עד כאן אנלוגיות לא רלבנטיות.

    מעבר לזה אני כן מסכים עם יאיר שזו היתממות. התנתקות מהרצועה באה בתוך קונטקסט, ובמקרה הזה על רקע אי ההתנתקות מיו"ש, ולא קשה להבין מדוע מי שרואה אותם כחטיבה אחת יסרב לפתרון חלקי. לא מדובר ב"חשיפת בלוף" מטלטלת.

    זה לא עושה את החמאס צדיקים גדולים, אבל בוא נאמר שלא מפתיע שההצעה, שמטרתה בעיקר יחסי ציבור, מגיעה דווקא משר החוץ שלנו.

  5. מאת פיני יפתח פרג'ון:

    השנים חולפות,אנו עוד מעט 17 שנה חרי אוסלו
    וכמעט אין חדש.

    צריך מנהיגים אמיצים בשני הצדדים,והמונח "שלום של אמיצים" בו נהג
    להשתמש ערפאת יימח שמו דווקא הגיוני אם וכאשר יתרחש.

    כרגע יש הנהגה פלסטינית דו ראשית יריבה.ברגע ש2 קודקודיה ישתפו פעולה נגד ישראל בגיבוי בינ"ל שיתמוך במדינה דו לאומית פה עשוי להיות טמון האסון הגדול של הציונות חלילה.

    הזמן פול לרעתנו.מה יעשו ליברמן ונהנתניהו עם למעלה מ1.5 מיליון פלסטינים אזרחים מלאים?הרי עם הריבוי הטבעי החרדי והפלסטיני זו תהא רק שאלה של זמן עד שבדרך דמוקרטית תיה כאן חלילה הנהגה לא ציונית.

  6. מאת יאיר:

    דודו, לשאלתך, אני חושב שפיצול השטחים לשתי יחידות נפרדות מגולל את החותם על הקמת מדינה פלסטינית. אחדות טריטוריאלית בין הגדה והרצועה (22 אחוזים משטחי פלסטין ההיסטורית בגרסת הפלסטינים) היא תנאי הכרחי למדינה פלסטינית. זה לא תנאי מספיק! יש כידוע מיליון בעיות אחרות. אבל זה תנאי הכרחי.

    ברגע שיתברר סופית כי אפשרות המדינה הפלסטינית "בת הקיימא" יורדת מסדר היום, יתחזק מאד קולם של אלו (בגדה המערבית ולא רק שם) שקוראים למדינה אחת, ולדעתי יש כמעט ודאות לשינוי פרדיגמה.

  7. מאת אורן:

    "אחדות טריטוריאלית בין הגדה והרצועה (22 אחוזים משטחי פלסטין ההיסטורית בגרסת הפלסטינים) היא תנאי הכרחי למדינה פלסטיני"

    אין דבר כזה "פלסטין ההיסטורית", לא במובן של עם פלסטיני. זה כמו שאני אכריז שסין ויפן הן חלק מ"בדולינה ההיסטורית". בתמורה לפשרותי אהיה מוכן לקבל רק את מחוז יונאן (כאמור פרומיל ממולדתי ההיסטורית).
    אני אישית לא רואה איך קידום עצמאות של עזה פוגע בפלסטינים. גם ככה אין קשר בין הגדה לרצועה.

  8. מאת יוני לזרסון:

    המחזה של המאמר:
    http://www.youtube.com/watch?v=CIDLoUbS8YU&feature=player_embedded

  9. מאת יאיר:

    אורן
    "פלסטין ההיסטורית" הוא המונח הפלסטיני לארץ ישראל המנדטורית, שאם תרצה אם לאוו, נקראה באנגלית "palestine", כך זה מופיע באטלסים ובמפות עד 1948.

    אתה טועה, יש קשר משמעותי בין הגדה לרצועה, אפילו אחרי הפילוג : עשרות אלפים ברצועה מקבלים משכורות מרמאללה. דרכונים פלסטינים מונפקים רק דרך רמאללה.

  10. מאת אורן:

    יאיר,
    אני חוזר: אין קשר בין "העם הפלסטיני" לבין "פלסטין ההיסטורית", או ארץ ישראל, או פלשתינה, או פלשתינה-א"י. השם ניתן טנטטיבית לאזרחים הערבים שהתגוררו בחבל ארץ בנק' זמן ספציפית ולקחו לעצמם את שם הארץ. אם מחר אני אחליט שאני העם הסיני, זה לא נותן לי זכות על סין.
    כלומר:
    א. הטענה כאילו יש פלסטין היסטורית שאינה מולדת קודמת של העם היהודי היא שגויה
    ב. הטענה שיש עם פלסטיני שלו יש בעלות על ארץ ישראל היא שגויה- כיוון שאין להם בעלות לאומית אלא זכויות של פרטים (וזכויותיהם הלאומיות יכולות לבוא לידי ביטוי או במדינה הפלשתינית המצומצמת שתקום, או בירדן, או בכל מדינה ערבית).
    ג. כמה הפלסטינים תובעים וכמה אחוז זה מהשאיפה שלהם כביכול לא מעניינת אותי. יש לזה אותו משקל שאני אגיד שאנחנו תובעים את כל ארץ ישראל המערבית, שהיא כ-ו-ל-ה איזה 8% מ"ארץ ישראל הגדולה", עד הפרת והחידקל.

    ולענייננו- שתי הדוגמאות לקשר בין הרצועה לגדה שציינת, יכולות על נקלה לבוא לידי ביטוי לאחר שנפתח מעברים והפלסטינים ייצרו לעצמם חשמל, רחמנא ליצלן.

  11. מאת עידו לם:

    כבר כתבתי בעבר את דעתי על פרופסור בילצקי ואני שמח לחזור עליה: האישה הזאת שוטה גמורה, אבל אני חושד שיש בה גם רוע וציניות ותקווה עמומה(אולי לא כול כך עמומה) להרס החזון הציוני מה שעושה אותה סתם מרשעת.