יולי 13, 2010
החוברת “מהי הציונות” להורדה ברשת, חינם
אני שמח לבשר שיצאה החוברת שלי "מהי הציונות" בהוצאה משותפת של מרכז מציל"ה, עריית תל אביב-יפו, וידיעות ספרים. החוברת אינה בחנויות הספרים. היא נכתבה עבור מנהל החינוך של העירייה, אבל אפשר להוריד אתה במלואה חינם, באתר של מציל"ה בפורמט PDF. או כאן באתר שלי.
וזה מתוך גב החוברת:
חוברת זו נולדה מתוך תחושה שבשנים האחרונות גובר הבלבול סביב הוראת שאלות היסוד של הציונות. הוויכוחים הפוליטיים הקשים שפילגו את החברה הישראלית במשך שנים, הריבוי ההולך וגדל של ספרי לימוד והפולמוס בין ציונים לפוסט-ציונים, טשטשו את הבדלים בין עיקר לטפל והקשו על מורים העוסקים בהוראת הציונות.
החוברת מבקשת לחזור אל היסודות ולהציג את הרעיון הציוני לא לגווניו, אלא דווקא לעיקרו, כפי שהתבטא בתפישתה העצמית של התנועה, ומטרתה לסייע למורה לארגן את חומרי הלימוד באופן ברור וקוהרנטי. גם מי שאינם מורים, אבל שאלות יסוד אלה מעסיקות אותם, יוכלו וודאי למצוא בדברים עניין.
החוברת מורכבת משלושה מאמרים קצרים: הראשון מציג את הקשר ההדוק שראתה הציונות בין חירות, דמוקרטיה, לאומיות וארץ ישראל בתהליך הפיכתם של היהודים ל"אנשים עומדים ברשות עצמם" כלשונו של דוד בן-גוריון; השני מציג את עמדותיהם של שוללי הרעיון הציוני בזמננו (המכונים "פוסט-ציונים") ועומד על עיקרי התשובות הציוניות לביקורות מסוג זה; המאמר השלישי מוקדש לחזונו של בנימין זאב הרצל, שהיה ונשאר המצפן הפוליטי והערכי של התנועה. כמו אז גם היום, עדיין יש טעם רב לחזור ולהיוועץ במצפן הזה כדי ללבן את לבטינו אנו.
"קובץ המסות הזה ייתן בידי מורים כלי לעורר מחדש את העניין ואת המחויבות של צעירי ישראל לרעיונות שהם בסיסה של העצמאות היהודית המודרנית."
פרופ' רות גביזון,
נשיאת מרכז מציל"ה,
מתוך דברי ההקדמה לחוברת"בחוברת שלפנינו פונה ד"ר גדי טאוב חזרה אל יסודות הציונות ומגיש לאנשי החינוך ולקוראים משנה סדורה, מתודית, מנומקת, רהוטה ומעמיקה המבהירה את בסיסה המוסרי והמדיני של הציונות."
רון חולדאי,
ראש עיריית תל אביב-יפו,
מתוך דבר ראש העיר בפתח החוברת
מאי 10, 2011 at 8:02
היהדות היא עם, עם ישראל. האם הקב"ה אומר לאברהם לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך להר סיני? לא! לך אל הארץ אשר אראך-ארץ ישראל. אנחנו קודם כל עם שמקיים אורח חיים מסויים כפי שהצטוונו. בגלות שבה אין לנו שום מימד לאומי הפכנו להיות דת. בשובנו לכאן חוזר אלינו המימד העיקרי שלנו שהוא המימד הלאומי. ליל הסדר משמעותו הולדת עם ישראל שכן טרם קיבלנו את התורה.
כוונתי לומר לך: מסקנותייך ברובן טובות ונכונות ואני ממליץ לך לקרוא בנושא הציונות מרבנים ציונים מדורנו כמו הרב שרקי או מרבני הדורות מספר בשם "אתחלתא היא", שכן הלאומיות הישראלית היא דבר עתיק שקדם ל"דת": עוד פרעה במצרים אומר "הן עם ישראל רב ועצום ממנו".
מאי 13, 2011 at 19:04
כמה דברים שנראים לי בעייתיים בחוברת, ואשמח לשמוע תשובה להם:
1. ישנו זיהוי בין פטריוטיות ולאומיות ("הפטריוטיזם הוא
משענתה של הרפובליקה. הדמוקרטיה המודרנית היתה אם כן, משחר לידתה, לאומית.") אבל אלו שני דברים נפרדים. מאז ומתמיד אנשים היו פטריוטים כלפי הישות הפוליטית שלהם, הרבה לפני שעלתה הלאומיות. לכאורה לפחות, כדי שדמוקרטיה תתקיים, מספיקה תחושת שותפות גורל פטריוטית ואין צורך בהכרח בלאומיות. ארה"ב למשל, אינה מדינת לאום באותו מובן שישראל היא מדינת לאום, ועדיין היא מקיימת דמוקרטיה המבוססת בעיקרה על פטריוטיזם אזרחי.
2. כל הניסיון לטעון שיהודים יכולים לחיות בשוויון זכויות ובדמוקרטיה תוך שמירת הזהות שלהם רק תחת מדינת ישראל, כמובן אינו מבוסס לאור דוגמאות כמו ארה"ב.
3. אתה מזכיר דוגמאות של מדינות לאום בעלות מיעוטים כהשוואה לישראל. אשמח לשמוע באילו מדינות נוספות המדינה מזהה עצמה כמדינתה של קבוצה לאומית ספציפית, אל מול מיעוט שהוא ילידי.
4. הטענה שמדינת כל אזרחיה מבטלת את הרעיון הדמוקרטי, בגלל שהיא לא נותנת לרוב להצביע על פי בחירתו, נראית לי מופרכת. בדמוקרטיה הרוב לא יכול להצביע על דברים שפוגעים בצורה אנושה במיעוט. למשל – להגדיר את המדינה כיהודית. מצד שני הוא יכול להצביע על דברים שאינם פגיעה כזו – להגדיר את העברית כשפה רשמית לצד הערבית, להגדיר את חגי ישראל כחגים רשמיים וכו'. בקיצור, מדינת כל אזרחיה תאפשר לרוב לקיים במדינה חלק חשוב ממה שירצה, תוך שהיא מונעת פגיעה מהותית בעיקרון הדמוקרטי של זכויות הפרט והמיעוט.
5. בניגוד לטענה שהביקורת של הפוסט-ציונים היא ביקורת ליברלית על הדמוקרטיה, הרי רבים מהפוסט-ציונים יתקיפו את הליברליזם באותה מידה שיתקיפו את הציונות. הם אינם מבקרים מתוך תפיסה של זכויות של פרטים בהכרח, אלא מתוך תפיסה דמוקרטית של איסור הפגיעה במיעוטים. המחלוקת היא האם הגדרת מדינת ישראל כיהודית על כל העולה מכך הינה פגיעה מהותית במיעוטים או לא.