אורחים בבלוג – יאיר צבן על יום האישה הבינלאומי

למרות שמרבים לציין את יום  האישה הבינלאומי, לא כולם יודעים איך הוא נולד. האינצקלופדיה "זמן יהודי חדש – תרבות יהודית בעידן חילוני", פירסמה ערך בנושא, ולמיטב ידיעתי זה הערך היחיד שיש בעברית על תולדות היום הזה. כתב את הערך יאיר צבן , שנמנה עם חברי-כנסת שסייעו לפעילותה של שדולת הנשים עם היווסדה ב-1984. יאיר צבן היה גם חבר הכנסת הראשון שהשתתף בפעילות הועדה למעמד האישה בכנסת ה-12 (בראשות חה"כ שרה דורון), בשנים 1992-1988. מערכת הבלוג מבקשת להוסיף עוד כמה הערות  על ההקשר הישראלי, היישובי והציוני:

1. הקונגרס הציוני השני העניק זכות בחירה לנ לפני כל פרלמנט אחר באירופה (בשנת 1898).
2. הניסיון הפיניסטי המאורגן הרדיקלי ביותר נוסה על ידי התנועה הקיבוצית שניסתה לפרק את תפקידי האישה המסורתיים במשפחה באופן ממוסד ולהעבירם לידי הקהילה (לאו דווקא בהצלחה).
3. הכוח הצבאי של היישוב נתן תפקידי לחימה לנשים עוד הרבה לפני שהדבר עלה על דעתן של מדינות מערביות אחרות.
את הערך כולו אני מפרסם כאן ברשותו ובאדיבותו של המחבר.  

כיצד נולד ה-8 במרס?
מאת יאיר צבן

המאבק לשוויון מעמדה של האישה, הפרוס על פני המאה הקודמת וראשית המאה הנוכחית, ידע בארץ עליות ומורדות, גלי תנופה ותקופות פסיביות יותר. בסיכום, ניתן לומר כי הוא עשה כברת דרך ניכרת מאז החל. ציון יום האישה הבינלאומי, ומעמדו של היום הזה בחברה הישראלית, שיקפו את ההתפתחות הזאת רק בדרך חלקית. בארץ, כבעולם, עברו על יום האישה תמורות מהותיות: הוא החל את דרכו כיום של מאבק פוליטי (על זכות הבחירה) ומעמדי (על זכויות האישה העובדת), השתלב במאבק הפמיניסטי הכולל על מעמדה של האישה בחברה, ולא התנתק מהמסורת של היותו יום של הוקרה לנשים. (לערך המלא…)

  • אי אפשר כרגע לפרסם תגובות או לשלוח טראקבאקים.
  • כתובת טראקבאק: http://www.gaditaub.com/hblog/wp-trackback.php?p=571
  • תגובות ב-RSS

11 תגובות לפוסט ”אורחים בבלוג – יאיר צבן על יום האישה הבינלאומי“

  1. מאת עידו לם:

    אם יש קבוצה שהשמאל מחוייב לה לפיואם יש סימן לקדמה ונאורות של מדינה אז מעמד הנשים לפי דעתי מהווה את האינדיקטור הכי חשוב שיש.

  2. מאת רון:

    סקירה מאלפת ומקיפה, ואני לא מקל ראש בחשיבותו של לובי פוליטי זה או אחר (במיוחד זה, לצורך העניין). ובכל זאת קל לי יותר להתחבר ליום האישה ממקום אישי וסנטימנטלי ולא כמחווה לתנועה או התארגנות קולקטיבית כלשהי. בבלוג שלי (העוסק בצילום עירום, גילוי נאות לשמרנים) כתבתי פוסט לכבוד יום האישה בהיבט הרבה יותר אינדבידואלי ואינטימי. אני מקוה שכל אחד ואחת מאיתנו עוצרים ביום האישה לכמה דקות של חשיבה והערכה לנשים היקרות בחייהם…

  3. מאת שיר:

    אני לא בטוח שזה כזה אינדיקטור מדהים. באופן עקרוני הקומוניזם הסובייטי היה מאד בעד שוויון במובן הזה.
    זה לא עושה אותו מי יודע מה נאור.

  4. מאת נורית:

    אני מעריכה את גדי על נטייתו לראות את הטוב בכל דבר ואת שלושת ציוני השבח שנתן ליישוב ולמדינה בנושא זכויות נשים, אבל יש גם צד שני לעניין, וכדאי לראות את התמונה המורכבת מאורות וצללים.
    1. ישראל היא המדינה היחידה בעולם המערבי בה נוהג החוק הדתי בעניני אישות, ובו האישה מופלית לרעה לעומת הגבר בחוק.
    2. בחלק נכבד מהחברה הישראלית, חרדים וערבים, מעמדה של האישה, בדרך כלל, הוא נחות ביותר, והיא אינה שווה לגבר.
    3. בגלל מעמד הבכורה שניתן לצבא ולעניני בטחון במדינה, נוהגים חוקים ונהלים שונים בין גברים ונשים בעניין זה שיוצרים מצב לא-שויוני (לשני הצדדים, אגב…)

  5. מאת עידו לם:

    להזכירך נורית החרדים והערבים הם לא ציונים בטח לא מהסוג של פעם.

  6. מאת אנני:

    שווה לקרוא את הספר האוטוביוגרפי "יומנה של פועלת בארץ" להניה פקלמן. הוא מעיד על הפערים בין המיתוס השוויוני, ובין מה שהיה בפועל.
    ולצערי הרב, אני נאלצת להסכים עם דבריה של נורית…

  7. מאת עידו לם:

    לאנני: הציונות אכן הייתה מהתנועות הלאומיות השיוויוניות לנשים בעולם צאי ולמדי! השובניזם היה אז חזק בכול.

  8. מאת אנני:

    לעידו לם,
    השוביניזם עדיין חזק בכול.
    לא טענתי שהציונות לא קידמה שוויוניות, ודאי שלא דירגתי אותה ביחס לעולם. אלא שקיים פער בין המדיניות "על הנייר", המדיניות שאותה אנחנו רוצים לזכור ולהאדיר, ובין מה שהיה בפועל.
    אני מניחה שגם לך יש עדיין מה ללמוד.

  9. מאת עידו לם:

    לאנני לכולנו יש מה ללמוד:) ובכול זאת כמו שאמר יהודי גאון הכול יחסי ולכן הציונות נמדדת ביחס לתנועות אחרות העולם, וכן הציונות הייתה פמיניסטית ביחס לתקופתה ולא מעט מהדינמיקה שנוצרה בארץ שהגיעו החלוצים הייתה שיוויונית לעילא ולעילא, מה שפוגע היום בפמיניזם בישראל זה מיליטריזם ודת.

  10. מאת אורי:

    הפרלמנט האירופי הראשון שהעניק זכות בחירה לנשים היה הפרלמנט של האי מאן, בשנת 1881.

  11. מאת פנחס:

    ולאן הביאה הנאורות את אירופה הנאורה.
    הטבע חונן את כל המינים בדחף להמשכיות המין. אצל מין האדם אחת המשמעויות של זה הוא הרצון להוריש ולהמשיך את התרבות שלי. ללדת ילדים שימשיכו את מפעלותי וכאילו אני ממשיך את חיי בהם.
    באירופה הנאורים חיים רק את ההווה הנהנתני והפסיקו ללדת ילדים. בסביבות 2050 מחצית מתושבי אירופה יהיו מוסלמים. ואז הנאורים באירופה יאלצו להפרד מאידאות הנאורות. והנאורות תתגלה כתרבות המחסלת את עצמה