ציטוט – אלכס יעקובסון על “מה יקרה אם נובס”

יש שאלות שמוטב לא לשאול אותן בקול רם, אבל ברגע שהן נשאלות יש להתמודד עמן ללא התחמקות. דימיטרי שומסקי ("השואה וההשוואה", "הארץ" 21.2) שואל מה צפוי לציבור היהודי בארץ במקרה שישראל תובס ותיכבש על ידי קואליציה איראנית-ערבית. […] אם יש דרך בטוחה לוודא שהציבור הישראלי לא יזדהה עם הסבל הפלסטיני, הרי היא בדיוק זו: לגרום לו לעסוק בשאלה מה צפוי לו אם יובס. כל מי שחי כאן יודע למה מצפים הישראלים במקרה של תבוסה: לא לכיבוש ולא למחסומים ולא לתקנות שעת חירום ולא להתנחלויות, אלא לטבח רבתי. אין לדעת אם הערכה זו נכונה – יש לקוות שלעולם לא נדע. (למאמר המלא באתר הארץ…)

  • אי אפשר כרגע לפרסם תגובות או לשלוח טראקבאקים.
  • כתובת טראקבאק: https://www.gaditaub.com/hblog/wp-trackback.php?p=565
  • תגובות ב-RSS

19 תגובות לפוסט ”ציטוט – אלכס יעקובסון על “מה יקרה אם נובס”“

  1. מאת עידו לם:

    זאת באמת ספקולציה שלא כדאי שנגיע אליה וצריך לדאוג בכול האמצעים שיש בידינו כדי למנוע אותה. אני לא בטוח שאם היינו מובסים הערבים היו שוחטים את כולנו אבל בשום פנים ואופן אי אפשר לשלול אפשרות כזאת, מצד שני אסור בשם הפחד ממה שהערבים רוצים לעשות לנו לתת הכשר לעשות להם כול מה שעולה על רוחנו ולקחת את הפחד מערבים כהצדקה והכשר למעשי עוול.

  2. מאת מיכה:

    vסביר לניח שמה שיקרה זה בריחה של יהודים למקומות אחרים, אולי פליטות, אבל היהודים יסתדרו כרגיל. מכיוון שהנחת המוצא של אנטי-ציונים היא שיהודים הם הרבה יותר נחמדים כמיעוט מפוזר בעולם מאשר כקבוצה בעלת שאיפות לאומיות משל עצמה, וכקורבנות ופליטים הם ממש הוליוודיים, אז האפשרות הזו לא נראית כל כך נוראה לאותם אנטי-ציונים. זה נראה הרבה יותר יפה וליברלי מהלאומיות המלוכלכת הזו.

  3. מאת נורית:

    האם אתם אוהבים יותר את הילדים שלכם או את הארץ שלכם? לגביי התשובה היא ברורה. לכן כל ישראלי אחראי שאוהב את משפחתו צריך לברר אופציות לשעת סכנה באחת ממדינות המערב (ארה"ב, קנדה, אוסטרליה). זו התנהגות אחראית למי שחי על חבית של חומר נפץ.

  4. מאת עופר דגן:

    אם חלילה ישראל תובס במלחמה (קונבנציונלית), לא רק שתהיה מכאן בריחה המונית, אלא שהם יחסלו את כל מי שלא יספיק לברוח, וזה מכמה סיבות:

    1. מדובר במדינות שרמת המוסר שלהן איננה גבוהה במיוחד (כפי שאנו כבר מכירים אותן, ומה גם שאחרת אין שום סיבה שהן ירצו לכבוש את ישראל ולחסל אותה), ובלהט המלחמה הם לא יבררו בין "חייל שנלחם" ובין "אזרח חף מפשע".

    2. עד עכשיו, המנהיגים שרצו לחסל את ישראל דיברו על להשליך אותנו לים (למשל נאצר וערפאת).

    3. יהיה להם כדאי לחסל את כל היהודים כאן, כדי לסתום את הגולל על הניסיון להקים את מדינת ישראל מחדש.

    4. כדי לחסל את היהודים במקרה של כיבוש ישראל, לא יהיה אפילו צורך בהחלטה ממשלתית: מספיק שחלק מהערבים יהרגו יהודים וכל השאר לא יתנגדו להם.

    בקיצור, כדי שלא יהיה טבח המוני של היהודים בארץ (במקרה של כיבוש ישראל, חלילה) – צריך שלמרות להט המלחמה ולמרות שיהיה להם כדאי להרוג אותנו, הם בכל-זאת ינהגו בהומניות, ולא רק שימנעו מלהרוג חפים מפשע אלא גם לא יאפשרו לאחיהם לעשות זאת.

    לדעתי תסריט כזה הוא פשוט הזוי.

  5. מאת סמולן:

    למיכה

    מי זוכר שהגנרל הרומאי שהחריב את בית המקדש השני, טיבריוס יוליוס אלכסנדר, היה יהודי ? גלותיזם, מאז ולתמיד.

  6. מאת ניר:

    אפשר להוסיף שהתסריט הזה ודאי לא רק במקרה של כיבוש ישראל, שעדיין לא לגמרי מקובל במערב לייחל לו באופן גלוי, אלא גם כתוצר בלתי נמנע של מדינה דו לאומית – שהיא האופנה הלוהטת שישראלים כמו אודי אלוני או דניאל ברנבוים מקדמים בעולם.

    (במחשבה שניה, הישראלים הנ"ל אכן שמעו זה מכבר בעצתה של נורית וארגנו לעצמם אזרחות של אחת המדינות המערביות החזקות, כאלו שלא מהססות לגבות עשרות אלפי קורבנות כשנדמה להן שאזרחיהן עשויים להיות בסכנה)

  7. מאת שירי:

    לא פעם ראשונה שאת מעלה את זה נורית. אני מניחה שאלה שאין להם דרכון פולני ולא התחתנו עם אמריקאי ולא נסעו לפוסט דוקטורט באנגליה יכולים להישאר פה. survival of the fittest.

  8. מאת מגבניק:

    מאת ניר:
    מרץ 5, 2010 at 1:20

    "…האופנה הלוהטת שישראלים כמו אודי אלוני או דניאל ברנבוים מקדמים בעולם.

    (במחשבה שניה, הישראלים הנ“ל אכן שמעו זה מכבר בעצתה של נורית וארגנו לעצמם אזרחות של אחת המדינות המערביות החזקות, כאלו שלא מהססות לגבות עשרות אלפי קורבנות כשנדמה להן שאזרחיהן עשויים להיות בסכנה)".

    …וגם אברהם בורג חוזר על ההמלצה החמה הזו, כמו שאר המשתינים מהמקפצה –

    http://www.haaretz.com/hasite/spages/867754.html

    ————————————————————

    מאת שירי:
    מרץ 5, 2010 at 2:06

    "לא פעם ראשונה שאת מעלה את זה נורית. אני מניחה שאלה שאין להם דרכון פולני ולא התחתנו עם אמריקאי ולא נסעו לפוסט דוקטורט באנגליה יכולים להישאר פה. survival of the fittest."

    החזקה בדרכון זר פשוט הופכת את עמדת בעליו (תהא אשר תהא) באופן אוטומטי לצודקת 🙂

    בלשונו של גראוצ'ו מרקס 'אלה העקרונות שלי, ואם הם לא מוצאים חן בעיניך… אז יש לי אחרים', ובלשונה של מארי אנטואנט (יותר נכון של רוסו) 'אם אין לחם… תאכלו חרא'.

    .

    סרקזם בצד, ההערה שלך במקום:

    מקומם ומגעיל עוד יותר על רקע שבחי 'הסולידריות והאחריות ההדדית באידיאולוגיה' שהפסאודו-שמאל מרעיף על עצמו בכל הזדמנות –

    הנה גם כך ניתן להבחין בין פסאודו-שמאל ובין שמאל אמיתי.

  9. מאת עידו לם:

    ואולי זה מה שמעצבן בשמאל הרדיקלי: אלופי זכויות האדם שמטיפים לכולנו שאנחנו צריכים לוותר על פריביליגיות ולהתאים את הציונות לצרכי כול אזרחי הארץ(לשון מכובסת למדינת כול אזרחיה ובעתיד פלסטין הגדולה עם היהודים כמיעוט נסבל חסר השפעה כמו שהליברלים אוהבים אותנו) הם אותם אלה שלא ישלמו שום מחיר על רעיונות העוועים המוטרפים שלהם. זה לא התחיל מהיום הצביעות של הפסודו שמאל ואפרים קישון פעם כתב על ביקור שלו ביוגוסלביה שבו הוא נסע אם המארח על שטח ענקי שהתברר כאחוזתו של מרשל טיטו הקומוניסט השיוויוניסט עלק.

  10. מאת שרית:

    ובהקשר של "גלותיזם", ויהודים ש"יודעים להסתדר", הנה משהו משעשע שקראתי לאחרונה:

    http://cafe.themarker.com/view.php?t=757176

    מומלץ לקרוא עד הסוף

    תהנו

  11. מאת נורית:

    אינני רואה כל קשר בין דעות פוליטיות לבין הרצון המובן להבטחת מקלט לשעת חרום. קרוב למליון ישראלים שחיים בחו"ל ועוד מאות אלפים שנשארו בארץ ומחזיקים בדרכון זר, משקפים מגוון רחב של דעות פוליטיות.
    יש הרבה דברים שהם מעבר לפוליטיקה. כל אדם שנכנס למטוס מקבל הסבר על פתחי היציאה לשעת חרום. באותה צורה כל ישראלי צריך ללמוד מהם פתחי החירום הפתוחים בפניו, והאפשרויות הרבה יותר נרחבות ממה שאתם חושבים. למשל, אקדמאי שנרשם ללימודים בקנדה, יכול אחרי שנה לבקש ויזת הגירה, לאוסטרליה יש שורה של מקצועות מבוקשים וכדומה.
    הנושא הזה לא נידון מספיק בפורומים ציבוריים, אבל בהרבה שיחות יום שישי פרטיות אנשים מדברים עליו. לא ניתן להתעלם מהמציאות.

  12. מאת עופר דגן:

    נורית,

    אולי הדברים כן קשורים לדעות פוליטיות. כי מי שסבור ש"ישראל לא עושה שום דבר למען השלום ולכן מאבדת את עצמה לדעת" – יכול בקלות להגיע למסקנה שיש סכנה ממשית להשמדת ישראל ולכן כדאי לברוח מכאן.

    מה גם שעל-פי אותה הנחה (שישראל אינה עושה דבר למען השלום ולכן מאבדת את עצמה לדעת) ניתן להגיע למסקנה, שאם ישראל חלילה תושמד, אז העם היהודי שנמצא בישראל גרם בעצמו לכך כתוצאה מהאגרסיביות שלו, ולכן הזכאות שלו למדינה מוטלת בספק, ושהיא איננה מוחלטת כמו זכאותם של עמים אחרים למדינה.

    ואז, על-פי אותו הגיון, אם זכותי להיות כאן מוטלת בספק, ואם זכות הקיום של המדינה מוטל בספק, אז מדוע שאשאר במדינה כזאת?

  13. מאת מגבניק:

    מאת נורית:
    מרץ 5, 2010 at 18:20

    "אינני רואה כל קשר בין דעות פוליטיות לבין הרצון המובן להבטחת מקלט לשעת חרום. קרוב למליון ישראלים שחיים בחו“ל ועוד מאות אלפים שנשארו בארץ ומחזיקים בדרכון זר, משקפים מגוון רחב של דעות פוליטיות."

    חרטא, בדיוק כמו חרטא של בעל המספר לאשתו שהפילגש היא רק הכנה 'למקרה חירום' אם תמות (האשה) –

    כל אשה כזו שראשה על כתפיה תבין מייד את הזיקה של הבעל לקשר, ותסיק את המסקנות.

    דבר אחד זה להחזיק באזרחות זרה טבעית, דבר אחר זה לחפש אותה בכוח –

    ודבר אחד זה (נגיד, בדוחק) לפעול להשגת אזרחות זרה לצורך פרטי זמני (לימודים, עבודה וכו'), דבר אחר זה להטיף להשגת אזרחות זרה ל'פתרון סופי' (זניחת המדינה) או כאידיאולוגיה (המדינה מתמוטטת) –

    האפשרות השנייה (פעולה, ובטח אם אין לה צורך מיידי זמני) מעידה על אפשרות של מוטיבציה לניתוק הזיקה, וזו הסיבה שמדינות רבות אוסרות על אזרחיהן להחזיק באזרחות כפולה, ויש אף ששוללות מהם את האזרחות אם *פעלו* להשגת אזרחות אחרת.

    זו גם הסיבה שחבר הכנסת לא רשאי להצהיר אמונים אלא אם פעל להסרת אזרחותו הנוספת, וזו גם הסיבה לאבחנה הלאומית בחוק השבות, ששונה בכוונה מההגדרה הדתית:

    (נכד או בן זוג למשל) 'לא יהודי' זכאי לשבות, אבל מי שהיה יהודי והמיר דתו מרצון – לא, מאחר ופעולתו יכולה להעיד על זיקתו לעם היהודי, או יותר נכון על העדרה.

    מכאן שגם בעולם וגם בישראל מקובלת הלגיטימיות של ההשקפה לפיה ניתן להסתמך על פעולה להשגת אזרחות זרה כאינדיקציה לניתוק הזיקה –

    דהיינו בניגוד להצהרתך, *יש* לגיטימציה לראיית הפעולה כהבעת עמדה, שבוודאי שהיא פוליטית.

    .

    ההטפה האידיאולוגית ל'דרכי מילוט' מגעילה במיוחד, מאחר והיא חוצה את קהל האזרחים לקבוצת ה'יש להם' וקבוצת ה'אין להם' –

    וקבוצת ה'יש להם' מנסה להחזיק את המקל בשני הקצוות: גם לטעון שהמדינה היא ביתה ('אלה הם עקרונותי') וגם שייתכן שלא ('ואם הם לא מוצאים חן בעיניך… אז יש לי אחרים').

    בדומה לעמדות הקלאסיות של הבורגנות מול הפרולטריון, בפעולתה היא אומרת לקבוצת ה'אין להם':

    'לכו תילחמו להגנת המדינה עד מוות כי אין לכם ברירה אחרת, ואנחנו… אולי גם נבוא, או שנעבור לחו"ל אם תהיה סכנה ממשית לחיינו'.

    כאמור *יש* לגיטימציה בעולם לראיית פעולה כזו כהבעת עמדה פוליטית –

    עמדה פוליטית כזו והאמירה הנובעת ממנה משמעותם אנטי-סולידריות ואנטי-שוויון, ולכן אנטי-סוציאליזם –

    ומכאן שאדם המצהיר על עצמו שדעותיו הן 'שמאל' אבל נוהג כך אינו 'שמאלן' אלא 'פסאודו-שמאלן' שסולידרי רק עם עצמו –

    בדיוק כמו שלאומי-דתי למשל שטוען בלהט על 'הקשר הבלתי ניתן לניתוק שיש להגן עליו עד מוות' אבל נוהג כך 'רק ליתר ביטחון' – ייחשב ל'פסאודו-לאומי-דתי', ובצדק.

    הנה למשל קטע מהראיון עם בורג, שלא כמוך אפילו לא טורח להצטעצע, ואולי כן –

    הוא מציע 'לנו' להפסיק לפחד, כי 'במקרה הכי גרוע' הוא הרי צרפתי, ואנחנו ישראלים 🙂

    שימי לב לתגובתו של שביט בדבר 'הערבות ההדדית הישראלית':

    http://www.haaretz.com/hasite/spages/867754.html

    ""… אבל אתה ברחת מהישראליות. אתה ערקת מהישראליות. היית ישראלי. היית יותר ישראלי ממני. ואתה לא.

    "אני לא. אני חושב שהאין-ישראלי הוא לא חלופה לכל הקיום היהודי בן האלפיים שנה שאני מדבר עליו. לכן כתבתי את הספר. כי אני לא יכול לעזוב את העולם כשאני משקר לעצמי. אמרתי לך: אין קיום יהודי ללא נראטיב. אין דבר כזה. ופה בוודאי אין נראטיב. אבל מה שחמור עוד יותר הוא שאין כוחות שיצמיחו מבפנים את הנראטיב. לכן אני הולך לעולם וליהדות. כי היהודי הוא הפוסט מודרני הראשון. היהודי הוא הגלובליסט הראשון".

    ואתה באמת גלובליסט עכשיו. אתה באמת הולך לעולם. אתה מוציא דרכון צרפתי ומצביע כאזרח צרפתי בבחירות לנשיאות צרפת.

    "כבר הצהרתי: אני אזרח העולם. זו היררכיית הזהויות שלי: אזרח העולם, אחר כך יהודי ורק אחר כך ישראלי. ואני חש אחריות כבדה לשלום העולם. וסרקוזי הוא בעיני איום על שלום העולם. לכן הלכתי להצביע נגדו".

    אתה צרפתי?

    "במובנים רבים אני אירופי ומבחינתי ישראל היא חלק מאירופה".

    אבל היא לא. עדיין לא. ואתה איש ציבור ישראלי המשתתף בבחירות לנשיאות צרפת כצרפתי. זה מעשה מרחיק לכת. מעשה יהודי טרום ציוני. מעשה שגם אנגלי או הולנדי לא היה עושה.

    "נכון. זה רק יהודי. אני מתקדם קדימה למצב היהודי".

    ואתה ממליץ לכל ישראלי להוציא דרכון זר?

    "כל מי שיכול".

    אבל בכך, גם בכך, אתה מפרק את הערבות ההדדית הישראלית. אתה משחק עם ריבוי הדרכונים וריבוי הזהויות שלך שחסום בפני רבים אחרים. אתה מפרק דבר מה מאוד יסודי.

    "אלה הפחדים שלך, ארי. אני מציע לך לא לפחד. זה מה שאני אומר בספר. אני מציע לנו להפסיק לפחד".

    אבל אתה לא רק הספר, אברום. אתה גם האדם שמחוץ לספר ויש סתירה בין הגישה הטהרנית של האיש שכתב את הספר לבין החיים הפוליטיים שאותם חיית כאן.

    "זאת שאלה נוראה. נוראה וזה נכון. חלק מהשנים האלה חייתי בשקר. שנים רבות לא הייתי אני. בתחילת הדרך הפוליטית שלי היתה לי האנרגיה של המאבק על דת ומדינה והמאבק על השלום. היתה לי רוח מדויקת של ליבוביץ במפרשיי. אלה היו השנים האמיתיות שלי. זה הייתי אני. אבל אחר כך שנים רבות הייתי מפא"יניק. הייתי שם כדי להיות. וכבר לא הייתי אני. כיזבתי לעמדות"."

  14. מאת שירי:

    נורית, לא צריך להיות פסיכולוג גדול כדי להבין שאנשים שיש להם וליקיריהם מקלט בטוח שאליו יוכלו לעופף מיד עם התרגשות צרה עלינו – אותם אלה נוח יהיה להם יותר להציע רעיונות ולנסות ניסיונות עלינו, שנישאר פה, ומי שלא מפחד על מקומו – לא דואג מספיק לשמור עליו, ובכלל – מי שביטחונו ורווחתו מובטחים צריך להיות אידאולוג גדול כדי להרגיש הזדהות עם אלה שאינם, והרי רוב האנשים אינם אידאולוגים.
    זו גם לא יכולה להיות תשובה לשום דבר. אני מבינה מה את אומרת – שמדברים על זה בשיחות סלון פרטיות ושצריך להיות פרקטיים. את הפרקטיות וראיית הנולד הזכרת פעם גם בהקשר מלחמת העולם השנייה באחד הדיונים, והללת את אלה שהיה להם שכל לברוח קודם (מה שנכון), אבל פספסת לגמרי את העובדה שלא אז ולא היום – אין לכולם לאן לברוח או את האמצעים לכך, ולא – זה לא קל כמו שאת מתארת – לא לשבעה מיליון אזרחים – ולכן זו פשוט לא יכולה להיות תשובה לכלום. שיישאר בשיחת סלון.

  15. מאת ניר:

    חבל לבזבז פיקסלים על הקשקושים של בורג. כל מולקולה באיש הזה היא זיוף יומרני, משפטים מטופשים וחסרי משמעות כמו "רוח מדוייקת של ליבוביץ במפרשיי" שמרשימים אולי מנויים של "הארץ" וכל כולם תרוץ לחמדנות חסרת המעצורים שמאפיינת את אברום בורג מהג'וב בסוכנות היהודית ועד העסקים המסריחים כיום.

    מה שמרגיז בכל זה הוא שאותם אנשים ממש שדחפו אותנו להרפתקאות ושעשועי שלום-כאילו בשנות התשעים מסדרים לעצמם את האזרחות הכפולה או הג'וב בחו"ל (כמדומני גם רון פונדק הצטרף לטכנוקרטיה המרופדת היטב של האחוד האירופי) ועוד מטיפים על חוסר האחריות של מי שלא מחזיקים – בשביל הילדים, לפחות! – באיזה דרכון זר, למקרה של איזה טבח המוני לא עלינו. עם כל חוסר הסמפטיה למפעל ההתנחלות, לפחות שם לא מחפשים אופציות הגירה כל פעם שההסטוריה מסרבת להתיישר על פי הדרוש.

  16. מאת נורית:

    אתם מכירים את האימרה "ישראל אוהבת עלייה אבל לא כל כך את העולים". באותה צורה יש הרבה אנשים שמאד אוהבים את ישראל והרעיון הציוני, אך גורלם של הישראלים עצמם (אלון, עדנה, רמי ושרית וכדומה) כבני אדם עם חיים משלהם הרבה פחות מעניין אותם.
    אני חושבת על גורלם של ישראלים אחרים ולכן כתבתי את עצתי בפורום.

  17. מאת מיכה:

    יש פה עניין פסיכולוגי יותר מכל דבר אחר. ברגע שנכנסים להלך רוח חרדתי, היסטרי ואפוקליפטי אז התגובה של לרוץ ולחפש מקום לברוח אליו הוא לא מפתיע. מי שנמצא במצב היסטרי כזה אולי מוטב לו שיוציא דרכון ויברח, לא מסיבות לאומיות או בטחוניות, אלא כדי שיוקל לו או לה מבחינה פסיכולוגית.

    לעומת זאת, מי שבוחר להישאר פה, צריך לוותר על ההיסטריה ולהתמודד עם הבעיות שיש לנו בשיקול דעת. זה לא שאין לנו בעיות, ואיומים, אלא שלא מדובר עדיין במשהו שמצדיק תגובה היסטרית של הוצאת דרכונים זרים ובריחה המונית. מדובר בבעיות שאפשר להתמודד איתם.

  18. מאת נתן:

    אין צורך ךעשות תרגילים אינטלקטואלים.

    אפשר פשוט לבחור מנהיגים עם פתיל קצר ורגשי נחיתות גבוהים (שעדיין מלקקים את פצעי התבוסה בלבנון2) שמאמינים שישראל היא ראש החץ של העולם המערבי "הנאור" המתמודד נגד "הברברים" ממזרח- להתקיף את איראן ואז יתכן מאד שקואליציה איראנית ערבית אולי תכבוש את מדינת ישראל.

  19. מאת עופר דגן:

    נתן,

    יש לי רעיון עוד יותר טוב בשביל הימין הקיצוני: לא לבצע פעולה באיראן, כדי שלאיראן יהיה נשק גרעיני, ואז הם יטילו עלינו פצצת אטום, ואז כולנו נושמד – כולל הפלסטינאים. ואז הימניים הקיצוניים יהיו מרוצים, כי לפחות הפלסטינאים הושמדו.