למה היה צורך במאמר כזה על הכתומים דווקא עכשיו?

אחרי שיחת טלפון ארוכה עם עדי מינץ, איש מועצת יש"ע, עוד הערה קצרה על המאמר פטריוטים עד לגבול הכתום. מינץ רצה לדעת למה, בזמן של קונצנזוס יחסי, דרוש מאמר מפלג. כמה מהטענות שהעלה הן כבדות משקל, ואני ארצה להתייחס אליהן ביתר הרחבה בנפרד. אבל התשובה הקצרה היא שתחושת הקונצנזוס הביטחוני מאיימת להסתיר בעיה שאיננה ביטחונית. כל עוד ריחפה ההתכנסות ברקע, התנהל בציונות הדתית דיון מכריע בחשיבותו: מה צריך לגבור, ההתנחלות או הממלכתיות? או במלים מעשיות, אם תחליט המדינה לפנות התנחלויות נוספות, האם צריך להפנות למדינה עורף? מינץ שייך לאלה המבקשים למנוע הפניית עורף למדינה בכל מקרה. אבל מרגע שנעלם הצורך להכריע, בחסות הטיעון הביטחוני, שב השיח הציוני דתי ללמד את הדבר המסוכן שלו הטיף שנים: שהאינטרס של המדינה והאינטרס של ההתנחלות, חד-הם, ולא ייתכן שייפרדו. אבל הם כבר נפרדו, ולעניות דעתי עוד ישובו להתנגש. אם הציונות הדתית תמשיך ללמד את בניה ובנותיה שההתנגשות לא תיתכן, בהתנגשות הבאה יהיו לנו יותר עמונות, יותר סירובים, ויותר הלם שסופו הפניית עורף למדינה. העמדה הממלכתית תיראה שוב כפשרנות עלובה, הקיצוניות שוב תיראה כאידיאליזם טהור, ואפשרות איחוי הקרע שוב תתרחק. זה הדבר שנגדו יצא המאמר.

  • אי אפשר כרגע לפרסם תגובות או לשלוח טראקבאקים.
  • כתובת טראקבאק: https://www.gaditaub.com/hblog/wp-trackback.php?p=41
  • תגובות ב-RSS

2 תגובות לפוסט ”למה היה צורך במאמר כזה על הכתומים דווקא עכשיו?“

  1. מאת ילד ירוק:

    להיות צודק או להיות חכם?

    ואני שואל בכנות:
    האם המאמר שלך פונה או מנסה לשכנע את המתנחלים בחשיבות המדינה מעל לממלכתיות?
    ובכן, הוא לא. הוא אמנם מפנה את האצבע לתופעה. אבל הוא רק גורם לכך שהוא משכנע את המשוכנעים, ושוב נותן למתנחלים את התחושה שהאנשים בתקשורת נגדם, גם כשהם נלחמים למען ישראל. לי נדמה שהמאמר הזה ישיג בדיוק את התוצאה ההפוכה ממה שרצית.

  2. מאת אריאל:

    התירוץ שהובא כאן לסיסת פרסום המאמר צולע מדי , עד מתיפיף , א. הסוגיה מעולם לא ירדה מהפרק עוד שנים לפני ההתנתקות הוגי הדעות עשסקו והתפלמסו עליה, ( אין אני מרגיש צורך להביא קבלות על כך) סוגית הממלכתיות נדונה כבר 30 שנה בתוך עולם הישיבות (שהם אגב המנוע של הציבור).
    ב. העיתוי המקום הפורום והתרמינלוגיה , מעידים על אלמט של שנאה/רדיפה ל/של ציבור המתנחלים.
    ג. ציבור הכתומים אינו ציבור מתלהם כפי שאתה מציג אותו , ולא זול שישתמש בשמות כ"שמאלני לשעבר (שזה לענ"ד טרמינולוגיה בזויה).
    ד. אם היה ברצונך לעלות נושא לדיון בתוך הציבור יש לזה כתובת , או אם נתקן היתה לזה כתובת. מכיוון שעד היום הציבר הזה העריך אותך בתור איש מחשבה ישר מה שהתברר כבועה ע"י המאמר המסיט הנ"ל .שכמובן לא מתיחב כלל לפגיע של המדינה בציור אלא יחסו אליה , ושוכח לרגע את החגיגה הדמוקרתית שהופיעה בדרכי קבלת ההחלטה של ההתנתקות.
    ה. שיקולך התברר כטעות עקב הטוקבוקים המוקצנים משני עברי המתרס.

    מה ששנינו יודעים זה שמטרת המאמר הוא ליצור שנאה והתבדלות מציבור הכתומים ( שכך דאגת לקטלג אותו) להציגו כמשיחי והזוי (כהמשך לקו ההסברה בימי שרון ) כי מבחינתך ומבחינת השמאל-מרכז הןא אויב העם וסכנת המדינה פירוקו , פירוק רשתות החינוך שלו פירות הישיבות ,והתנחליות יציל את המדינה. כך שתוכל לשמש ככוכב על דגל ארה"ב או כשלוחה אירופית. (מה שהלאומיות הפשוטה דוחה, ובטח לאומיות אידאולוגית) המטרה שלך היא לא בטחון אלא לגטימציה למלחמה, כל דבר שיתן לנו חן בעיני העמים מצא חן בעיינך ובעייני חבריך. ( אני לא מזלזל בתפיסה קיומית-גלותית זו , שרוצה ליצג כל מלחמה בנו כמלחמה בעולם המערבי אך אני חושב שזה פגם מוסרי להציג את דבריך כדאגה כנה לדיון הפנים ציבורי או היחס הממלכתי שהוא ראוי לפתח.

    (צר לי על שגיות הכתיב שלי )
    אריאל