גדי טאוב

 שיר פלד לקח על עצמו את המשימה הלא פשוטה וחזר עם התרגום שלהלן, שמשמר מהתוכן, מהמשקל, מהחריזה, ומהמשהו הזה שאי-אפשר להצביע עליו, כמעט הכל. עונג לחג. ושנה טובה.

שתיים תאומות מושלות בטבע-בני-אדם
אהבה-עצמית תדחוף והתבונה, היא תרסנם
אהבה-עצמית, אֵם כל תנועה, הנפש תעורר
מנגד הגיונה של התבונה הכל שומר

אהבה-עצמית עצמה הופכת שורש הסיבות
למרסניו של האדם, חוקים וממשלות…
אהבה-עצמית נטשה את נתיבה, זה השגור
מצאה את הפרטי בטובתו של הציבור

והשתיים, תואמות, דוחפות בנפש שתפעל
האחת למענה עצמה, אחת עבור הכלל
כך אלוהים וטבע קשרון עדי עד
ויהיו החברתי ואהבה-עצמית – אחד.