המוסף הספרותי של הבלוג מגיש: שיר שמח לשבת (4)

ושוב אמילי דיקנסון. וזה אחד השירים האלה שאתה משיל נעליים לידם ורק יכול להשתאות.

emilydickinson2.jpg

After great pain, a formal feeling comes
The Nerves sit ceremonious, like Toombs
The stiff Heart questions was it He, that bore,
And Yesterday, or Centuries before?

The Feet, mechanical, go round
Of Ground, or Air, or Ought
A Wooden way
Regardless grown,
A Quartz contentment, like a stone

This is the Hour of Lead
Remembered, if outlived,
As Freezing persons recollect the Snow
First-Chill-then Stupor-then the letting go.

  • אי אפשר כרגע לפרסם תגובות או לשלוח טראקבאקים.
  • כתובת טראקבאק: https://www.gaditaub.com/hblog/wp-trackback.php?p=211
  • תגובות ב-RSS

אין אפשר לפרסם תגובות כרגע.