ארכיון החודש ינואר, 2011

לך תסביר כשליברמן הוא שר החוץ שלנו

יום שישי, ינואר 28, 2011

ממש לפני שעוברים את ביקורת הגבולות בשדה התעופה בן-גוריון, עומד סטנד קטן עם חוברות כיס שנקראות "מסבירים ישראל". "שמים בכיס, ליד הכרטיס" ממליצה החוברת על עצמה. משרד ההסברה והתפוצות הפיק אותה, והיא נועדה לתת מידע פשוט וקליט על ישראל, כדי לצייד את הישראלי היוצא לחו"ל בקצת אנקדוטות מחמיאות, ובכמה עובדות יסוד חשובות. לקחתי חוברת אחת […]

ראיון ב Just Journalism

יום חמישי, ינואר 27, 2011

מיקל וייס ערך איתי ראיון באתר של Just Journalism, ושמחתי על ההזדמנות לומר משהו על העמדה הניאו-קולוניאלית של האנטי ישראלים והפוסט ציונים למיניהם, שחושבים שהנייטיבז – אנחנו היהודים והערבים – עדיין לא כשירים להגדרה עצמית, ולכן הם יסבירו לנו מה ההגדרה העצמית הראויה לנו, ואם צריך יכפו אותה עלינו. הנה קטע. MW: One of the […]

שאריות מפלגת העבודה

יום שלישי, ינואר 11, 2011

מפלגת העבודה איבדה קודם את השקפת עולמה החברתית, אחר-כך את השקפת עולמה המדינית, אחר-כך את כבודה, ולבסוף אפילו את רצון החיים. אחרת קשה להסביר איך ממשיכה החבורה העלובה שעוד נושאת את שם המפלגה לשבת בממשלה הזאת ובקואליציה הזאת. אמרו לנו שהעבודה נשארת בממשלה כדי לקדם את המשא ומתן לשלום. ניחא, נניח שאנשי העבודה עוד מאמינים […]

ציטוט – נדב איל על ועדת חקירה לאירגוני השמאל

יום שבת, ינואר 8, 2011

פאינה קירשנבאום, אותו מגדלור של מופת פרלמנטרי, ודאי ליקקה השבוע את האצבעות. בצדק. היא הצליחה לעשות דבר יוצא דופן עבור ח"כית אלמונית: להיכנס לספרי ההיסטוריה. מדינת ישראל חסכה לעצמה עד השבוע את צורת המשטר שמקימה ועדות חקירה פוליטיות כדי לרדוף התארגנויות אופוזיציה. (למאמר המלא ב-NRG…)

אורחים בבלוג – שרית זונדינר, מוסיקאית

יום רביעי, ינואר 5, 2011

 הרהורים על מוסיקה ישראלית צעירה מאת: שרית שליי זונדינר דור חדש, ילידי שנות השבעים והשמונים, מתחיל לתפוס את מקומו בעשייה התרבותית בארץ. דור זה מביא עימו רוחות חדשות, עקרונות חדשים וטכניקות חדשות לאמירה הייחודית לו. בחיבור זה אנסה לסקור את המאפיינים של האמירה המוסיקלית של הדור הזה.  רשימתי זו מבוססת בעיקר על חוויותיי האישיות: תהליכים […]

בעקבות הרשעת הנשיא לשעבר

יום שבת, ינואר 1, 2011

אני לא בקיא בנבכי תיק קצב, ואני לא יודע לחרוץ דין לפי העיתונים. אם נטייות לב נחשבות, אז אני נוטה לחשוב שהאיש באמת אשם במה שהורשע בו. ואם כך טוב שהורשע. אבל כדאי לזכור גם עוד דבר באותה הזדמנות. שזירה ציבורית מתוקנת לא מאפשרת לינץ', ושהדרישה ללינץ' בכיכר העיר לא מקדמת את הצדק, את הכבוד […]

ובהמשך לשיחתנו על ה’פשיזציה’ של ישראל…

יום שבת, ינואר 1, 2011

תוכלו אולי לקרוא את מאמרו (המשעשע, יש להוסיף) של ידידנו, אלכס יעקובסון, כנגד הטענות שהדמוקרטיה הישראלית אוטוטו נגמרת. המאמר נקרא "הידיעות על מותה של הדמוקרטיה הישראלית מוקדמות מידי", והוא התפרסם ב"המרחב הציבורי". להנאתכם.