אתר ולפרקים גם בלוג
מקום ראשון: "אני היחיד שמונע היום את הפיצול של תפקיד היועץ המשפטי לממשלה", אהוד ברק, מעריב, 30.10.2009. נכון! ואיזה צירוף מקרים שגם היועץ המשפטי מונע חקירה של העברות הכספים לברק! מקום השני: "אני לא מקפיא התנחלויות? אני בונה היום רבע ממה שביניתי כאשר הייתי ראש ממשלה". אותו ברק, אותו מעריב. ובמקום השלישי: "סוף הציונות – […]
מתוך ראיון שערך טל פלקון עם אלכס יעקובסון בעיתון הסטודנטים "תזה". "אין איש בעולם – גם אלה המותחים ביקורת על המשטרים הערביים על הפגיעות שלהם בזכויות המיעוטים – שאומר שלא לגיטימי שסוריה, או המדינה הפלסטינית העתידית, יגדירו עצמן כמדינות ערביות (ומובן שחוק היסוד של הרשות הפלסטינית אכן כולל הגדרה כזאת, כמקובל במדינות ערב). המפלגות הערביות […]
(ובניגוד לגירסה המודפסת בידיעות, כאן יש לינק ללמה הטענה שיהודית ודמוקרטית היא סתירה פנימית קלושה וקל להפריכה.) בחודש שעבר פרסם בעל הטור ג'יי מייקלסון מאמר נוגה בעיתון היהודי אמריקאי Forward שכותרתו "איך אני מאבד את אהבתי לישראל". המאמר עורר סערה. אבל העיקר אינו בטענות של מייקלסון, אלא במה שהן מעידות עליו: בחברה תרבותית, פוליטיקלי-קורקטית, נעשה […]
לאהוד ברק תלויות מעל ראשו כמה פרשיות שיכולות לפתע פתאום להפוך לחקירות. ואותו אהוד ברק מתנגד בתוקף לפיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה. ומאחר שאהוד ברק הוא בחור אנליטי, יכול להיות שהוא חישב ומצא, שליתר ביטחון וכנגד עין הרע, כדאי לא להרגיז את מזוז כרגע. אם זה לא ככה, אז ככה זה נראה. וזה שככה זה […]
תודה לסמולן על הלינק למאמר של השופט ריצ'רד פוזן, בגירסתו העברית. המסביר למה השופט אהרון ברק קבע, כדברי רוברט בורק, "שיא עולמי ליוהרה משפטית". הנה קטע מתוכו: ברק הצליח לייצר על פי דמיונו מידת כוח שיפוטי ששופטי בית המשפט העליון האגרסיביים ביותר אצלנו לא היו חולמים עליו. הוא שם את מרשל, שביצע פחות כאשר עמדו […]
הנה שאלה שבדרך כלל לא נשאלת בקורסי מבוא למדע המדינה: מיהי האישיות בעלת הסמכות הרחבה ביותר בעולם הדמוקרטי: נשיא ארה"ב? ראש ממשלת בריטניה? נשיא צרפת? לא ולא. התשובה הנכונה היא: היועץ המשפטי של ממשלת ישראל. בעוד שאחת מהנחות היסוד של הדמוקרטיה היא קיומם של איזונים ובלמים, המכוונים למנוע ריכוז סמכויות – מרכז בידיו היועץ המשפטי […]
הדברים נכתבו, למי שלא מזהה את התאריך, ערב ההתנתקות. …מה על הנימוק הביטחוני – הסכנה, לדברי נתניהו, שעזה תיהפך ל"בסיס טרוריסטי"? בעניין זה יש הערכות שונות. ראוי שתומכי ההתנתקות, ואלה השואפים להתנתקות רחבה הרבה יותר בגדה יודו ביושר: ייתכן שנתניהו צודק בעניין הזה. אפשר לקוות לתרחישים אופטימיים יותר וראוי לומר מה על ישראל לתרום מצדה […]
הסיפור הפוליטי שמטריד את ביבי כרגע הוא הטקסט החדש של "השמאל הלאומי" שחיברו המחזאי שמוליק הספרי ועו"ד אלדד יניב, ושוגר למחוזות האינטרנט בשבועות האחרונים. […] במקרה של בחירות, אם הפלטפורמה הזאת תקום ותייצר לעצמה גם מנהיגים תואמים, היא תפורר את מה שנשאר ממפלגת העבודה, תנגוס נגיסה משמעותית בקדימה, ותלקט גם משהו מהשוליים השמאליים של הליכוד. […]
ב-16 בספטמבר, פרסם ג'יי מייקלסון מאמר בעיתון היהודי האמריקאי Forward מאמר תחת הכותרת "איך אני מאבד את אהבתי לישראל". שנים רבות ביקש מייקלסון להגן על הלגיטמיות של הציונות, אבל, הוא כותב, הוא פשוט מתעייף. הוא מתעייף כוון שבחברה תרבותית נעשה מובן שישראל היא מפעל קולוניאלי, וההשוואות לדרום אפריקה הולכות ורבות. הוא חי, הוא הסביר, בקרב […]
על ספרו של אהוד עין גיל "תחנות בדרך חצרמוות" (הקיבוץ המאוחד, 294 עמודים, 2004) מאת: אלי אושרוב סיפור המסגרת של הרומן "תחנות בדרך חצרמוות" מאת אהוד עין גיל, מגולל התרחשות מדהימה: בשנת 1972 מחליט סטודנט צעיר ליצור קשר עם ממשלת דרום תימן הסוציאליסטית. הוא מוטס אל היעד ונפגש עם נשיא המדינה, סאלמין רובייע. שם, […]